**א) [סעיף א'] סימני חגבים וכו' ויש לו שני כרעים וכו'**ואין חילוק בין ראשו ארוך ויש לו זנב או אם אין ראשו ארוך ואין לו זנב. טור. לבוש. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' שפ"ד או' א'.

**ב) שם. ואפי' אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאחר זמן.**וילפינן לה מדכתיב אשר לא כרעים באל"ף משמע שאין לו עכשיו ואפ"ה שרי. ב"י לבוש. פר"ח או' ב' ור"ל אע"ג שחין לו עכשיו אלא שאנו יודעים בזה המין שעתיד לגדל לאחר זמן מותר. לבוש. כריתי או' א' ואפי' אין לו כל הד' סימנים הללו ועתיד לגדל לאח"ז טהורה. כנה"ג בהגה"ט סוף או' ב' שפ"ד שם.

**ג) שם. אלא א"כ שמו חגב וכו'**והצייד נאמן כמו לעיל סי' פ"ב גבי עוף וכ"כ הרמב"ם. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ג' כריתי או' ב' שפ"ד או' ב'.

**ד) שם. אלא א"כ שמו חגב וכו'**ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפי' בידוע ששמו חגב לפי שאין אנחנו בקיאין בשמותיהם. ט"ז סק"א. כנה"ג בהגב"י או' ג' וכתב וכ"ה המנהג במקומותינו. לה"פ או' א' בל"י או' א' חכ"א כלל ט"ל או' א' זב"צ או' א'.

ה) ועתהשאין אנו אוכלים כ"א במסורת כל חגב שיש לו הד' סימנים ספיקא הוי ולא ודאי ונ"מ כשיש עוד ספק דהוי ס"ס. שפ"ד סוף או' א' זב"צ או' ב'.

ו) והרבהמקומות יש בספרד שאוכלים אותו. הרשב"א בתה"ב ובחי' כנה"ג בהגב"י סוף או' ג' וכן המנהג בתימן שאוכלין אותו וא"כ התימנים ההולכים לעיר אחרת או הבאים לדור בירשת"ו מותר לאוכלם ע"פ המסורת שיש בידם כמ"ש לעיל סי' פ"ב סעי' ד' גבי עוף יעו"ש ובדברינו לשם או' ל'.

**ז) [סעיף ב'] חגבים אינם טעונים שחיטה.**אבל מ"מ אסור לאכלם חיים וכדלעיל רסי' י"ג. ש"ך סק"ג. כריתי או' ג' והיינו משום בל תשקצו לא משום אמ"ה שכל שאין טעון שחיטה אין בו חמ"ה. שפ"ד או' ג' ועיין לעיל סי' י"ג סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

ח) ואיןנותנין חגב טמא לקטן לשחק בו אפי' חי דילמא מיית ואכיל ליה והוי כאלו ספינן ליה איסורא בידים אבל ליתן לו חגב טהור חי ש"ד דלאו אורחיה למיכליה חי. פר"ח או' ד' מש"ז או' א' זב"צ או' ד'.

**ט) [סעיף ג'] ציר חגבים טמאים מותר.**וטעמא משום שאין בהם לחלוחית. הרמב"ם פ"ג מהמ"א דין כ"א. טור בסוף הסי' והיינו שאין בהן לחלוחית שמן. לבוש.

**י) שם. ציר חגבים טמאים מותר.**משמע אפי' הציר בעין מותר וכן דעת הרמב"ם בחבורו ובפי' המשנה וכן דעת הר"ש והברטנורה פ"י דתרומות משנה ט' אבל דעת הראב"ד פ"ז דעדיות משנה ב' דציר חגבים טמאים אוסר אפי' חגבים אחרים טהורים ורש"ל פא"ט סי' קפ"א פסק שאין אוסר תערובתו אבל הציר בפ"ע אסור יעו"ש. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ה' וכין דמידי דרבנן הוא נקטינן לקולא. פר"ח שם. זב"צ או' ה'.

יא) אע"גדציר חגבים טמאים מותר מ"מ דם חגבים טמאים אסור. הרמב"ם שם פ"ו דין א'. פר"ח שם. כריתי או' ד' מש"ז או' ג' זב"צ או' ו'.

יב) צירחגבים טמאים ע"י בשול אסור דטעם כעיקר דאו' וע"י כבישה מעל"ע יש להסתפק. מש"ז שם. זב"צ או' ז'.