**א) [סעיף א'] עוף שנפל לאור ונחמרו בני מיעיו וכו'**כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן לשון חמרמרו מעי. רש"י חולין נ"ו ע"א. פרישה או' א' וי"מ לשון חמימות. מרדכי. ט"ז סק"א.

**ב) שם. טוף שנפל לאור וכו'**וה"ה אם נפל למים רותחים הו"ל כנפל לאור. רוקח ססי' ת"ו. תב"ש או' א' שפ"ד סוף או' ה' מחב"ר או' ב' ואו' ח' שה"מ או' א' זב"ש או' א' ענ"ה סי' ל"ד או' א' תו"ז סי' ע"ד או' ב' זב"צ או' א'.

ג) נסתפקהר"ש קלוג"ר באשלי רברבי הנ"מ בהגהותיו על פר"מ בסוף הס' אם מים רותחים הנז' הוא דוקא בעודן על האש אבל נסתלק מעל האש לא וכו' והניח בצ"ע יעו"ש ולדינא מסתברא כל זמן שיהס"ב ואפי' העבירוהו מעל האש ג"כ מקרי מ"ר כמ"ש בש"ע לקמן סי' ק"ה סעי' ב' ובאו"ח סי' שי"ח סעי' ט' וגם מסתברא דאפי' כלי שני והיס"ב ג"כ מקרי מ"ר לענין זה כמ"ש הפר"ח סי' ס"ח או' י"ח יעו"ש. זב"צ או' ב'.

**ד) שם. ונחמרו בני מיעיו וכו'**וכתב הב"ח דדוקא בדנפלה לאור בענין שאפשר שנכווצו או שנתחממו בני מעיים התם הוא דכי נשתנו טריפה אבל היכא דא"א שנתחממו או שנכווצו בנפילה זו לאש כזה אפי' נשתנו כשרה. אבל רש"ל ביש"ש פא"ט סי' צ"ב כתב דאפי' לא נתכווצו בני מעיה אלא רק נשתנו טרפה. וכ"פ מחב"ר או' ט' שה"מ או' ב' זב"ש או' ב' תו"ז שם או' ג' זב"צ או' ג'.

ה) ואםשהתה שיעור כויצה אף דלא נתכווצו ולא נשתנו צריכה בדיקה. מחב"ר או' יו"ד. זב"ש שם. זב"צ או' ד' והבדיקה היינו לשולקן כמ"ש לקמן סעי' ב'.

ו) ואםלא שהתה שיעור כויצה ונשתנו טריפה. מחב"ר או' י"א. זב"ש שם. ענ"ה סי' ל"ד או' א' זב"צ או' ד'.

**ז) ואפי'**אם לא הוריק או האדים אלא רק צד החיצון לבד של הבני מעיים ולא הפנימיות טרפה. ט"ז לעיל סי' ל"ח סק"ד. כנה"ג בהגה"ט או' א' שה"מ או' ג' זב"צ או' ו'.

**ח) שם. ונשתנו הלב וקרקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו וכו'**אבל האדימו אפי' הוסיפו באדמימות וכן המעיים שדרכן להיות ירוקים אם הוסיפו בירקות כשר. ב"י בשם הר"ן. לבוש. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' ג' בל"י או' ג' שפ"ד או' א' שה"מ או' ד' שו"ג סוף או' א' מחב"ר או' י"ג. חכ"א כלל כ"ב או' א' זב"ת או' ג' זב"ש שם. ענ"ה שם. תו"ז שם. זב"צ או' ז'.

**ט) שם. והוריקו ככרתי.**משמע מדברי הש"ע דבלב וקורקבן וכבד לא מטרפי אלא בירוק ככרתי אבל כביעתא שקורין אמרילי"ו כשר אבל הרשב"א בתה"ב כתב דכבד דוקא ירוק ככרתי אבל כביעתא כשר דמחמת שמנו הוא אבל ירקות של לב וקרקבן בין ירקות כביעתא בין ככרתי טרפה. וכ"כ הב"ח. וכן הסכים הפר"ח או' ב' והפר"ת או' ב' חכ"א שם או' ב' זב"ת או' ב' ענ"ה שם או' ב' ומיהו בכבד כחוש אף במראה ביעתא יש להחמיר. ט"ז סק"ב בשם רש"ל. פר"ח שם. פר"ת שם. חכ"א שם. זב"ת שם. ענ"ה שם.

י) נשתנההכבד ירוק ככרתי או כתכלת או קרוב למראות אלו פסול. מחב"ר או' ט"ו. ענ"ה שם.

יא) כבדכמראה חלמון או זהב וכל גוון אמארילי"ו ובערבי אצפא"ר ובלשון אשכנז גע"ל אם הוא שמן כשר ואם הוא כחוש יש להחמיר אם ידוע שנפלה לאור אבל אם אין ידוע שנפלה לאור יש להתיר. מחב"ר או' ט"ז ואו' טו"ב. ענ"ה שם. זב"צ או' ט'.

יב) במקוםשכבדי העופות השמנים ג"כ אדומים יש להחמיר אם נפלה לאור גם בשמן אם הוא כמראה חלמון וכיוצא. מחב"ר או' י"ח. ענ"ה שם. זב"צ או' יו"ד.

יג) לבוקרקבן שהם אדומים ונשתנו להיות ירוקין כל מין ירקות וירד"י אמארילי"ו אזו"ל למיניהם טרפה. וזהו בידוע שנפלה לאור אבל אם אין ידוע שנפלה לאור וירד"י אזו"ל טרפה אבל כל מין אמארילי"ו כשר. מחב"ר או' י"ט. ומיהו מ"ש באין ידוע שנפלה לאור וירד"י אזו"ל טרפה כתב הזב"צ או' י"ט היינו בהפסד מועט אבל בהפ"מ יש להכשיר וכמ"ש לקמן או' נ"ג.

יד) דקיןשדרכם ככרתי ונמצאו כביעתא דעת התב"ש או' ב' להחמיר אבל המחב"ר או' ו' ואו' ך' הסכים להכשיר. ענ"ה סי' ל"ד או' ג' זב"צ או' י"ב.

**טו) שם. או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו וכו'**אבל אם נשתנו למראה אחר לבן וכיוצא כשרים דדוקא ירוקים שהאדימו ואדומים שהוריקו פסולין. תב"ש שם. שפ"ד או' א' שו"ג או' ב' מחב"ר או' י"ב. זב"ש או' ח' זב"צ או' י"ג.

טז) עופותהמים שמטבעם הקרקבן שלהם או הלב והכבד ירוקין ונפלו לאור ונשתנו למראה אדום טרפה. ויש מי שכתב דה"ד אם ידוע שנפלו לאור. מחב"ר או' כ"א. זב"ש או' י"ד. ענ"ה שם או' ד' זב"צ או' י"ד.

טוב) תרנגולותותורים ובני יונה ואווזות וקורא הם עופות של יבשה בייתות שלבן וכבדן וקרקבן אדום. מחב"ר או' כ"ב. ענ"ה שם. זב"ש או ט"ו. זב"צ או' ט"ו.

חי) ישמי שכתב דכבד האווזות לבן ואם נשתנו כחלמון וכחושות יש להטריף ודוקא אם ידוע שנפלה לאור. מחב"ר או' כ"ג. ענ"ה שם. זב"ש שם. זב"צ או' ט"ז.

יט) בראווזא יש מי שכתב שהוא עוף המים. ועוף שמסופק אם הוא עוף המים יש להעריכו לאברי עוף אחר ממינו ואם ישתנו יטריף. מחב"ר או' כ"ד ואו' כ"ה. ענ"ה שם. זב"ש שם. זב"צ או' י"ז.

**ך) שם. והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים וכו'**דע דארס האש שוה במקצת לדרוסה לא בכולו כי דרוסה אף במקום שפוסל ברובו זיהרא מקלא קלי במשהו ואילו ארס האש פועל בעובי ומתפשט מעל"ע ולא לצדדין. מש"ז או' ג' מחב"ר או' כ"ו. זב"ש או' יו"ד. ונ"מ דאם הוריק הלב למטה מחללו דשם אין הנקב פוסל מעל"ע כמ"ש לעיל סי' מ' או' ז' כשר דלצדדין אין מתפשט ואין טרפה אלא כשהוריק כל שהוא נגד חללו דסופו להוריק בעובי עד חללו. מש"ז סוף או' ד' בי"צ בתה"ב או' ב' זב"צ או' י"ח.

**כא) שם. אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים.**אפי' בכל שהוא ודאי לקו גם הבני מעיים ואפי' הן לפנינו ואין רואין בהם שום רעותא טרפה. טור. לבוש. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ג' לה"פ או' ה' בל"י או' ה' כריתי או' ג' שפ"ד או' ג' זר"א או' רי"ז. שה"מ או' ז' מחב"ר או' כ"ז. חכ"א כלל כ"ב או' ג' זב"ת או' ה' ענ"ה שם או' ו' זב"ש או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ב' תו"ז סי' ע"ד או' ד' זב"צ או' י"ט.

**כב) שם. דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים וכו'**פי' אותו חלק ברוחב הכבד שהוא נגד בני מעיים לאפוקי חצי רוחב הכבד שהוא לצד הצלעות הא נגד המעיים מבחוץ ונגד המרה בחוץ טרפה. מש"ז או' ד' מחב"ר או' כ"ח. ענ"ה שם. זב"צ או' ך'.

**כג) שם. או אם הוריק כנגד המרה.**שאנו חושבים כח האש ששלט והוריק כאילו ניקב המרה. הרשב"א בתה"ב. ב"י. ש"ך סק"ה.

**כד) שם. או אם הוריק כנגד המרה.**ואפי' בכל שהוא שהוריק כנגד המרה טרפה. לבוש. זב"ת או' ו' ענ"ה שם. זב"צ או' כ"א.

**כה) שם. או כנגד כל מקום חיותה.**דהיינו שהוריק סמוך למקום חיותה בכדי שאם ינטל מקום הירקות לא ישאר במקום חיותה כזית. ב"י וכתב וכ"כ הר"ן. לבוש. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ה' לה"פ או' ז' בל"י או' ז' שפ"ד או' ו' זר"א או' רי"ט. מחב"ר או' כ"ט. שה"מ או' ט' חכ"א כלל כ"ב או' ג' זב"ת או' ז' ענ"ה שם. בי"צ או' ב' זב"צ או' כ"ב. ועיין לעיל סי' מ"א או' ך'.

כו) נפלהלאור ונשתנה הושט שהוא אדום והוריק וכן הקנה שהוא לבן והאדים או הוריק לא מצאתי גילוי לזה. שפ"ד או' ה' ויראה לי להטריף בושט שנעשה לבן או הקנה שהאדים דאף אם לא נפלה לאור טרפה אבל בהוריקו יש להכשיר. מחב"ר או' ל' ער"ה או' ב' תו"ז סי' ע"ד או' ח' מיהו במ"ש המחב"ר להטריף בושט שנעשה לבן וקנה שהאדים בושט הסכים לדבריו הער"ה שם אבל בקנה שהאדים חלק עליו וכתב דיש להכשיר. ענ"ה שם. ועיין לעיל סי' ל"ג סעי' ה' ובדברינו לשם או' מ"ג.

כז) כוליאשל בהמה שהוריק יש להכשיר אף למאן דסובר דדין נפלה לאור הוא גם בבהמה. שפ"ד או' ט' מחב"ר או' ל"א. ענ"ה שם. זב"צ או' כ"ה.

**כח) שם. אבל הריאה אין חוששין לה וכו'**משמע אפי' נפלה לאור ונשתנית במראה דתלינן השינוי בדבר אחר מיהו יש פו' מחמירים היכא דנשתנית במראה בנפילת האור ובהפ"מ יש להכשיר. ש"ך סק"ז. וכן הפר"ח או' ו' האריך בזה וסיים לענין דינא דיש לחוש לסברת האוסרים ולהטריף כשהוריקה ככרתי מחמת האור ובהפ"מ יש לסמוך אמכשירין. וכ"כ הזר"א או' ר"ך. מחב"ר או' ל"ב. זב"ת או' ט' חכ"א שם או' ד' זב"ש או' ה' ענ"ה שם או' ז' תו"ז שם או' ז' וה"ד בנודע שנפלה לאור משא"כ אם אין ידוע שנפלה לאור יש להכשיר אפי' בהפסד מועט. ער"ה סוף או' ד' שה"מ סוף או' יו"ד. ענ"ה שם. זב"צ או' כ"ו.

כט) ומיהואם הוריקה כחלמון ביצה או כמוריקא טרפה לכ"ע דהא הוא א' ממראות הפוסלות בריאה אף אם לא נפלה לאור. פר"ח שם. פליתי סוף או' ג' זר"א שם. שה"מ שם. חכ"א שם. ענ"ה שם. זב"צ או' כ"ז. ועיין לעיל סי' ל"ח סעי' א'.

**ל) שם. מפני שצלעותיה מגינות עליה.**שצלעות העוף אינם שוכבים על רחבם אלא על חודן ובולט רחבן לפנים והריאה נחבאת בהן. רש"י חולין נ"ז ע"א. ש"ך סק"ח. שה"מ או' י"א. זב"ת או' ט'.

**לא) שם הגה. וטחול שהוריקה בסומכים וכו'**היינו בבהמה טרפה אבל בעוף כשר כמ"ש לעיל ססי' מ"ג דאין נקב פוסל בטחול של עוף. ש"ך סק"ט. מחב"ר או' ל"ד וכתב דמ"ש הפר"ח או' ז' להחמיר אף בטחול של עוף אזיל לשטתיה. ער"ה או' ה' ענ"ה שם או' ח' זב"צ או' כ"ח. ועיין לעיל סי' מ"ג או' מ"ז.

**לב) שם בהגה. אפי' רק משהו טרפה וכו'**ור"ל אף שלא הוריק מעל"ע אלא שנשאר כעובי דינר זהב שלא הוריק טרפה וכמ"ש בב"י על שם הרשב"א. מיהו הער"ה שם כתב לדקדק מדברי הרדב"ז סי' רל"א דבטחול של בהמה אין לאסור הלא בלא נשתייר כעובי ד"ז. אמנם התב"ש או' ו' הסכים לדברי ב"י. וכ"כ המש"ז או' ו' מחב"ר שם. זב"צ או' כ"ט. ועיין לקמן או' נ"ח.

לג) עוףשנפל לאור ואחר ימים כששחטו מצאו שניקב הלב אבל לא לבית חללו ולא מצאו בו מראה ירוקה רק ניקב סתם וכן אם הכבד נתמסמס כנגד בני מעיים אך לא נשתנה מראיתו מ"מ כיון דבדקו ולא נמצא בו ירקון יש להכשיר הגם דידוע דנפלה לאור דאמרינן זה הנקב בא מחמת חולי ולא מחמת האש וכיון דהנקב לא הגיע לבית חללו וכן בכבד שהמסמוס לא היה במקום מרה ולא במקום חיותא כשרה. יריעות שלמה או' א' זב"צ או' ל'.

**לד) [סעיף ב'] הא דשינוי פוסל באברים אלו דוקא כשעמדו בשינוים אחר ששלקן וכו'**והיינו אחר ששלקו אותם מעט וממרסין בהן. הרמב"ם פ"ז מה"ש ה' ך' וכתב הב"ח דהכי נקטינן כהרמב"ם דליכא דפליג עליה. והב"ד הש"ך סק"י וכתב וצ"ע אם יש לסמוך ע"ז לקולא כיון דכל הפו' לא חילקו בכך ומכ"ש לדידן דלא בקיאינן בין שלוק למבושל עכ"ל ומיהו עיין מחב"ר או' ל"ו מה שהאריך בזה וסיים דמאי דלא בקיאינן הוא בין מבושל היטב כל צרכו לשליקה שהוא טפי מבשול דבזה יוכל לטעות אבל כשנשלק מעט דבשיל ולא בשיל הוא דבר הניכר לכל ובזה יש להכשיר אם נפלה לאור ונשתנו וע"י שליקה מעט דבשיל ולא בשיל חזרו למראיתן ובזה כ"ע מודו יעו"ש. ענ"ה סי' ל"ד או' ט' זב"צ או' ל"א. ועיין לקמן או' מ"ד.

לה) ואםמתחלת השליקה מעט חזרו למראיהן ואחר שבשלן עוד חזרו ונשתנו למראה רע יש להטריף. שה"מ או' י"ד. זב"צ או' ל"ב.

לו) ואםשלקן ונסתלק הירקות מן האדומים או האדמימות מן הירוקים אע"ג דלא חזרו לגמרי לגוון הראשון כשרים. הרדב"ז ח"א סי' רל"א. מחב"ר או' י"ד. ער"ה או' ח' ענ"ה שם סוף או' א' תו"ז סי' ע"ד או' ה' זב"צ או' ל"ג.

לז) נמצאבהם שנוי ואבדו שא"א לשולקן טרפה. מהריק"ש בהגהו' מחב"ר או' מ"ב. זב"צ או' ל"ד וכתב והוא פשוט מכ"ש דלקמן סעי' ה'.

לח) כבדירוק ככרתי ושלקוהו וחזר למראיתו מבחוץ אבל מבפנים עדיין הוא בשינויו יש להכשיר כיון דלא נפל לאור לפנינו וחזר עורו למראה הכבד אגלאי מלתא דמחמת חולי הוריק ולפיכך עמד בפנים בשנויו דאלו מחמת האור עיקר שליטת האור מבחוץ. הר"י בואינו בשם הר"י בנימין. פר"ח או' ח' לה"פ או' יו"ד. בל"י או' יו"ד. שפ"ד בסוף הסי' וכתב דשרי אף בלא הפ"מ. זר"א או' רכ"ג. מחב"ר או' ל"ז. שה"מ או' י"ד. זב"ת או' י"ב. זב"ש או' י"א. ענ"ה שם או' יו"ד. בי"צ בתה"ב או' ג' זב"צ או' ל"ה.

טל) והיכאדודאי נפלה לאור אין לסמוך ע"ז ויש להטריף. שאלת יעב"ץ ח"ב סי' ק"ע. מחב"ר או' ל"ח. זב"ש שם. ענ"ה שם. פ"ת או' א' זב"צ או' ל"ו.

מ) מצאהאשה ירקות בכבד ולא ידעה אם נוטה לאודם גם לא ידעה אם הוריק במקום הפוסל גם לא שלקתו ונאבד הכבד יש להכשיר מדין ס"ס. מהריק"ש בהגהו' והסכים לדבריו השו"ג במחו' או' א' שפ"ד בסוף הסי' מחב"ר או' ט"ל וכתב ודלא כהפר"ח או' יו"ד שהשיג עליו והטריף. זב"ש או' י"ט. ענ"ה סי' ל"ד או' י"א. בי"צ בתה"ב או' ד' זב"צ או' ל"ז.

מא) מצאוכבד כעלה אילן והשליכוהו ומלחו האפרוח עם לונב"ו הכל מותר בין האפרוח ובין הלונב"ו דלא כהרב בני דוד דף נ"ג ע"ד דאסר. מחב"ר או' מ' ענ"ה שם או' י"ב. זב"צ או' ל"ח.

מב) כבדעוף כולו ירוק ככרתי והיה ניכר שנשפך עליו המרה שלא היתה המרה מליאה כדרכה יש להטריף דלא אמרינן דהירקות בא מחמת המרה דאיך לתלות בזה דאם נשפכה המרה בהדחה בעלמא הולך הירקות ואינו נעשה ירוק בעצם ודלא כהרב מטה יוסף ח"ב סי' ו' שהכשיר. מחב"ר או' מ"ג. ענ"ה שם או' י"ג. זב"צ או' ט"ל.

**מג) [סעיף ג'] אם לא נשתנו איברים אלו ואירע ששלקן ונשתני טרפה וכו'**ומ"מ מותר לאוכלן צלויין ולא חיישינן אם היה שולקן שמא היו משתנין. טור וב"י משמה דגמ' ט"ז סק"ז. ש"ך ס"ק י"א. פר"ח או' ט' פר"ת או' ז' בל"י או' י"א. שו"ג או' יו"ד. מש"ז או' ז' שה"מ או' ט"ו. זב"ת או' י"ג. חכ"א כלל כ"ב או' ח' זב"ש או' י"ב. ענ"ה שם או' ט' זב"צ או' מ"א.

**מד) שם. ואירע ששלקן ונשתנו טרפה וכו'**בכאן אזלינן לחומרא דאפי' אם נתבשלו הרבה ונשתנו אח"כ טרפה דאזלינן לחומרא משום דידעינן דנפלה לאור. פר"ת או' ו' מחב"ר או' ל"ו. שה"מ או' י"ד. זב"צ או' מ'.

**מה) שם. כיון שנפלה לאור.**אבל אם לא נפלה לאור לפנינו כיון דמקודם לא היו האיברים משונים וע"י השלק נשתנו תלינן להקל שמחמת השלק נשתנו וכשרה. פר"ח או' יו"ד. פר"ת או' ח' לה"פ או' י"א. כריתי או' ח' זר"א או' רכ"ד. מחב"ר או' מ"ד. שה"מ או' ט"ז. זב"ת או' י"ד. חכ"א שם. זב"ש שם. בי"צ או' ה' זב"צ או' מ"ב.

**מו) [סעיף ד'] אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי וכו'**ודוקא בכבד אמרו כן אבל לא בלב וקרקבן. ב"ח. ט"ז סק"ח. פר"ח סוף או' י"א. לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"ב. מחב"ר או' מ"ה. זב"ת או' ט"ו. ענ"ה שם או' י"ד. בי"צ בעמ"ז או' י"ז. זב"צ או' מ"ג.

מז) מיהוצריך לידע כי מין עוף זה !המדברי כבדו ירוק ודאי כדי להכשיר זה הבייתי. בני דוד דף נ"ד ע"א. מחב"ר או' מ"ו. זב"ש או' ט"ז. ענ"ה שם. זב"צ או' מ"ד.

מח) יששרצו לומר דהא דתלינן במין מדברי היינו כשכל הכבד כולו ירוק אז תלינן במין זה המדברי אבל אם כבד של עוף זה הבייתי הוא קצתו ולא כולו והוא ירקות במקום הפוסל אין לתלות במין מדברי. והרב בני דוד שם דחה דבריהם דכיון דיש במין זה מדברי שכבדו ירוק אנו תולין ירקות זה שנמצא בבייתי אף שהוא מקצת במינו המדברי. מחב"ר או' מ"ז. זב"ש שם. ענ"ה שם. זב"צ או' מ"ה.

מט) והאדתלינן במדברי ה"ד אם לא ידוע שנפלה לאור אבל אם ידוע שנפלה לאור לא תלינן וטרפה. פרישה או' י"ד. ט"ז סק"ט. פר"ח או' י"א. פר"ת או' ט' לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"ב. כריתי או' ט' תב"ש או' ח' שה"מ או' י"ז. חכ"א שם או' ז' זב"ש או' י"ג. בי"צ או' ז' אבל הב"ח כתב דאפי' בידוע שנפלה לאור כשרה. וכ"ה דעת הש"ך ס"ק י"ג. וכתב המחב"ר או' מ"ח דכן מוכח דעת מרן ז"ל להכשיר לתלות במין עוף מדברי אף בנפלה לאור וכדאי לסמוך עלייהו בהפ"מ. ענ"ה שם. זב"צ או' מ"ו.

**נ) [סעיף ה'] נפלה לאור וכו'**ואי ליתא קמן למבדקה אסורה. ואפי' לא נאבד אלא אבר א' ושאר אברים לפנינו ולא נשתנו טרפה. תב"ש שם. מחב"ר או' ן' זב"ש או' י"ח. תו"ז סי' ע"ד או' י"ב. זב"צ או' מ"ז.

נא) אבלאם היה ספק אם נפלה לאור כגון שהיו ב' ונפלה א' לאור ואין ידוע איזה מהן יש להתיר מכח ס"ס. פר"ת או' יו"ד. זב"ת או' ט"ז. תו"ז שם או' י"ג. מיהו השפ"ד בסוף הסי' הקשה על דברי הפר"ת הנז' משום דהו"ל ספק א' בגופו והב' ע"י תערובת ומבואר בסי' ק"י דלא הוי ס"ס. וכן הקשה הרב זב"צ או' מ"ח.

**בנ) שם. ואי ליתא קמן למבדקה אסורה.**דכל מידי דבעי בדיקה מחמת איזה מקרה ולא הספיקו לבדוק טרפה מספק. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' י"ג. זב"ת שם.

**גנ) [סעיף ו'] נמצא שינוי באחד מאברים אלו וכו' הגה ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור וכו'**ויש לסמוך עלייהו. במקום הפ"מ. ש"ך ס"ק ט"ו. פר"ח או' י"ג. הל"פ סעי' ו' לה"פ או' ט"ו. בל"י או' י"ד. זר"א או' רכ"ח. שפ"ד או' ט"ו. שה"מ או' י"ט. מחב"ר או' נ"ב. ער"ה או' יו"ד. זב"ת או' י"ט. חכ"א שם או' ז' ענ"ה שם או' ט"ז. תו"ז שם או' י"ד. בי"צ או' ו' זב"צ או' מ"ט.

**דנ) [סעיף ז'] אין טרפות שינוי אברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינו וכו'**לפי שעורה קשה וגם עובי הצלעות מגינין עליה וגם בני מעיים קשים ליחמר כי בטרם יחמרו מנפילת האש ישרף עורה ובשרה. טור. לבוש. ש"ך ס"ק ט"ז. פר"ח או' י"ד. לה"פ או' ט"ז. זב"ת או' ך' ואפי' רואין בהן שינוי מראה תולין בדבר אחר. לבוש. ש"ך שם. לה"פ שם. זב"ת שם.

**הנ) שם הגה. ויש אוסרין גם בבהמה בידוע שנפלה לאור וכו'**ויש להחמיר במקום שאין הפ"מ. לבוש. ש"ך ס"ק י"ט. פר"ח או' ט"ו. הל"פ סעי' ז' לה"פ או' ך' בל"י או' י"ז. זר"א או' רכ"ט. שה"מ או' ך' מחב"ר או' נ"ז. חכ"א שם או' ט' ענ"ה שם או' י"ז. זב"צ או' ך.

**ונ) שם בהגה. בידוע שנפלה לאור וכו'**אבל באינו ידוע כשרה בבהמה אפי' שלא במקום הפ"מ. ש"ך ס"ק י"ז. פר"ח שם. פר"ת או' י"ג. הל"פ שם. לה"פ או' י"ח. בל"י או' ט"ו. שפ"ד או' י"ז שה"מ שם. מחב"ר או' נ"ה. חכ"א שם. מק"מ או' י"ט. ענ"ה שם. תו"ז שם או' ט"ו. זב"צ או' נ"א.

זנ) וכןבהמה שנפלה לאור וליתא קמן למבדקה לא מחזיקן איסורא וכשרה. ש"ך ס"ק י"ח. כנה"ג בהגב"י או' מ' פר"ח שם. הל"פ שם. לה"פ או' י"ט. כריתי או' יו"ד. שפ"ד או' י"ח. זר"א שם. שה"מ שם. מחב"ר או' נ"ו. חכ"א שם. מק"מ שם. ענ"ה שם. זב"צ או' נ"ב.

**חנ) ואפי'**ראינוה שנפלה לאור ולא הוריק הלב עד החלל יש להכשיר בבהמה. הרדב"ז ח"א סי' רל"א. מחב"ר או' נ"ג. פ"ת או' ב' ענ"ה שם או' י"ח. זב"צ או' נ"ג. ומיהו לפי מ"ש לעיל או' ל"א נראה דיש להחמיר יעו"ש.

טנ) איןלהחמיר בבהמה אלא בכבד שהוריק ככרתי אבל כביעתא שרי. הרדב"ז שם. מחב"ר או' נ"ד. ענ"ה שם. זב"צ או' נ"ד.

ס) כשרואיןצלעות הבהמה נשרפו בפילוש לכ"ע שוה לעוף. דע"ק או' ד' מק"מ או' י"ט. זב"צ או' נ"ה.

סא) בהטלתביצים או שהתה י"ב חודש א"צ בדיקה. חת"ס סי' נ"ב. מק"מ שם. זב"צ או' נ"ו.

סב) באו"הכלל נ"ו או' י"ג משמע דאין אנו בקיאין בבדיקת נפלה לאור וצ"ע שלא כתבו האחרונים מזה ואולי שהוא בכלל נפולה. ש"ך ס"ק י"ט. אבל התב"ש או' י"א כתב דבנפלה לאור נוכל לסמוך על בדיקתינו. וכן הסכים המחב"ר או' נ"ח וכתב דמה שפקפק השפ"ד אין לחוש כאשר יראה הרואה. זב"ש או' כ"ב. ענ"ה שם. תו"ז שם או' ט"ז. זב"צ או' נ"ז. וגם מ"ש ביה"ל בתרנגולת שהיתה באור ונשרפה בעור ובשר אצל הצלעות בין הגוף ועצם הקולית ונראה רושם אדום בעור עגול כמו ב' אצבעות וחתך בסכין בעור ובשר אצל מקום זה ונצרר הדם בתוכו והטריף מאחר שזה צריך בדיקה בבני מעיים ועכשיו אין בקיאין בבדיקה חלק עליו המחב"ר שם וכתב דיש להכשיר ע"י בדיקה דאנו בקיאין וכמ"ש התב"ש יעו"ש.