Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 77
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**א) [סעיף א'] עופות או גדיים שממלאים אותם בשר שלא נמלח.**פי' עוף או גדי ממולא בשר דק כתוש בלא מליחה. ב"י בשם הרא"ש. לבוש.
**ב) שם. ואפי' אם נמלח החיצון וכו'**ר"ל שנמלח העוף או הגדי והבשר שבתוכו שמלאו אותו בו לא נמלח.
**ג) שם. ואפי' אם נמלח החיצון וכו'**ר"ל אפי' שהה שיעור מליחה והודח דאז אינו פולט אפי' ציר. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' כריתי או' א' חו"ד או' א' זכ"ל על סעי' זה. חכ"א כלל ל"ה או' ז' מק"מ או' א' זב"צ או' א'.
**ד) שם הגה. וכ"ש אם נמלח הפנימי ולא החיצון דשרי וכו'**מיהו הש"ך סק"ב חולק וכתב דהיכא דנמלח הפנימי ושהה כדי מליחה והחיצון תפל או לא שהה שי"מ דנאסר הפנימי משום דלגבי פנימי לא אמרינן כבכ"פ כיון דלית ביה דם של עצמו לפלוט ובולע הפנימי ולא אמרינן בכה"ג מישאב שאיב ליה אבל אם לא נמלח הפנימי אינו אסור אלא כשהחיצון נמלח ולא שהה שאז בולע הפנימי קודם הצלייה אבל כשהפנימי הוא שוה לחיצון דהיינו ששניהם מלוחים ושהו או שניהם תפלים או אפי' שניהם נמלחו ולא שהו שרי בכל ענין וכן כשהפנימי תפל והחיצון נמלח ושהה והודח פשיטא דשרי כמ"ש הטור והש"ע יעו"ש. אמנם הפר"ח או' ב' כתב להשיג על דברי הש"ך והסכים לדברי מור"ם בהגה וכתב דבכל מה שכתב הש"ך בכולהו נקעינן להקל יעו"ש וכ"כ המנ"י על התו"ח כלל ע' או' ח' בשם כמה פו' דלא כהש"ך וסיים דאין לנו אלא דברי הרב בהגה יעו"ש. וכ"נ דעת הלה"פ או' א' שמסכים לדברי הפר"ח וכ"נ דעת החכ"א שם או' י"א. מק"מ או' ב' זב"צ או' ב'.
**ה) שם. ולקדרה אסור עד שימלח חיצון לבדו ופנימי לבדו.**פי' וידיחם אחר המליחה כל אחד בפ"ע דאל"כ הוי בשר שנתבשל בלא הדחה אחרונה ואסור כדלעיל סי' ס"ט סעי' ט' יעו"ש. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ו' לה"פ או' ב' בל"י או' ב' הל"פ. שפ"ד או' ג' חו"ד או' ג' בי"צ או' ג' זב"צ או' ד'.
ו) ואםמלח הפנימי לבדו ומילאו בחיצון קודם הדחה אחרונה והחיצון נמלח והודח בין מבפנים בין מבחוץ רק הפנימי מילאו בחיצון בלא הדחה אחרונה ובשלו בקדרה מותר בדיעבד דעוף גופיה מסתמא הוא יותר מן המילוי וק"ל בסי' ס"ע סעי' ט' בהגה דאם יש בקדרה כמו החתיכה שנמלח ולא הודח הכל שרי וה"נ דכוותה דיש בעוף כמו המילוי ויותר ומותר בדיעבד. מש"ז או' ג' זב"צ או' ה'.
**ז) שם. אבל אם לאחר שמילאו מלח החיצון אינו מפליט דם שבפנימי.**ול"ד לחתיכה עבה שנת' בסי' ס"ט דמותר דהכא אין הפנימי (ר"ל המילוי) נחשב כחתיכה א' עם החיצון. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ז' שפ"ד או' ד' חו"ד או' ד' ואפי' מלח העוף בפנים ג"כ אין מועיל למילוי. שפ"ד שם.
ח) וצריךלמלוח לכתחלה החיצון מבפנים ומבחוץ והפנימי מכל צדדיו ולהדיחם היטב ולמלאותם ובלא"ה אסור לקדרה אפי' דיעבד. ש"ך שם. מק"מ או' ד' ועיין לעיל סי' ס"ט או' ע"ו שכתבנו דחתיכה שלא נמלחה אלא מצד א' במקום הפ"מ או לכבוד שבת יש לסמוך אדברי המתירין בדיעבד יעו"ש. וכ"כ זב"צ או' ז'.
**ט) שם בהגה. אבל לכתחלה אין לעשות שום מולייתא רק אם נמלחו שניהם.**וכן נוהגין. שו"ג או' ב' זכ"ל על סעי' זה. זב"צ או' ג'.
י) שם בהגה. וכל זה מיירי שאין במולייתא זו רק בשר או עשביםאבל אם יש שם ביצים הנקרשים דינו כאילו נתבשל בקדרה. משמע מדברי הרב בהגה דדוקא בשר לבדו מותר אבל אם יש ביצים עם בשר אפי' עם בשר שלא נמלח דינו כביצים לבדם ודלא כרש"ל דס"ל דמילוי ביצים עם בשר שלא נמלח הוי הכל במילוי בשר. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ג' כריתי או' ג' שפ"ד או' ה' חו"ד או' ה' בי"צ או' ב' וכ"כ לעיל סי' ע"ג או' ס"ז ואו' ע"א יעו"ש.
יא) ונראהעוד מדברי הרב בהגה דאם יש ס' במולייתא נגד האיסור שבמולייתא הכל מותר שהרי כתב סתם דדינו כאלו נתבשל בקדרה. ש"ך שם. פר"ח שם. לה"פ או' ג' שפ"ד שם. בי"צ בעמ"ז או' ט'.
**יב) שם בהגה. ואפי' בדיעבד יש לאסור אם לא נמלחו שניהם.**פי' מליחה גמורה כל א' בפני עצמו עד שיהיה ראוי לקדרה בכל דיניו אם היה בשר עם ביצים. ט"ז סק"ה. ש"ך סק"ו. לה"פ או' ה' בל"י או' ד' הל"פ. בי"צ או' ג' וזהו הכל לדעת החולקים אהרמב"ם אמנם לדעת הרמב"ם והרשב"א אין הפרש בין ביצים לבשר וסתמא אמרו מולייתא שרי ויש לסמוך עליהם בהפ"מ. כריתי שם.
**יג) שם בהגה. ואפי' בדיעבד יש לאסור וכו'**וכל דינים אלו הם לדידהו (ר"ל ההולכים על פסק רמ"א) אבל אנחנו (ר"ל ההולכים על פסק הש"ע) אין לנו אלא כדעת הרמב"ם והסמ"ג דאף במילוי ביצים אמרינן כבכ"פ. פר"ח או' ג' שו"ג או' ג' וכתב וכן עיקר. זב"צ או' ח' וכ"כ לעיל סי' ע"ג או' ע'.
יד) ולעניןאם מותר לתת בצלים בין חתיכה לחתיכת בשר כשצולין בשפוד עיין לעיל סי' ע"ג או' מ"ו.
**טו) שם בהגה. בשר שלא נמלח וכו' אבל לכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם בשר שלא נמלח וכו'**זהו לשיטתו דדין דמולייתא אינו אלא בדיעבד ואינו אלא חומרא בעלמא דהא בגמ' איתא דמולייתא שריא דמשמע אפי' לכתחלה. פר"ח או' ה' שו"ג או' ד' זכ"ל על סי' זה.