Kedushat Levi, Exodus, Shekalim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שבת שקלים הוא כפי מה שכתוב בספר יצירה שקלן והמירן, דהיינו הקדוש ברוך הוא בשעת בריאת העולם שקל איך להשפיע לשרפים כמדריגתם ולכל הרקיעים ולכל העולמות ולזה העולם התחתון ולכל הברואים שבזה העולם לכל אחד כפי מדריגתו ובחינתו ונתן לאדם שהוא תכלית הבריאה הבחירה בידו לילך בדרך הטוב או חס ושלום כו'. ועל זה מרומז פרשת זכור, כי זכור הוא לזכור מה שעשה לנו עמלק ועמלק הוא היצר הרע. ובאמת למה הבחירה הוא כדי שעל ידי זה יהיה להבורא נחת רוח ותפארת מזה האדם שמרגיז היצר טוב על יצר הרע אז הבורא ברוך הוא מתפאר עצמו בברואיו. ועל זה מרומז פרשת פרה, כי פרה הוא נגד התפארת לרמוז על הנ"ל. ופרשת חודש, מרומז שלא תאמר חס ושלום משברא השם יתברך את עולמו שוב אינו משגיח עליה חלילה לומר כן, רק האדם צריך להאמין באמונה שלימה שהבורא משגיח תמיד בלי שום הפסק על כל העולמות ומחיה אותם ומחדש אותם כמאמר הכתוב המחדש בטובו בכל יום תמיד וכנ"ל:
Shabbat Shekalim is as written in the Sefer Yetzirah: "weighs and transmutes" (Sefer Yetzirah 2:2), meaning, that the Holy Blessed One weighed how to influence the Seraphim in their level at the hour of creation. and also all the firmaments, and all the worlds, and also this lower world, and all the creatures in this world, each according to its level ans aspect. And to humans, the pinnacle of creation, choice was given to either go towards the good way or, God forbid, etc. And this is hinted in Parashat Zachor, as Zachor means to remember (lizkor) what Amalek did to us - and Amalek is the Impulse to Evil. And truly, why is there choice at all? This is so that through it there will be joy to the Creator, and glory [tif'eret], that this person who agitates the Impulse to do Good [yetzer hatov] onto the Impulse to do Evil [yetzer hara] - the Holy One of Blessing prides [mitpa'er] Godself on God's creation. And this is the hint on parashat Parah: Parah corresponds to the glory [ti'feret] spoken above. And Parashat HaChodesh hints that one should never say, God forbid, that the Creator made the world and does not take care of it - a person should believe with complete trust that the Creator oversees all the worlds without any pause, and gives life to them, and renews every day constantly, with God's goodness.
עוד יבואר על ארבע פרשיות שהם שקלים, זכור, פרה, חודש, מרומז בספר יצירה שקלן והמירן וצרפן ועשאן כמין מעזיבה רפש וטיט. הכלל, בניסן נברא העולם ובאמת קודם בריאת העולם היה הוא ושמו אחד ושקל איך להשפיע לכל עולם ועולם כאשר הם יכולין לקבל השפע מאתו יתברך, דהיינו לעולם השרפים כמדריגתם לעולם חיות הקודש כמדריגתם לעולם המלאכים ולעולם הגלגלים ולעולם התחתון לכל אחד ואחד שקל הבורא יתברך איך ובמה הם יכולין לקבל השפע הצח והמצוחצח מאתו כן ברא אותם וכן השפיע בהם. ועל זה מרומז לרבותינו ז"ל כל מעשה בראשית בדעתן ובקומתן ובצביונם נבראו. וזהו שמרומז בספר יצירה שקלן על הנ"ל. וזהו פרשת שקלים ואחר כך השפיע השם יתברך מאתו לכל הנבראים והבורא יתברך אין לו סוף וכל הנבראים יש להם סוף נמצא כביכול הבורא יתברך השפיע מאין סוף לסוף והוא בבחינות תמורה, דהיינו שמאין סוף צמצם בהירתו אל הנבראים. וזהו והמירן לשון תמורה כנ"ל לרמוז על הנ"ל. ומהצמצום בא הקליפות לעולם כידוע. והשורש מהקליפה הוא עמלק, ואנו מחכים בכל יום למחות זכר עמלק. ונמצא המירן הוא פרשת זכור ואחר כך וצרפן, כי השם יתברך ברוך הוא נותן כח בכל הנבראים לחזור אל האי"ן והשפע אשר קבלו העולמות הוא כדמות התורה והתורה הוא האותיות ונמצא נשפע השפע על העולמות באל"ף בי"ת גימ"ל דלי"ת עד תי"ו וכשעולמות הן חוזרים אל האי"ן אז האותיות חוזרים אל השורש מתי"ו עד אל"ף. והנה זה שהאותיות חוזרים אל האי"ן מזה הוא צרופי תיבות, דהיינו התי"ו חוזר אל השורש דרך כל האותיות עד האל"ף ונעשה מזה צירוף תיבת א"ת וכן התי"ו דרך כל האותיות עד ב' כנ"ל ונעשה צירוף תיבת ב"ת וכן שאר כל האותיות בזה שחוזרים אל האי"ן נעשה על ידי זה צירוף תיבות. הכלל מדברינו, שהשם יתברך נתן כח בכל הברואים והיצורים והנעשים לחזור אל האי"י. והנה הברואים כאשר הם מסתכלים בהאי"ן אז החיות שלהם הוא האי"ן והבחינה הזה נקרא טהרה וטהר יומא, כאשר מבואר באריכות בדברינו בספר קדושת לוי. ופרה אדומה נעשה על טהרה. וזהו וצרפן הוא פרשת פרה ואחר כך העולמות הם מחודשים מהבורא ככתוב המחדש בטובו כו'. וזהו פרשת החודש. וזהו מה שמביא בספר יצירה רפש וטיט, כי רפש וטיט הוא דבר רך, ורך הוא דבר המחודש, כלומר שהעולמות הם מחודשים מהבורא יתברך אחר שחזרו אל האי"ן כנ"ל:
And there is more to be explained regarding the Four Parshiot, Shekalim, Zachor, Parah and Ha Chodesh. It is hinted in the Sefer Yetzira "weighs [shaklan] and transmutes [hamiran] and combines and forms them" (Sefer Yetzirah 2:2) like a type of "mud and mire". The general idea: on Nisan the world was created, and truthfully, before the creation of the world, God and God's Name were One, and God weighed how to influence every single world, as they would be able to receive the Blessed One's Flow, meaning, the world of Seraphim according to their level, the world of Chayot according to their level, the world of the angels, the world of the spheres, and the lower world. Each and every one of those, the Holy Blessed Creator weighed how and with what they would be able to receive the pure and sparkling Flow from God, and so God created them, and influenced each of them. And this is hinted by our sages z"l: "All the acts of Creation were created with their full stature, were created with their full mental capacities; were created with their full form" (Rosh Hashanah 11a). And this is what the Sefer Yetzirah hints with "weighs them [shaklan]". And this is Parashat Shekalim. And after that, the Blessed Name flowed the influence from Godself to all created, and there is no end to the Blessed Creator, and there is an end to every created, and so one see that the Blessed Creator makes flow go from the Limitless to the limited, and this is a type of exchange, that is, from the Endless light was contracted to the created. And this is "transmutes" [hamiran], an expression of exchange [temurah], as explained, hinting towards what we explained before. And it is from the contraction that the husks came to this world, as it is known. And the root of the husks is Amalek, and we wise up to erase the memory Amalek every day. And we find that "transmutes" [hamiran] is [corresponding to] parashat Zachor, and after that we read "combines" [tzarfan] because the Blessed Holy Name gives strength to all created to return to the Endless [Ein], and the Flow which the worlds received is in the form of the Torah, and the Torah is the letters, and one finds that the Flow has Flowed to the worlds, through aleph, bet, gimel, dalet until tav, and when the worlds go back to the Ein, then the letters go back to the root from tav to aleph. And behold, this that the letters return to the Ein, from this [we understand] that it is the combination of letters, meaning, tav returns to the root through all the letters until aleph, and makes from that a combination of the word ET, and so too the tav goes through all the letters until bet, and makes the combination BAT, and so with all the letters, and through this that they return to the Ein, a combination of words is made. The general idea from our words is that the Holy Blessed One gives strength to all creatures and creations and they are made to return to . And behold the creatures, as they pay attention to the Ein, then their life force is the Ein, and this aspect is called purity, and pure for the day, as we explained in our book elsewhere. And the Red Heifer is made towards purity. And this is "combines" [tzarfan]: the parashat Parah, and after that the worlds are renewed [mechudashim] by the Creator, as it is written "the One who renews through goodness". And this is parashat HaChodesh. And this is what the Sefer Yetzira brings, "mud and mire". Mud and mire are soft things, and anything that is soft is renewed, that is, the worlds are renewed from the Blessed Creator after they return to the Ein, as explained.
הענין של פרשת שקלים. כי באחד בניסן נברא העולם וקודם בריאת העולם שקלן והמירן כמוזכר בספר יצירה לכן היו משמיעים על השקלים בא' באדר כנגד שקל ובט"ו בו שולחנות יושבין וכו' כנגד המירן כמוזכר בספר יצירה שקלן והמירן. וענין מחצית השקל, כי בכל שנה ושנה צריך האדם להיות יותר גבוה בקדושה ואז שקל של שנה העבר והכלי של שנה שעברה מוחץ כי צריך להיות בכלי יותר גבוה והיא מיתה לצורך חיים כמאמר (תמיד לב.) מה תקנתו של אדם ויחיה כו', כמו שמבואר על פסוק (במדבר כד, יז) ומחץ פאתי מואב. ואפשר משום הכי בארון היה הכל חצי אמות גם כן הוא לשון מוחץ. ועיין בבעל הטורים שפירש גם כן חצי לשון מוחץ:
טעם על אדר שיש לפעמים ב' חדשים דהוא חודש העיבור, משום דידוע די"ב חדשים בשנה הם נגד י"ב שבטי י"ה. והנה אדר דהוא מזל דגים הוא נגד יוסף דנמשל לדגים דאין שולט בו עין הרע כמו שאמר הכתוב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. והנה יוסף הוליד ב' שבטים מנשה ואפרים ולכך יש שני אדרים. והנה ידוע דחודש העיבור היה תלוי ביד בית דין ומסור להם אם רצו מעברין החודש אם כן החודש ניסן תלוי ביד בית דין אם רצו היו עושין אותו אדר ולכך החודש הזה לכם כפי מה שאתם רוצין כך נעשה החודש זה. והטעם שאומרים בכל ראש חודש ברכי נפשי את ה' (תהלים קד, א) דיש לומר הטעם שנקרא ראש חודש משום דידוע דמכל השכליות הראשית הוא הרצון ואחר כך כשרוצה בדבר אז בונה הדבר אחר כך ניתוסף אהבה והיראה והתפארות ואם כן הרצון נקרא ראשית. והנה בכל ראש חודש נתגלה רצון חדש על ישראל האיך לעבוד את הבורא יתברך ולכך נקרא ראש חודש. והנה נפש הוא מלשון רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג, ח). ולזה אומרים בראש חודש ברכי נפשי את ה', (תהלים קד, א) רוצה לומר נעשה בריכה והמשכת רצון בראש חודש מן ה' דהוא המקור של כל השפעות והחיים:
ונבאר פירוש על מה שאמרו חכמינו ז"ל (ר"ה כד.) ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. הא דנקט ב' פעמים מקודש, יש לומר משום דאיתא במדרש (ויק"ר כה) על פסוק (ויקרא כ, ז) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, על דרך משל למלך שהיה לו ג' כתרים ונתן ב' כתרים לבנו ואחד הניח לעצמו כן השם יתברך ברוך הוא נתן ב' קדושות לישראל וקדושה אחת לעצמו. וידוע דג' קדושות הם כמו שיסדו בתפלה ובא לציון גואל קדיש בשמי מרומא עילאה, קדיש על ארעא עובד גבורתיה, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. דקדושה אחת הוא בשמים עליונים. וקדושה ב' מה שעובד גבורות על ארעא. וקדושה ג' מה שהוא חי וקיים לעד. והנה ידוע דברי חכמינו ז"ל דשאל האי מינאה כתיב בכל חכמי הגוים אין כמוך הא בישראל יש כמוך. והשיב דבאמת צדיקים דומים לבוראם דהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ואליהו הנביא מחיה גם כן הקדוש ברוך הוא מוריד גשמים והצדיקים גם כן. נמצא דב' קדושות של שמיא וארעא מסר גם כן לצדיקים שהם פועלים גם כן בשמים ובארץ. אבל קדושה ג' שהוא יתברך חי וקיים לעד זה לא שייך בהצדיקים שהם בני אדם והם נפסדים. ולכך כל העם עונין אחריו מקודש מקודש, משום דשני קדושות שייכים גם כן בזרע ישראל הצדיקים אבל ראש בית דין דהוא הקדוש ברוך הוא אומר מקודש לבד ודו"ק: