Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במס' יומא (דף נ"ג ע"א) ת"ר ונתן את הקטורת על האש לפני ד' וכו' א"כ מה ת"ל כי בענן אראה על הכפורת מלמד שנותן בה מעלה עשן הא לא נתן בה מעלה עשן ח"מ ומקשינן ת"ל דקא מעייל ביאה רקנית וכו' ר"א אמר כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה עכ"ל הסוגי' והנה הקשיתי מעצמי ואח"כ הראה לי שכיונתי בזה לד' הים התלמוד בהקדמתו דהא דמקשה הגמ' ות"ל משום ביאה רקנית לרבי דס"ל דיוה"כ מכפר דלא חשיבה אמנם בכרת דיומא מודה רבי דיוה"כ אינו מכפר והנה דעת הר"מ ז"ל דהא דקי"ל דצריך מעלה עשן ובלא"ה ח"מ ה"ד בקטורת דקדשי קדשים ביוה"כ שעליו נאמר כי בענן אראה על הכפורת אבל הקטורת של כל השנה שמקומה בהיכל ל"צ מעלה עשן וכמו שביאר דעתו הקדושה במל"מ ה' כלי המקדש והד' עתיקין ומעתה מה מקשה הגמ' ות"ל משום ב"ר הא משום ב"ר דהיא עבירה של כל השנה ע"ז יוה"כ מכפר משא"כ מצד חיסר מעלה עשן דהוא רק משום חובת יוה"כ וא"כ הוי עבירה דיומא ואין יוה"כ מכפר עלי' ודילמא הברייתא אתי' כרבי וא"כ שפיר אמרינן דח"מ מצד שחיסר מעלה עשן משא"כ מצד ב"ר יוה"כ מכפר כיון דזה אינו מפאת יוה"כ שוב יוה"כ מכפר עלי' ועיי"ש בספר הנ"ל שכ' לתלות הד' בפלוגתת ר' יהודה ור' שמעון אי כהנים ג"כ מתכפרין בשעיר המשתלח או דכהנים מתכפרין בוידוי פר דלר"ש דס"ל דכהנים אין להם כפרה בשעיר המשתלח אלא בוידוי פר א"כ נראה דאין להם כפרה אם עשו עבירה אחר שהתוודה כה"ג על פרו כמ"ש התוס' שבועות (דף י"ג ע"א) ד"ה דעבד סמוך לשקה"ח וא"כ י"ל דקושיית הגמ' אליבא דר"ש דכהנים אין להם כפרה בשעיר המשתלח אלא בוידוי פר וא"כ שפיר מקשינן ות"ל משום ב"ר וא"ל דיוה"כ מכפר ע"ז ז"א דהא הקטרת הקטורת של לפני ולפנים הוא אחר וידוי הפר וא"כ שוב אין יוהכ"פ מכפר על הכהן גדול אלו תורף דבריו:
ולענ"ד דברים אלו ד' שגגה המה דברור הד' שאין לחלק בין כפרת יוה"כ בין כהנים לישראלים ואם אמרינן דיוה"כ מכפר כל היום ברור הדבר דגם על כהנים מכפר כל היום שעל כולם נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם והתוס' לא כתבו אלא לר"י דס"ל דכללא הוא דכל עבירות אינן נתכפרין אלא בשעיר המשתלח וכל קרבנות יוה"כ באין רק לטומאת מקדש וקדשיו וא"כ קרא דכי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם נאמר על הכל מצד שעיר המשתלח ולכן אמרינן דשעיר המשתלח מכפר כל היום אמנם שאר הקרבנות יוה"כ דאינן באין לכפרת כל עבירות לא נאמר עליהם הקרא דכי ביום הזה וממילא אינם מתכפרין על טומאה שאירע בין זל"ז משא"כ לר"ש דס"ל דכהנים מתכפרין על כל עבירות שבתורה בוידוי הפר א"כ לכהנים הוי וידוי הפר במקום שעיר המשתלח דישראל ונאמר על וידוי הפר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' וא"כ ברור הדבר דהפר מכפר כל היום וז"ב ואמת לענ"ד ולא הוצרכתי להאריך אלא להוציא מלב איזהו מופלגי תורה שרצו להעמיד את ד' הים התלמוד הנ"ל ועיי' בפייט אמיץ כח ותראה שגם בוידוי פר הי' כה"ג מזכיר הך קרא דכי ביום הזה יכפר עליכם וכונתו כדברינו דלר"ש הך קרא דכהנים נאמר על וידוי הפר ומ"ש עוד שם בספר הנ"ל מצד א"א חל על איסור אינו מובן כלל דא"ז ענין כלל לא"א חל ע"א כמובן ועוד כיון דעל איסור ביאה ריקנית יוה"כ מכפר א"כ חל איסור דחיסר מעלה עשן ואין להאריך בדברים בטלים מאליהם:
ומה שנלענ"ד בענין זה עפ"מ דמבואר במד"ר על קרא דבזאת יבוא אהרן אל הקודש אמר הקב"ה למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשם ולא עת לשנה וכו' אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה עכ"ל מבואר מד' המדרש דבכל השנה כולה ג"כ הי' יכול אהרן הכהן ליכנס לקדשי הקדשים רק שהי' צריך הכנה סדר הזה ומעתה נראה דאע"ג דזו המעלה הי' רק לאהרן אבל כל כה"ג איסורים ליכנס לקדשי קדשים כ"א ביוה"כ מ"מ כיון דחזינן דאהרן הכהן הי' יכול ליכנס תמיד אם יעשה כסדר הזה וכן לעת"ל כשיבואו משה ואהרן יהי' אהרן יכול ליכנס תמיד לקדשי קדשים בסדר הזה אלא דשאר הכהנים שאין מעלתן גדולה כ"כ אמרה תוה"ק שלא יבואו בכל עת אל הקודש אלא ביוה"כ א"כ נראה דקרבנות אלו אינן בגדר חובת היום ביוה"כ אלא משום שנכנס לקדשי קדשים צריך קרבנות אלו וצריך הקטורת שיעלה עשן ואל"כ ח"מ ומעתה מקשה הגמ' שפיר ות"ל משום ב"ר וא"ל דנפ"מ לענין כפרת יוה"כ ז"א דגם משום חיסר מעלה עשן יוה"כ מכפר כיון דזה דצריך בקטורת זה מעלה עשן היינו משום שבא עם הקטורת בפנים ונהי דמצותו רק ביוה"כ היינו משום שהוא א"ר ליכנס תמיד לקדשי קדשים וא"כ עבירה זו דחיסר מעלה עשן היינו משום שנכנס לפני ולפנים בלא מעלה עשן זה אינו בגדר כרת דיומא ושפיר יוה"כ מכפר לי' וז"נ מאוד לענ"ד:
ויש להעיר בזה ברש"י ז"ל ריש שבועות במשנה דאיתא שם יש בו ידיעה בתחילה וא"ב ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים "ויוה"כ" תולה עד שיודע לו ויבוא בעולה ויורד א"ב ידיעה בתחילה ויש בו ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ "ויוה"כ" מכפר ורש"י ז"ל ד"ה שעיר הנעשה בחוץ כתב בזה"ל ויוה"כ הוא בעצמו מועיל עם הקרבנות שנאמר כי יוה"כ היא עכ"ל:
ויש לדקדק אמאי לעיל מיני' בהא דיש בו ידיעה בתחלה וא"ב ידיעה בסוף דמבואר במשנה דשעיר הנעשה בפנים ויוה"כ תולה לא פירש רש"י ז"ל כלל על הא דקתני גם "יוה"כ" והכא בא"ב ידיעה בתחילה דשעיר הנעשה בחוץ בצירוף יוה"כ מכפר פירש רש"י ז"ל דגם יוה"כ עצמו מכפר והראו לי בחת"ס הנדמ"ח על שבועות הרגיש בזה ועיי"ש מה שתי'. אמנם לענ"ד נראה דכונת רש"י ז"ל כדברינו הנ"ל דשעיר הנעשה בפנים אינו משום לתא דיוה"כ דוקא רק מפני שנכנס לפני ולפנים והרי גם בכל השנה כשרצה אהרן ליכנס לקדשי קדשים הי' צריך ליכנס בסדר הזה וא"כ ה"א דקרבן בעצמו תולה ול"צ יוה"כ כלל לכן קמ"ל המשנה דשעיר הנעשה בפנים מכפר רק מפני שהוא יוה"כ ולא הי' קשה לרש"י ז"ל על יתור לשון ויוה"כ משא"כ הכא בא"ב ידיעה בתחילה ויש בו ידיעה בסוף דשעיר הנעשה בחוץ מכפר ושעיר זה הוא ממוספי היום ואין ענינו כלל אלא ביוה"כ משא"כ בכל השנה כשהי' אהרן נכנס לקדשי קדשים לא הי' מקריב קרבן זה והי' קשה לרש"י ז"ל למה כתב במשנה ויוה"כ הא קרבן זה הוא מכח יוה"כ לכן פירש רש"י ז"ל דפירוש הוא דאין הקרבן עצמו מכפר אלא בצירוף יוה"כ שמסייע לו לכפר וזה נראה נכון בביאור ד' רש"י ז"ל:
ואם כנים הדברים י"ל עפ"ז מה דק"ל קושי' גדולה לכאורה בהא דתי' ר"א כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה אב"ר לא מחייב דעייל לי' שלימה וחייב רק משום חיסר מעלה עשן ותמי' לכאו' דהנה נראה פשוט דאפי' אם היתה הקטורת החסירה שלימה והיתה בה מעלה עשן ג"כ מ"מ הוי מחלל יוה"כ שלא לצורך כיון דהקטורת היא שלא לצורך דהרי הקטיר גם שלימה וא"צ יותר מקטורת אחת וא"כ כיון דלא ניתן יוה"כ לדחות אצל קטורת זו אפי' היתה שלימה א"כ היתה פסולה מצד מצוה הב"ע וא"כ אמאי יהי' חייב משום חיסר מעלה עשן כיון דבלא"ה היתה קטורת פסולה אפי' אם היתה שלימה ג"כ מצד מצוה הב"ע א"כ אין סברא דיתחייב על החסירה משום חיסר מעלה עשן ודוח"ל כיון דהשתא כשהיתה חסירה לא נעשה עבירה מה"ת בהקטרת הקטורת כיון דהוי מקלקל בהבערה כיון דהוי קטורת חסירה ופסולה וא"כ אין כאן עבירה משום יוה"כ וא"כ השתא שפיר חייב מצד שחיסר מעלה עשן כיון דעתה ל"ש לומר דבלא"ה פסול מצד מצוה הב"ע כיון דאין כאן עבירה מה"ת (ועי' בשאג"א ז"ל סי' ע"א שנדחק לת' קושי' זו דאמאי לא חשיב הגמ' גם לחייב מצד מבעיר ביוה"כ והיא תמי' שלא הרגיש כלל דבהקטרה חסירה הוי מקלקל בהבערה וצ"ע] זה דוחק כיון דסוף כל סוף אם היתה שלימה והי' תיקון גמור היתה הקטורת פסולה מצד מצוה הב"ע וא"כ בחסירה ל"ש לחייב משום דהוי קטורת חסירה כמובן. הן אמת דראיתי לרבינו הגדול בעל משנה למלך ז"ל בפ"ג מה' ביאת מקדש סוף ה"ט שכ' לחדש דאם בא להיכל או לקדשי קדשים להקטיר קטורת ואח"כ נמלך ולא הקטיר א"ח משום ביאה רקנית כיון דבשעת ביאה לא היתה שלא לצורך וה"ר מגמ' זו דר"א תי' דעייל שתי הקטרות דאב"ר לא מחייב דעייל לי' שלימה נראה אפי' אי באמת לא הקטיר השלימה כ"א החסירה חייב וכתב דאע"ג דיש לדחות הראי' מ"מ נראה כך ולכאו' צ"ע כונת דה"ק הא פשטן של דברים נראה דהקטיר השלימה ג"כ אמנם לפי הנ"ל י"ל דזה באמת כונת המל"מ ז"ל דיש להכריח דלא הקטיר כ"א החסירה דאל"כ ל"ש לחייב משום מעלה עשן כיון דבלא"ה הוי קטורת פסולה כיון דהוי שלא לצורך הוי מצוה הב"ע איברא אף אם יהי' זה כונת המל"מ ז"ל מ"מ הודה בעצמו שיש לדחות ראי' זו והיינו די"ל דמיירי דהקטיר גם השלימה וצ"ע כנ"ל א"כ אמאי יהי' חייב על החסירה מצד חיסר מעלה עשן:
אמנם י"ל בזה עפ"ד הירושלמי שבת דהקורע בשבת יצא יד"ח ולא הוי מצוה הב"ע כיון דעבירה אינו בעצם אלא מחמת הזמן אינו פוסל משום מצוה הב"ע א"כ ה"נ י"ל דאם היתה קטורת שלימה לא היתה פסולה כיון דהקטורת מצד עצמה כשירה נהי דיש בה עבירה דחילל יוה"כ שלא לצורך אינה נפסלת מצד מצוה הבאה בעבירה אמנם יש לעי' עפמ"ש במק"א דכללא דירושלמי הוא רק היכא דהמצוה אינה מחמת הזמן הזה שמכחו נעשית העבירה כגון קורע בשבת דהמצוה אין ענינה מחמת השבת שפיר אמרינן דעבירת הזמן א"י לפסול את המצוה משא"כ היכא דהמצוה ג"כ רק מכח הזמן שוב הוי מצוה הב"ע כיון דהמצוה רק מכח זמן זה והרי מכח זמן זה היא עבירה ממילא אינה מצוה כלל וא"כ הדרה ק"ל דהכא כיון דמצות הקטורת הוא ג"כ רק מצד יוה"כ ובכל השנה ל"ש קטורת לפני ולפנים כלל וא"כ הוי רק מצוה מכח יוה"כ ומצד יוה"כ הוי עבירה דמחלל יוה"כ שלא לצורך וא"כ הוי מצוה הב"ע והדרה ק"ל אמנם לפ"מ שביארנו דכל עבודת היום כיון דבאהרן הכהן אינה דוקא ביוה"כ רק כל אימת שירצה יכול ללכת לקדק"ד בסדר הזה רק שאסור לו ליכנס בלא זה אין זה בגדר מצות יוה"כ רק כיון דביוה"כ מצוה על הכה"ג שיכנס לפני ולפנים וממילא אסור ליכנס בלא סדר זה אבל אין זה מצ"ע מכח הזמן רק מכח שמוכרח הכה"ג ליכנס לפני ולפנים ביוה"כ וא"כ שוב י"ל דלא הוי מצוה הב"ע כיון דהעבירה רק מכח יוה"כ אמנם מצות הקטרת הקטורת אינו מכח יוה"כ אלא מכח שנכנס לפני ולפנים והבן היטב כי הד"נ לענ"ד:
והנה ראיתי להמאירי בחי' יומא הנדפס מחדש בירושלים עה"ק שכ' בזה"ל או שהזיד בשתיהן וכגון שהביא ב' הקטרות ביחד כגון שלא הקטיר שחרית ונאמר בפ' התכלת שאם לא הקטיר שחרית יקטיר בה"ע ר"ל שתי פעמים אחד כתקונה ואחד בחסרון א' מן הסמנין או מעלה עשן עכ"ל ומצאתי בשיח יצחק שהעתיק דה"ק ולא ערער עליהם כלל ולענ"ד הד' אין להם מובן כלל לכאורה דאם כונת רבינו ז"ל לפרש דתי' ר"א קאי על שאר ימות השנה ועל הקטורת בהיכל ואזיל לשיטת כמ"ש בסודה"ק שם דגם בקטורת דכל השנה הדין כן בחיסר מעלה עשן ח"מ ולזאת שפיר משכח"ל דעייל ב' הקטרות להקטיר ביחד ונמצאת אחת חסירה מעלה עשן דאינו ח"מ משום ב"ר כיון דעייל לי' שלימה ובזה הי' מיושב כל הקושיות אך הרי לא נוכל לפרש כן דע"כ קושית הגמ' ות"ל משום ביאה רקנית היינו על יוה"כ דהרי בהקטורת בהיכל שפיר צריך למיכתב ולא ימות מצד חיסר סמני' דל"ל משום ב"ר דהרי על ב"ר בהיכל אינו כ"א באזהרה וע"כ דקושית הגמ' ות"ל משום ב"ר היינו על הקטורת דיוה"כ שמכניסין לקדשי קדשים וא"כ ע"ז ל"ש תירוצו של ר"א דעייל הקטורת של שחר לקדשי קדשים דמה ענין הקטורת של שחר לקדשי קדשים הלא מקומה בהיכל על מזבח הזהב:
שו"ר בת' תועפות ראם להג' מוהר"מ טובש ז"ל ח' או"ח סי' כ"ט שנתקשה ח"א בד' המאירי הנ"ל והגהמ"ח ז"ל כתב לתרץ דהי' קשה לו להמאירי דהרי בעייל שתי הקטרות איכא איסור מצד הבערה שלא לצורך וע"כ מפרש בשלא הקטיר של שחר וא"כ הוה הבערה לצורך כיון שאפשר לעשותן בלא חיסר סמנים וע"כ שפיר תירץ דאע"ג דהקטרתו הי' על מזבח החיצון מ"מ בהביא הקטורת לפנים הי' מועיל וכמו שאמרו בשלמים ששחטו בהיכל משום שלא יהי' טפל חמור מן העיקר כמבואר בזבחים (דף ס"ג) וה"ה הכא וא"כ מיירי שהביא להקטיר לפנים ולא הוה הבערה שלא לצורך. מיהו בלא"ה קשה דהא הקטורת הי' בבגדי לבן והקטורת של בה"ע בבגדי זהב וצ"ע עכ"ל. העתקתי כל דהגז"ל יען שבא לפרש ד' המאירי ודה"ק תמוהין ביותר ומקודם אומר שלדבריו ז"ל דס"ל דמקטיר קטורת שבכל השנה לפני ולפנים דומה לשחוט קדשים בהיכל אע"ג דהקטורת של היכל צריך מזבח משא"כ קטורת דלפני ולפנים הי' רק על המחתה א"כ מאי קשי' לי' אח"כ מהא דקטורת לפני ולפנים צריך ד' בגדים וקטורת בהיכל ח' בגדים הא י"ל דבאמת בד' בגדים הקריב את הקטורת דהיכל לפני ולפנים דזה מה שהוא בד' בגדים אינו מגרע כיון דלפנים אסור ללכת בבגדי זהב והרי זה ק"ו ממזבח דצריך למעשה הקטורת עצמו מ"מ אמרת שאם הקריבו בפנים בלא מזבח אינו מעכב מכ"ש השמונה בגדים דאינם באים בשביל מעשה הקטורת דהרי כשירה בכל השנה בכה"ד בלובש ד' בגדים ולחד מ"ד דאבניטו של בוץ הוא אותן הד' בגדים שלובש בהן הכה"ג ביוה"כ לפני ולפנים והא דצריך שמונה בגדים הוא משום מעלת כה"ג המקריבו וא"כ כיון דבפנים דינו של כה"ג לשמש בד' בגדים פשיטא דבשביל זה לא נפסלה הקטורת:
אמנם עיקר הדמיון שלו לקדשים ששחטן בהיכל תמי' מאוד דהתם אמרינן כיון דכתיב בתוה"ק מקום שחיטת קדשים בפתח אוהל מועד א"כ אמרי' דבאוה"מ בודאי כשר כיון דהתורה החשיבה את מקום השחיטה בעזרה משום דהוא פתח ההיכל א"כ מכ"ש בהיכל עצמו ולא יהי' טפל חמור מן העיקר משא"כ הכא דכתיב בתוה"ק בפ' פקודי ונתת את מזבח הזהב לקטורת וא"כ קטורת בעי מזבח ואיך שייך בזה להכשיר בקדשי קדשים משום שלא יהי' טפל חמור מן העיקר וברור הדבר דאפי' אם יעמוד מזבח הזהב לפני ולפנים ויקטיר עליו הקטורת ג"כ פשוט משום דהוי שלא במקומו דהרי מקום מזבח הזהב בהיכל ולא בקדשי קדשים כמפורש בתוה"ק שצריך פרוכת בין ההיכל ובין קדשי קדשים ול"ש בזה לומר שלא יהי' טפל חמור מן העיקר ועי' ברמב"ן ז"ל בפ' תשא בפ' הקטורת על הקרא ונתת ממנה לפני העדות באוה"מ שנתקשה בזה שלא נזכר שצריך מזבח ועיי"ש מה שכ' בזה וא"נ כדעת הרב ז"ל הרי יש לומר בפשיטות דבאמת זה קמ"ל קרא דמזבח אינו מעכב אף בקטורת דכל השנה ואם הקריבו לפני ולפנים לפני ארון העדות כמו קטורת דיוה"כ מקיים ג"כ מצות הקטורת א"ו דז"א ולא ניתן לכתוב לרוב פשיטתו אלא מפני שראיתי להרב ז"ל דפשיט לי' להיפך והי' רב גוברי' אמרתי לכתוב הנלענ"ד בזה:
ובעיקר דברי המאירי נ"ל כמוש"ל דהי' קשי' לי' אם מיירי ביוה"כ איך אפשר שיקטיר שתי קטורת לפני ולפנים דמלבד הבערה שלא לצורך נראה לענ"ד דאיכא איסור בל תוסיף אם מקטיר קטורת שני' ובלא זה נראה דאסור להקטיר קטורת אשר לא נצטוו כמו בנדב ואביהוא שנענשו ע"ז לכן ס"ל דקרא קאי בין על יוה"כ בין על כל השנה וע"ז קשי' לגמ' ות"ל משום ב"ר וס"ל דגם על ב"ר בהיכל ח"מ וכמו שנראה מתוס' ישנים ביומא (דף נ"ג) שם בד"ה ותיפוק לי' עיין היטב במה שמפרשים לשון הירושלמי ואם כי הד' תמוהין ועי' בשיח יצחק שם ובמל"מ פ"ב מכלי המקדש מ"מ הא דעת הרב באר שבע ג"כ כן הוא כמוש"כ המל"מ בסודה"ק שם ועי' בנחמי' ו' י"א ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי נראה קצת דבהיכל יש חיוב מיתה ביד"ש בביאה רקנית ולכן גם זר ח"מ דבזר הוי תמיד שלא לצורך עבודה וכתבנו זה במק"א ואכ"מ ולפ"ז ד' המאירי אתי' כפשוטן ויש עוד דרך אתי לבאר ד' המאירי א"נ דהא דח"מ ביד"ש על ב"ר לקדק"ד היינו דוקא אם נכנס מעזרה לקדשי קדשים דבכה"ג עבר על לאו דב"ר דהיכל ג"כ ואמרה תורה שאם הוסיף חטא על פשע ונכנס לקדק"ד ג"כ ח"מ ביד"ש משא"כ אם להיכל היתה ביאתו לצורך ונכנס מהיכל לקדק"ד ב"ר אינו ח"מ ביד"ש ואע"ג דברור הדבר דלאו עובר גם בכה"ג כיון דלענין קדק"ד עבר על ואל יבוא בכל עת אל הקודש מכ"מ לענין מיתה ביד"ש י"ל דאינו חייב בכה"ג ודעת לנבון נקל לבאר עפ"ז דברי המאירי אך מפני שגוף הדין אינו מחוור ונראה פשוט דגם בכה"ג ח"מ ביד"ש לכן לא העלתי על ספר: