Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והנה בדרוש לשבת שובה דהאי שתא תרס"ו לפ"ק אמרנו לבאר מקרא זה באופן אחר ויען שבעת ההיא הי' לי כאב עינים חזק ל"ע לא יכולתי לערוך הד' על הגליון כמנהגי ואח"כ לרוב טרדותי לא העליתיו על הכתב לזאת אמרתי לסדר כאן תמצית הדרוש כי הוא שייך לסדר היום ויש בו ענין נכון בעזהי"ת:
במסכת יומא (דף פ"ו ע"א) אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ד' אלקיך ריו"ח אמר עד ולא עד בכלל ומי אמר ריו"ח הכי והא אמר ריו"ח גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה וכו' ל"ק הא ביחיד הא בציבור כן היא גירסת העין יעקב וכן בפי' הר"ח ז"ל הנדמ"ח בש"ס ד' וילנא והנה ד' הגמ' סתים וחתום מה זה ענין עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל ומה הקושי' על ריו"ח מהא דס"ל דמהנה תשובה על ע"ז דנראה דמזה מוכרח דעד ועד בכלל והנה כנראה רבינו הר"ח ז"ל שם הרגיש בזה וכתב לפרש דר' לוי וריו"ח פליגי אם פגם החטא מגיע עד כסא כבוד ממש דהיינו ע"ז אם מהנה תשובה וע"ז מקשינן שפיר דהרי ריו"ח בעצמו ס"ל דגם על ע"ז מהנה תשובה אמנם להבין הענין היטב איזהו חטא מגיע הפגם רק עד כסא הכבוד ולא עד בכלל ואיזהו חטא הוא פוגם בכסא כבוד עצמו נראה להסביר הענין בפשיטו' עפמ"ש רבינו הרא"ה ז"ל בס' החינוך מצוה שפ"ו בשורש מצות ציצית שצוה הקב"ה תכלת ולבן וכתב בזה"ל ועוד אומר לי לבי שיש בו רמז וזכרון שגופו של אדם ונפשו הכל להשם ב"ה כי הלבן רומז לגוף שהוא מן הארץ שנברא מן השלג שהוא לבן כדאשכחן בפרקי דר"א הארץ מהיכן נבראת משלג שתחת כסא הכבוד ותכלת דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד והוא רומז לנפשותן של ישראל שמקור מחצבן מכסא הכבוד אתד"ק עיי"ש. מבואר מזה דגופו של אדם שנברא מן הארץ הוא משלג שתחת כסא הכבוד אמנם הנפש היא מכסא הכבוד עצמו שהוא חלק אלוקי ממש כמו"ש בתוה"ק ויפח באפיו נשמת חיים ומאן בנפח מדלי' נפח ונראה שזה ענין הזדככות החומר שבאדם ע"י התורה והמצות היינו שע"י התוה"ק יתקן את חלק הארציות שישוב להיות כמות שהי' שלג תחת כסא הכבוד שהי' דבוק בהקב"ה:
ומעתה נאמר שזה כונת ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד היינו אפי' אם הפגם בחלק הנפש מ"מ מהני תשובה ור' יוחנן אומר ולא עד בכלל והיינו דוקא אם אדם חוטא חטאים הבאים מחמת הגוף כגון גזל ועריות שיצרו של אדם מחמדתן ע"ז מהני תשובה אבל החטאים שהם בכחות הנפש כגון ע"ז ולשה"ר ואבזרי' שמגיע הפגם בכסא הכבוד בעצמו ל"מ תשובה ומקשינן בגמ' ומי אמר ריו"ח הכי והאמר ריו"ח גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה הרי מבואר דגם על חטא עכו"ם מהני תשובה וע"ז תרצינן בגמ' ל"ק כאן ביחיד כאן בציבור פירוש דאם מתאחד עם כלל ישראל ושב להקב"ה בלב שלם אז מהני תשובה על חטא הנפש ג"כ כיון דבשורש הנשמה כל ישראל אחד הם ולכן כשמדבק נשמתו לנשמת כלל ישראל ומבטל א"ע להכלל נוכל לתקן פגם הנפש ג"כ אבל אם נשאר יחיד ואינו מבטל א"ע לכלל ישראל ל"מ תשובה על פגם הנפש והנה היסוד ושורש הזה היא במצות יוה"כ שנתן לנו הקב"ה לכפר על כל חטאתינו אחת בשנה בין מה שיחטא אדם ע"י החומר ובין מה שיחטא אדם ע"י הנפש על הכל יש לנו יום כפורים לשוב אל השי"ת בכל לב ונפש ועיד"ז יכפר היום הקדוש הזה ונראה בזה ענין השני שעירים שעיר הנעשה בפנים ושעיר המשתלח דשעיר הנעשה בפנים ענינו לתקן חטא הנפש וזה מרומז במה שאמרו חז"ל שבא לכפר טומאת מקדש וקדשיו וזה היא הנפש שהיא המקדש שבכל אדם אמנם שעיר המשתלח מרומז על חטאי הגוף אשר בארץ יסודם ועיד"ז שישראל מבטלין את עצמם להכה"ג שהוא כולל כל ישראל מכפר בעדם ע"י הקרבנות חטאי הגוף והנפש אמנם כל זה בהיות המקדש על מכונו אבל משחרב בהמ"ק בעוה"ר וא"ל כה"ג ולא קרבנות שיכפרו בעדינו לא נשאר לנו אלא היום הקדוש והנורא וזאת התורה לשוב להשי"ת על חטאי הגוף והנפש וידועין ד' הזוהר הקדוש דמה שדרשו חז"ל כל האוכל ושותה בט' כאילו התענה ט' ועשירי הענין הוא משום דכתיב תענו את נפשותיכם וכולל ב' הנפשות הגוף והנפש ולזאת בט' מצוה לרבות באכילה ושתי' לענות את הנפש שאינו חפץ בכמו אלה והוה עינוי לנפש ובעשירי מתענין לתקן חטאי הגוף:
והנה לכאורה צ"ע לריה"ג ור"ע דס"ל דמשכח"ל שבת ויוה"כ בהדי הדדי א"כ כשחל יוה"כ במוצ"ש איך מקיים ועניתם על חלק הנפש לפמ"ש רש"י ז"ל במס' ביצה דענין נשמה יתירה בשבת שנפשו של אדם אינו קצה עליו במאכל ומשתה וא"כ סעודת שבת אינו עינוי לנפש וא"כ הרי לא מקיים בשלימות ועניתם את נפשותיכם. אך באמת נראה דשתי תשובות בדבר. א' י"ל בפשיטות דבאמת בהיות המקדש על מכונו והי' לנו הקרבת כל הקרבנות לא הי' צריך עינוי על הנפש ובאמת דעת הרבה פוסקים דמצות אכילת ערב יוה"כ אינה מה"ת ועי' למודי ד' למוד נ"ט ולכן שפיר הי' יכול להיות שבת ויוה"כ ביחד אמנם משחרב בהמ"ק צריך לקיים ועניתם בפועל על הנפש ג"כ ולכן באמת קבעו חז"ל החשבון שלא יהי' ש"ק ויוה"כ ביחד. ב' והיא העיקר נראה עפ"מ שאמרו חז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו והיינו כיון דשבת מורה על השגחת השי"ת וחידש העולם וא"כ מי ששומר שבת כהלכתן הרי מתקן חטא הנפש בזה שמקבל עליו אמונת הש"י והשגחתו והוי כמו אם עשה תשובה בעינוי הנפש ויש לכוין כונה זו במקראי קודש פ' אחרי והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם ושם שבת שבתון הוא לכם וגו' חקת עולם וצ"ע הכונה שכפל שהוא חקת עולם וראה זה פלא שבפ' אמור י"ג ל"ב בקרא שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש שם לא נאמר חקת עולם אע"ג דבקרא דלעיל מיני' לענין איסור מלאכה ביוה"כ נאמר חקת עולם אמנם עפ"י הנ"ל יובן היטב כיון שדרשו חז"ל מזה דועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וכי בתשעה מתענים אלא כל האוכל ושותה בתשעה כאלו מתענה ט' וזה מצד שצריך עינוי הנפש ג"כ וזה אינו בגדר חוקת עולם דהרי אם חל יוה"כ לאחר השבת א"א לקיים בו עינוי הנפש בט' ולכן בפ' אחרי שלא דיבר הכתוב אלא מתענית ביוה"כ דהיינו בעשירי לחודש אמר חוקת עולם להורות לנו דאין התענית בעשירי תלי' באכילה של תשיעי ונאמר דאם א"י לקיים בשלימות ועניתם את נפשותיכם שתי נפשות במשמע לא יהי' נוהג תענית יוה"כ לכן נאמר בזה חוקת עולם והיינו מטעם הנ"ל כיון דזה דצריך אכילה בט' הוא לתקן פגם הנפש ע"י עינוי הנפש ודבר זה מתוקן גם ע"י שבת אם מקבל עליו להיות שומר שבת כהלכתן בכל ענינים:
והנה רבותי שבת שובה בשנה זו [היינו שנת תרס"ו שאנו עומדים בה] יש הכל ביחד היום הוא שבת קודש ולמחר ערב יוה"כ שמיוסד לתקן חטאי הנפש ואח"כ יוה"כ עצמו לזאת עלינו להתאחד יחד ולבטל עלינו לכלל ישראל הכשרים שבדור ולקבל על עצמינו שמירת שבת כהלכתו ונוסיף עוז ועצמה בזה שמחר נקיים מצות ערב יוה"כ כהלכתה לענות את הנפש על העבר ולקבל על עצמינו להבא שנהי' דבוקים תמיד ביראת השם ואמונת חכמים ועיד"ז נזכה ביוה"כ לתקן כל חטאי הגוף וימחול לנו הקב"ה על כל חטאתינו ויהי' לנו שנת ברכה והצלחה בכל ענינים שנת גאולה וישועה אמן: