Keli Chemdah on Torah, Behar
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בתו"כ מובא ברש"י הקדוש פ' בהר על מה דכתיב בתוה"ק וידבר ד' אל משה בהר סיני וגו' כתב בזה"ל וכי מה ענין שמיטה אצל הר סיני הכוונה דקשי' לי' לתו"כ אמאי דוקא במצות שמיטה הורה הקב"ה שאמרה לישראל בהר סיני והלא כל המצות נאמרו בהר סיני ולא נזכר בתורה שנאמרו בהר סיני ותירץ התו"כ אלא מה שמיטה נאמרו כללותיהן ופרטותיהן מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני עכ"ל התו"כ:
והנה כוונת התו"כ בתירוצו נבאר אח"כ אמנם בעיקר קושיות התו"כ יתכן דלכן במצות שמיטה הזכירה התורה הר סיני דהנה באמת אמרו חז"ל לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן והכוונה נראה דהנה עיקר נתינת התורה לישראל להורות להם שכל חיותם הכל היא בכח התורה וזולת זאת אין להם חיות והעמדה כלל וכל עמל אדם בפרנסה היא למותר כי באמת בכח התורה משפיע השי"ת הכל רק כמאמרם ז"ל הרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי אבל באמת האדם השלם א"צ כלל כי הכל מוכן לו בכח התורה וזה הכוונה לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן היינו כמו דבמן היו הכל רואים שאינו בא ע"י יגיעתם כלל רק שע"י זכות קבלת התורה הקב"ה ממטיר להם לחם מן השמים ומכין להם פרנסתם אף במדבר בארץ לא זרועה כן צריך כל אדם להאמין שאף מה שהוא עוסק במו"מ אינו כחו ועוצם ידו רק הכל מוכן ומזומן לו מהשי"ת ועבודתו וכל עמלו היא רק מחטאיו שגרמו לו אמנם סוף כל סוף אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו אף כמלא נימא:
וערבים עלי דברי מרן הגאוה"ק מוהר"ח העניך מאלכסנדר זצ"ל שאמר לפרש מה שאמרו חז"ל בירושלמי אמונת זה סדר זרעים שאדם מאמין בחי העולמים וזורע ואמר שהכוונה שעיקר אמונה צריך אדם להאמין במה שהוא סובר שהיא דרך הטבע ואעפ"כ צריך להאמין שהכל בהשגחתו ית' וזה הפירוש שאדם מאמין בחי העולמים וזורע היינו אע"פ שזורע ויודע שטבע הארץ להצמיח ולהוציא פירות מ"מ צריך להאמין שהכל מהשי"ת ולזה היתה נתינת א"י לישראל. ובדרושים ביארנו מה שאמרו חז"ל על וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שנתקשו המפרשים בהבנת הדברים ואמרנו לבאר דבאמת גם בענין זה הלך הקב"ה עם ישראל בהדרגה שמקודם הראה להם נסים גלוים כמו הנסים במצרים וקרי"ס ואח"כ במלחמת עמלק הי' צריך מלחמה ממש רק שראו ישראל שע"י כח התורה היו נוצחים כמו שדרשו חז"ל על קרא דוהי' כאשר ירים משה את ידו והיינו דהראה להם אח"כ דישראל צריכין להאמין שגם במלחמתם הם מצליחים רק ע"י כח התורה ובהשגחת השי"ת עליהם וזה הפירוש מה שמועה שמע ובא היינו איזהו שמועה פעל עליו כ"כ להיות בא ג"כ לחסות תחת כנפי השכינה וע"ז אמרינן דשמע קרי"ס והיינו שהקב"ה עשה להם נסים גלוים כאלה ואח"כ מלחמת עמלק והיינו מלחמה ממש והיינו שהקב"ה בחר בהם להיות עם סגולתו וכל מעשיהם אף הטבעיים יהי' הכל בהשגחתו ית' לכן בא הוא ג"כ להדבק בהשי"ת:
והנה זאת הראה הקב"ה לישראל במצות שמיטה דהנה במדבר ראו זאת עין בעין שחיים ומתפרנסים רק בכח התורה אמנם אח"כ כשבאו לא"י וניתן להם ארץ לזריעה ולקצירה יוכלו לדמות בנפשם שעתה חיותם היא עפ"י טבע כמו כל אומה"ע שזורעין וקוצרין ולהורות להם שהם העם הנבחר מהקב"ה והם רק תחת השגחתו ית"ש צוה להם הקב"ה מצות שמיטה שכל שנה שביעית יהי' שמיטה ולא יזרעו ולא יקצרו ואעפי"כ יהי' להם ברכה לאכול שנה שביעית ולכן המצוה בשנה שביעית שנתן הקב"ה כח בשנה השביעית כמו שנתן הקב"ה כח בשבת להשפיע פרנסה והצלחה בכל ששת ימי המעשה כן בחר הקב"ה כל שנה שביעית להשפיע בו ברכה ומי שמשמר שביעית שופע לו ברכה בכלל ששת השנים וזה הי' תכלית ויסוד קיום ישראל בא"י להורות להם שכל הצלחתם בעבודתם בזריעה וקצירה וקיומם בארץ הוא רק ע"י שביתה בשביעית ולכן כשלא שמרו ישראל שמיטה גלו מארצם כמו שמפורש בתוה"ק ונראה שזה ענין שנצטוו ישראל במוצאי שנת השביעית במצות הקהל שהמלך בא לעזרה ומקבץ כל ישראל לקרוא לפניהם משנה התורה דהיינו כיון דעתה מתחילין שנות העבודה הזריעה והקצירה שלא יטעו ח"ו כי בשנים האלו הם מתפרנסים ממעשה ידם לזאת המלך הי' קורא לפניהם התוה"ק להורות להם שאע"פ שעתה יתחילו לחרוש ולזרוע ולעסוק בעבודת האדמה מ"מ הכל הוא ע"י כח התוה"ק והשגחת השי"ת עליהם ולכן מובן היטב שמוזכר בתוה"ק הר סיני אצל מצות שמיטה להורות להם זה היסוד דמיד בהר סיני כשנתן הקב"ה תורה לישראל נתן להם על יסוד זה לידע שכל חיותם הוא מהקב"ה וזהו ענין מצות שמיטה כנ"ל ועתה נבוא לבאר ד' התו"כ שכ' דהענין היא להורות אלא מה שמיטה נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ופרטותיהן כולן מסיני. ולכאורה צריך להבין דאכתי אינו מתורץ אמאי הזכירה התוה"ק דוקא במצות שמיטה שנאמרה על הר סיני הי' יכולה התוה"ק להזכיר כן במצוה אחרת שמוזכר כל הפרטים של המצות ולומר שנאמרו בהר סיני:
אמנם הענין נראה דהתו"כ בא להורות לנו בזה יסוד ושורש התוה"ק דהנה יסוד ושורש התוה"ק היא שכל ישראל צריכין להאמין שזאת התוה"ק שנתנה לנו מסיני אין בה שום השתנות בשום זמן ח"ו וכמו שהקב"ה הנותנה הוא למעלה מהזמן והטבע כן תורתו היא למעלה מהזמן ומהטבע ואינו מוגבל בזמן ובמקום ואם אמנם כי מצאנו כמה ענינים שחידשו חז"ל אח"כ הכל קבלו מסיני כמו שאמרו חז"ל הראה הקב"ה למשה אף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש והיינו שהכל נתגלה אז בהר סיני שבזמן זה יהי' צריך דבר זה אבל אין זה חדשות והשתנות בתורה ח"ו וההבדל בין שאר החכמות שמקבלין השתנות והשתלמות הוא פשוט דכל החכמות מקורן הוא מאנשים ובזה יתרון להאחרונים מן הראשונים שבכל דור ודור הולך ומשתלם יותר ויותר כמשל ננס ע"ג הענק אמנם התוה"ק והמצות מקורן מהקב"ה שהוא מקור כל החכמות והשכליות ולמעלה מן הזמן והטבע ל"ש שיקבל השתנות בזמנים ובמקומות ואדרבא עפי"ז יובן היטב מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו' כי הראשונים שהיו יותר קרוב למקור הי' השגתם גדולה יותר ומה שנתרחק יותר מהמקור השגה קטנה יותר. והנה להורות זה שהתוה"ק אין לה השתנות לא במקום ולא בזמן נתנה התורה במדבר בארץ לא זרועה והי' להם פרנסה לחם מן השמים א"כ רוב דיני התורה לא היו נצרכים אז כי מאחר שלא היו עוסקים במו"מ והי' הכל מוכן להם ממילא לא הי' שכיח בהם כל המשפטים ואעפ"כ נאמר להם הכל בסיני להורות זה שהתוה"ק היא לעולמי עולמים ולא לזמן ההוא דוקא ולהורות יסוד הראשי והעיקרי הזה נזכרה אצל מצות שמיטה שנאמרה בהר סיני דמצות שמיטה הי' רק בא"י אחר שבע שכבשו ושחלקו וכל דור המדבר לא הי' להם שייכות כלל במצוה זו ואעפ"כ נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני והורה הקב"ה להם הכל שלא יאמרו ישראל שעתה בא"י שאין לנו מן מאין יהי' לנו לאכול בשנה השביעית ע"ז אמר הקב"ה וצויתי את ברכתי כיון שיהי' מקיימי מצות התוה"ק ממילא יהי' להם ברכה והצלחה כן כל המצות כולן נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני כי הכל נאמר בסיני ולא כמו שנוהגין בדורינו בעוה"ר שנפרץ בהרבה מקומות במו"מ אונאה ומידות ומשקלות. ואם נשאל לאדם איך עובר מצות הקב"ה. יענה מה אעשה אם אשא ואתן באמונה לא יהי' לי פרנסה. ובאמת זה כפירה בנצחיות התוה"ק ואדרבא אם ילך בדרכי התורה הקדושה לא יצטרך לעמול כ"כ כי פרנסתו של אדם מזומנת ומוכנת לו וכיון בשמיטה שלח הקב"ה ברכה לכלל ישראל כן היום לכל אדם הפרטי מישראל אשר מקבל על עצמו ללכת בדרכי התורה בכל ענין עוזר לו השי"ת וח"ו לומר שלא נוכל לחיות היום עפ"י דרכי התורה ומצותי'. כי אדרבא כמו שכל אוה"ע חיותם עפ"י הטבע כן ישראל חיותם עפ"י התוה"ק וזה הטבע של ישראל שיהיו חיים וקיימים בכח התוה"ק:
ונראה שזה פירוש מדרש שה"ש על הפסוק בראשו כתם פז דאיתא שם בזה"ל אפי' אם מתכנשין כל באי עולם להלבין כנף אחד מן העורב אינן יכולים כך אם מתכנשין כל באי העולם לעקור יו"ד שהיא קטן האותיות שבתורה אינן יכולין וצ"ע הכונה והדמיון ומה זה שאומרים על היו"ד שהוא קטן האותיות שבתורה הלא אע"פ שהוא קטן האותיות הוא מספר עשרה ובעשרה מאמרות נברא העולם והוא יסוד התוה"ק. אך הענין נראה דהמדרש בא להורות אותנו דכמו כל חכמי הטבע וחוקרים אע"פ שחוקרים במהות הטבע והרכבתה ומוספים תמיד חדשות אבל לשנות הטבע אין בכוחם בשו"א ואף להלבין כנף העורב שהוא בטבע שחור אין יכולין כן אם יתקבצו כל באי העולם לעקור יו"ד שהוא קטן שבאותיות התורה אינן יכולין והכונה בזה דהנה מצאנו ענין הקטנה שפירושו תמצית הדברים כמו דאיתא בסוף סוטה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהי' קטנתא של חסידים ופירש הרמב"ם ז"ל בפיה"מ שהי' תמציתן ושורשן של חסידים וזה נקרא הקטנה שכולל הכל בשרש קטן וזה כוונת המדרש דהנה יו"ד הוא קטן האותיות והוא שורש ויסוד האותיות ולכן בעשרה מאמרות נברא העולם ועשרת הדברות ועשר ספירות כי הוא כולל הכל ולכן כל התרי"ג מצות כלולין בעשרת הדברות וישראל נקראים בשם יהודים מטעם זה כי ישראל ואורייתא חד היא וזה כונת המדרש דכמו דא"י להלבין כנף העורב ולעשות היפך הטבע כן אין יכולין לעקור יו"ד שהוא קטן האותיות היינו שא"י לעקור שורש התורה דהוא אות יו"ד שכולל ישראל ותוה"ק ולעקור את ישראל מתוה"ק שזה בלתי אפשרות כיון דהתוה"ק הוא טבען של ישראל ובלתי זה אין להם חיות כלל והוי בכלל שינוי הטבע וכמאמרם ז"ל בירושלמי על קרא באודה לאל גומר עלי דאם עיברו ב"ד את החודש בתולי' חוזרין והענין הוא כנ"ל דכל הנהגת ישראל הוא עפ"י התורה טבען של עניינים כנ"ל ובדרוש הארכתי עוד בזה בכמה ענינים ואכמ"ל יותר: