Keli Chemdah on Torah, Behar
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובדרך פלפול י"ל עפי"ז בישוב דברי התוספתא פ"ק דקידושין שזכרנו לעיל דלא חשבה שופר בהדי הך דנשים פטורין מכח מצ"ע שהזמ"ג וי"ל דהנה אע"פ שכתבנו דנראה דלהלכה ליתא לדברי בעל הלק"ט ז"ל דנשים יהיו חייבין בתק"ש דיובל משום דעיקרו לחובת קרקע קאתי כיון דחזינן דלכל מילי איתקש יובל לר"ה דמצותו בכפופין אע"ג דמצד יובל צריך להיות פשוטין אמנם לפי"ז ז"ד לרבנן אבל לר"י דס"ל באמת דלענין זה לא דרשינן גז"ש ור"ה בכפופין ושל יובל בשל יעל פשוט הרי דס"ל דכיון דיובל הוא מצד חירות לא דרשינן גז"ש והאי כדינו והאי כדינו דבר"ה מסתברא בכפופין וביובל בפשוטין וא"כ לפ"ז יש מקום לדינו דהלק"ט ז"ל דנשים חייבות בתק"ש דיובל מה"ט ואינן פטורין מצד מצ"ע שהזמ"ג כמו דלא דרשינן גז"ש בזה ולפי"ז ממילא גם בר"ה נשים חייבות בתק"ש דנהי דל"ש סברא דיובל מ"מ בלא"ה יש סברא לחייב נשים מכח דלזכרון קאתי כנ"ל. ומעתה י"ל דהתוספתא לשיטתה אזלה בר"ה פ"ב בהתוספתא לא העתיקה כלל ד' הת"ק אלא ד' ר"י דס"ל בר"ה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים וא"כ מבואר דס"ל להתוספתא כר"י וא"כ באמת נשים ג"כ חייבות בתקיעות דיובל וא"כ ממילא דגם בתק"ש בר"ה חייבות כנ"ל ולכן שפיר השמיטה התוספתא שופר ול"ח לה בכלל מצ"ע שהזמ"ג דבין תק"ש של יובל ובין תק"ש של ר"ה נשים חייבות:
אך לכאורה יש לדחות דהרי מבואר שם בתוספתא נתנו חכמים את המצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי עכ"ל א"כ מבואר דהוא רק מדרבנן אך באמת א"ש שכ"כ הפו' דזה רק נתינת טעם למה שאמר ביובל של יעל דהוי א"מ לפירוש הערוך. אבל מה שצריך בר"ה כפוף וביובל פשוט זה י"ל דהוא מה"ת וכמו שנראה דעת הר"מ ז"ל בזה דס"ל דהוא לעכב ג"כ וכבר האריכו הראשונים בבירור הדברים אלו ואכ"מ:
אך זה רק לפלפולא כי לקושטא דמילתא נראה ברור דכ"ע מודים דאשה פטורה הן מתקיעות דיובל והן מתקיעות דר"ה וכמבואר בהתוספתא דר"ה דנשים פטורין מתק"ש אך בזה נראין הד' נכונים כמו"ש דכל פטורה מר"ה הוא משום פטורה דיובל דבלא"ה הי' מקום לומר כיון דהוא לכפרה נשים חייבות אע"ג דהוא מצ"ע שהזמ"ג ועיין בר"ה (דף ל' ע"א) מתיב רבא תק"ש של ר"ה ויובל דוחה שבת איש וביתו מה איש וביתו אילימא איש ואשתו וכו' והא מצ"ע שהזמ"ג נראה בפשטות הסוגי' דקאי בין על תק"ש דר"ה ובין על תק"ש דיובל ובפרט לפי גירסת הגר"א ז"ל דמוחק ר"ה ועיין בתוס' שם לא לעולם בזמן ב"ד ודו"ק ויש להעיר עוד מר"ה (דף כ"ט ע"א) דהא דאמרינן בגמ' הכל חייבין בתק"ש כהנים לוים וישראלים ומקשינן בגמ' פשיטא ותרצינן כהנים איצטריכא לי' הואיל ותנן שוה יובל לר"ה והני כהנים הואיל וליתני' במצוה דיובל וכו' אימא במצוה דר"ה לא ליחייבי קמ"ל ולד' הלק"ט הרי נשים חייבין ביובל ופטורין בר"ה וא"כ חזינן דלא תלי' זב"ז ויש לישב דהנה נראה פשוט דגם כהנים חייבין בתק"ש דיובל רק דה"א כיון דאין בקרקעותיהם דין יובל לא יהי' חייבין בתק"ש בר"ה ובאמת צ"ע הטעם ועיין ביום תרועה שנתעורר בזה ולהנ"ל י"ל דלא נימא דדומין לנשים דאע"ג דחייבין בתק"ש דיובל מ"מ כיון דעיקר מצות יובל לא ניתן להם כיון דלא נטלו חלק בארץ לכן פטורין מתק"ש דר"ה אך ז"א דא"כ דנשים אינן במצות יובל פשיטא דא"ח בתקיעות יובל מכח דהוי מצ"ע שהזמ"ג והארכנו בזה הרבה בדרושים לפרש ד' הגמ' ואכ"מ כי לא באתי בזה רק לברר חו"ד העני' שנראה פשוט וברור דנשים ח"ח בתק"ש דיובל ובזה די במ"ש עד כה: