Keli Chemdah on Torah, Chayei Sara
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ראיתי להעתיק בזה תשו' שכתבתי לחכם אחד ושייכה לסדר זה וז"ל שם. לכבוד הרה"ג וכו' מכתבו קבלתי ואשר כתב בשולי המכתב לתמוה על מאורן של ישראל הג' בעל חת"ס ז"ל חיו"ד סי' קנ"ה שכתב השואל להקל בתשובה לאשה שעברה על איסור כרת בהיותה פחותה מבת כ' שנים. וכתב ע"ז הג' ז"ל בזה"ל ומה שרמזת והיא לא הגיעה לעשרים שנה נראה דעתך שאינה בת עונשין למעלה זה לא נמצא בש"ס רק בדרשי אגדה וכ"כ האחרונים שאין לסמוך ע"ז כלל וכו' וישתקע הדבר וכו':
ולפענ"ד כי לא נאמרו שיעורים הללו במדרשות שבני כ' נעשו בני עונשין למעלה אלא בעונשין של חטאים המחודשין לשעה כגון עונשי דור המדבר וכן בשרה נאמר בת עשרים כבת ז' בלא חטא התם קודם מתן תורה הוה והוה אצלה כמצות שכליות. וע"ז נאמרו שיעורים הללו. אבל עונשי התורה אין שום חילוק כי שיעורים הלל"מ בין למלקות ובין לקרבן ובין י"ג שנה שהביא ב' שערות שוה לכל עונשין שבתורה וא"צ לפנים עכ"ל החת"ס ז"ל. וע"ז תמה עליו כת"ה שלא זכר שם דברי הגמ' שבת (דף פ"ט ע"ב) דמבואר להדיא דילפינן מעונשי דור המדבר על כל עונשין ביד"ש דאין עונשין למעלה פחות מבן כ'. ודברי הירושלמי פ"ב דביכורים דאיתא שם ר' אבין בר"י דר' תנחום בר טרפון שמע לה מן הדא [דבן חמשים מת בהיכרת] ימי שנותינו בהם שבעים שנה צא מהן עשרים שנה שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתין נמצאת אומר המת בחמשים מת בהיכרת עכ"ל הירושלמי [ופי' הירושלמי נראה עיקר כמ"ש ביפה מראה דכוונתו על ואם בגבורות שמונים שנה וחסד הקב"ה שחשב תמיד שמונים ועפי"ז החשבון מכוון וד' הפני משה דחוקין ואכ"מ] ועי' בפה"מ לר"מ ז"ל פ"ז מסנהדרין בסוף המשנה דהבא על הזכר ועל הבהמה שכ' שהוא מפי השמועה דאין הקב"ה מעניש בפחות מבן כ' עיי"ש ואיך אפשר לומר עכ"ז דלאו דסמכא הם ומה שהקשה הגז"ל מקרבנות קודם כ' כבר תמה הח"צ בזה. וי"ל בזה כמ"ש הג' בעל נחל אשכול ז"ל דאע"ג דאין הקב"ה מעניש קודם כ' מ"מ לאחר כ' נענש על חטא שקודם כ' ג"כ ויש עליו עונש כרת אלא שלפני כ' אין מענישין אותו משמים לכן בשוגג מובא חטאת. א"ת ד' כ"ת וביקש תשובתו בזה. אהו' יד"נ הנה ענין זה כבר הלכו בו נמושות וקשה לחדש בו דבר בפרט שאין אתנו יודע עד מה דיני עונשין בשמים אמנם להפקת רצונו אמרתי לבאר קצת הדברים ולעיין במקור הדברים אולי יעלה מה בידינו מזה:
הנה במזרחי בפרשתינו כתב בזה"ל שאין ב"ד של מעלה עונשין אלא מכ' שנה ולמעלה דא"ר ברכי' כמה קשה המחלוקת שב"ד של מעלה אין עונשין אלא מכ' שנה ומעלה וב"ד של מטה מבן י"ג שנה ובמחלוקתו של קרח אף תינוקות בני יומן. והא דכתב רש"י ז"ל וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה משהגיע לכלל עונשין דהיינו מבן י"ג שנה ויום אחד ומעלה וכתב הרמב"ם ז"ל בפ' ראשון מהא"ב כל אשה אסורה מן העריות אם היתה מבת ג' שנה ויום אחד ולמעלה. גדול הבא עלי' חייב מיתה או כרת וסתם גדול הוא משהגיע לכלל עונשין. א"ל דחייב כרת דקאמר היינו לחייבו בב"ד של מטה מלקות דכל חייבי כריתות לוקין ונפטרין מידי כריתתן אם הי' בעדים והתראה והי' מחייבי כריתות עכ"ל. ודה"ק אלו תמוהין ומרפסין איגרא דהרי הוא ז"ל בעצמו העתיק לשון הר"מ ז"ל דכתב חייב "כרת" או מלקות וא"כ איך א"ל דכוונתו בכרת הוא מלקות ובאמת בעריות כיון דהוא בעדים והתראה חייב מלקות מדינא ולא מצד החיוב כרת דב"ד של מעלה ובמילה אפי' בעדים והתראה כ"ש חיוב מלקות דהוי עשה ואין לוקין עלי' וכבר טען ע"ז בת' חכ"צ סי' מ"ט ועי' היטב בדבריו תראה שהרגיש בכל מה שכתבו האחרונים בזה ועיי"ש שג"כ העלה די"ל דהכא רק בעונשין לשעה או דהפירוש הכא דאין עונשין בפועל בפחות מבן כ' אבל לאחר כ' אם אינו עושה תשובה אז מענישין גם על העבירות שקודם כ' עיי"ש בסוף דבריו:
אך לענ"ד לכאורה א"א לומר כן דהרי מקור הדברים דפחות מבן כ' אין עונשין הוא מדור המדבר דלא נענשו פחות מבן כ' בחטא המרגלים ושמה הרי גם לאחר כ' לא נענשו כיון דלא מתו בכל הארבעים שנה אלא אותן שהיו בעת החטא בני כ' שנה וא"כ מבואר משם דאין עונשין כלל בב"ד של מעלה אם חטאו קודם שהיו בני כ' שנה ודוחק לומר כיון דהתם חזינן דגם תשובה לא הי' מהני וכולם היו מתים ומעתה י"ל דאותם שהיו בני כ' אז והוי אז בכלל הגזירה לא הי' מהני תשובה אמנם אותם שעדיין לא היו בני כ' הי' מהני תשובתן ולכן לא מתו אח"כ כיון דעשו תשובה קודם שבאו לכלל העונש זה דוחק בעיני אמנם יותר נראה בזה דהנה באמת עיקר הראי' מהא דלא נענשו דור המדבר אלא אותם שהיו בני כ' תמי' בעיני לפ"מ דמבואר בריש פ' במדבר דכל יוצא צבא הוא רק מבן עשרים שנה ומעלה ועיי"ש ברש"י ז"ל ובמזרחי דבין במלחמת הרשות ובין במלחמת חובה אין יוצא לצבא בפחות מבן עשרים א"כ עיקר החיוב לכבוש את א"י הי' רק על בני כ' שנה וא"כ א"ש דלא נענשו פחות מבן עשרים כיון דלא נתחייבו כלל לכבוש את א"י ומביא ראי' מזה לכל מקום דאין עונשין בפחות מבן כ' לכן נראה דבאמת אין הראי' מדלא נענשו פחות מבן כ' כיון דלא הי' בכלל החיוב אך מזה גופי' שפחות מבן כ' אינו נמנה בכלל איש ללכת לצבא אף במלחמת חובה לכבוש א"י אע"פ שהוא גדול לכל עונשין שבתורה מוכרח מזה דאינו עוד בר דעת השלם לכן אין עונשין אותו בב"ד של מעלה וא"ש בזה מה שהקשה החכ"צ הא גם מי שהי' יותר מששים שנה לא נענש בדור המדבר וא"כ ניליף מהתם דלאחר ששים ג"כ אין עונשין בב"ד של מעלה אמנם להנ"ל דלאחר ס' היינו טעמא דלא נענשו כיון דכבר אינן בני מלחמה ואינן בני כיבוש ולכן לא היתה עליהם הגזירה ואין ללמוד מזה לכל מקום משא"כ על פחות מבן כ' הראי' הוא מזה עצמו שלא נתחייבו בכיבוש הארץ קודם לכן ע"כ דאינו עוד בגדר איש בשמים ולכן אין מענשין אותו בב"ד של מעלה ועפי"ז שוב י"ל כמ"ש החכ"צ דלאחר כ' יש עליו עונש ע"ז שעברו קודם כ' וצריך תשובה ע"ז שעבר קודם כ' ונהי דלא הוי בר דעת גמור היינו רק לענוש אותו קודם כ' דלענין עונש צריך שיהי' בר דעת יותר ממה שצריך להיות לענין בר חיובא וכ"כ בת' לפרש בזה דברי הר"מ ז"ל פרק י"א מנדרים ה"ד במ"ש הר"מ ז"ל שאין לוקין עד שיגדלו וכתב הר"מ ע"ז דפשוט הוא דאין קטן בר עונשין ותמה במל"מ ז"ל איך זה פשוט הא ר"ה ס"ל דלוקה וכתבנו בכוונת מרן הר"מ ז"ל דגם לר"ה נהי דאתרבי מופלא סמוך לאיש אף לעונש מ"מ העונש בפועל אין לוקין אותו אלא לכשיגדיל דקטן אינו בר עונשין בשום פנים וי"ל כן לענין עונשין של מעלה בפחות מבן כ' ג"כ ודו"ק היטב:
וממילא ל"ק מה שהקשינו דא"כ אמאי לא נענשו במדבר אחר כך כשנעשו בני כ' שנה ז"א דהתם לא חל עליהם חיובא ולא היו בכלל המרגלים כנ"ל. אמנם כ"ז כתבנו לקיים דברי החכ"צ ולומר דלאחר כ' שנה מענשין על החטא דקודם כ' אך האמת יורה דרכו שפשטות לשון הגמ' והירושלמי אינו נראה כן ונראה דהב"ד של מעלה אינן עונשין על חטא שקודם עשרים שנה דאל"כ מה אמר יצחק אבינו דל עשרין דלא ענשת עלי' הא אח"כ מעניש הקב"ה על אותן השנים ג"כ:
ובפשיטות הדבר יפלא כמו שהקשו החכ"צ והחת"ס ז"ל מכל הקרבנות וכל השיעורין של תורה מי"ג ואילך לכן לולא דמסתפינא הייתי אומר בזה כדברי החת"ס ז"ל לחלק בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה אך בדרך אחר קצת ונאמר דהנה המדקדק בלישנא של המד"ר שהובא ברא"מ ז"ל הנ"ל ובירושלמי פ"ב דביכורים נראה מבואר הלשון דב"ד של מעלה אין עונשין וכורתין קודם כ' שנה נראה מזה דכמו דגבול יש לב"ד של מטה י"ג שנה כמו כן גבול יש לב"ד של מעלה כ' שנה. אך לכאורה הדבר יפלא דהרי לאחר מתן תורה הכל נמשך לב"ד של מטה בכל הענינים וכאשר יורו הם כן יקום וכמו שמצאנו בכמה דוכתין בש"ס וידועין דברי הר"ן ז"ל בדרשותיו במה שמפרש בהא דנצחוני בני:
אמנם נראה דהם שני ענינים דהקב"ה וישראל ואורייתא חד הוא אמנם ב"ד של מעלה הם המלאכים שלא קבלו את התורה ולא בשמים היא הם אינם משועבדים לתוה"ק ולכן משפטם גם היום כמו קודם מתן תורה מכ' שנה ומעלה והנה קודם מתן תורה הי' משפט בני אדם ע"י הב"ד של מעלה אמנם אחר מ"ת שנתיחדו ישראל עם התורה והשי"ת משפטם מהשי"ת לבדו וזה הוא בכח התורה וממילא המשפט למעלה כמו למטה מי"ג שנה ואילך:
ובזה א"ש כל הקרבנות דבאמת מי"ג ואילך חייב כרת לשמים עפ"י דין תורה אמנם בכל זאת מרחמי השי"ת על עמו ישראל כשבא לענין כרת בפועל מוסר דין זה לב"ד של מעלה וב"ד של מעלה אין עונשין וכורתין בפחות מבן כ' ולפי"ז יצא לנו מזה דבאמת מי"ג ואילך חייב כרת עפ"י תוה"ק כיון שמשפטי התוה"ק אין חלין בב"ד של מעלה רק בב"ד של מטה ועיין היטב בחת"ס ז"ל תראה שכל זה נרמז בדבריו אלא שלא ביאר הדברים כמו שכתבנו ולפי"ז יש להעיר בדבר חדש במצות שנצטוו ישראל קודם מתן תורה כגון פסח ומילה ושבת אע"ג דיש בהם כרת מ"מ קודם מתן תורה לא הי' העונש אלא מכח ב"ד של מעלה וב"ד של מעלה אין עונשין בפחות מבן כ' א"כ פחות מבן כ' לא הי' בר כרת:
וי"ל דזה פי' הגמ' יבמות (דף ה' ע"ב) דאמרינן על פסח ומילה ותמיד שדוחין שבת מה להנך שכן ישנן לפני הדיבור. וכבר תמהו כולם מירושלמי דנראה דעשה דלפני הדיבור קל. ולהנ"ל א"ש די"ל פי' הגמ' דמה לכל הנך שהיו גם לפני הדיבור ואז הוי דחי שבת ע"י פחות מבן כ' דלא הי' בו כרת וא"כ הי' אפשר למולו בשבת וכן לשחוט את הפסח ולהקריבו וכן להקריב את הקרבן תמיד ע"י פחות מבן כ' שכשר לעבודה וכיון דהי' ניתן לדחות בשבת שלפני הדיבור שוב גם היום דוחה ואע"ג דהיום העונש מי"ג שנה ואילך מ"מ גילתה התוה"ק דדוחה שבת כיון דכל אלה היו לפני מתן תורה ואז הי' בדחיות שבת איברא דיש לעיי' בזה עפמ"ש במק"א דאותן מצות שנצטוו לפני הדיבור מפאת היותן ישראל נצטוו לגמרי בקדושת התוה"ק והו"ל כעין התחלת התוה"ק ונעשין אז ישראל ושוב מיצ"מ ואילך הי' העונשין שלהם בכח התוה"ק שמיצ"מ ואילך נתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה ושוב נעשין בני עונש כרת מי"ג ואילך וכ"כ בזה במק"א שהוא פלוגתא דתנאי מאימתי נעשין ישראל אם מיצ"מ או ממתן תורה ועי' בחת"ס שבת (דף קל"ה ע"א) ד"ה ראה זה מצאתי שרוצה לחדש דבר חדש מאוד דכל אותן שמלו בצאתם ממצרים היו צריכין מילה שנית אחר מתן תורה כדין גר שנתגייר כשהוא מהול אך באמת דבריו הקדושים שם תמוהין ולא זכיתי להבין דאף לפי דבריו היאך יתפרנס דברי המדרש דמשה רבינו מל ואהרן פורע כיון דבאמת היו נמולין מכבר ולא הי' צריך אלא הטפת דם ברית ויש אתנו אריכות דברים בזה ואכ"מ וזה המעט כתבנו רק להתעשע את כ"ת ולו משפט הבחירה והי' זה שלום מאדה"ש: