Keli Chemdah on Torah, Devarim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם טו"ב לא תכירו פנים במשפט וברש"י ז"ל והוא מספרי זה הממונה להושיב דיינים וכו' אעתיק מ"ש לח"א וז"ל שם:
יקרתך השגתי ואת אשר אמרת אם הספר בענין שיצא מפי רבותינו לחזק את האיסור של נתינת מעות עבור רבנות ואתה הערות בענין זה בכמה הערות והנני להשיב לך על דבריך:
א) והנה ראשית דבריך לת' קושית המנ"ח על החינוך בפ' דברים בלאו דלא תכירו פנים במשפט שכ' בזה"ל והעובר ע"ז ומינה דיין שאינו חכם מחמת עשרו או טוב מדותיו וכו' בטל עשה זה וענשו גדול מאוד שכל עונש דיני שקר שידין אותו דיין מחסרון ידיעתו תלוי עליו כי הוא הגורם עכ"ל ותמה המנ"ח על זה שכ' בטל עשה זה הא הכא בל"ת קיימינן וע"כ כתב דהוא ט"ס וצ"ל עובר על ל"ת וכ"ת כתב שנראה שאינו ט"ס אלא שכך צ"ל שעובר על ל"ת וביטל עשה והכונה כיון דהוי מינוי שלא כדין בטלה מינוי ואין עליו שם דיין וא"כ מלבד שעובר על הלאו דל"ת פנים במשפט ביטל מצ"ע דמינוי דיינין ומזה הוכיח כ"ת דה"ה דיין הבא בשביל כסף כיון דיש בזה איסור דאלהי כסף ל"ת לך ובטל המינוי ואין בגדר דיין כלל והארכת בזה והנה בד' החינוך בודאי דבריך נכונים דדיין שאינו חכם בחכמת התורה אע"פ שיש בו כל המדות טובות שבעולם לאו דיינא הוא וממילא אין המינוי כלל אמנם מה שהוצאת מזה דה"ה אם הוא חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין אם נתן מעות אין המינו מינוי כלל ז"א מוכרח די"ל כיון דהוא חכם וראוי להיות דיין נהי דעשה איסור מה שנתמנה ע"י מעות ועבר על איסור תורה מ"מ המינוי לא בטל כיון דבעצם הוא חכם בחכמת התורה וממילא הוא דיין שהרי דרשי חז"ל ועצומים כל הרוגי' זה שהגיע להוראה וא"מ א"כ חכם שהגיע להוראה ה"ה בעצם דיין וא"כ בשביל שעבר איסור וכן הקהל שמינו אותו עברו על איסור אין ראי' לומר דהמינוי בטלה ומצד מינוי דנעשה באיסור לדמותו למקח שנעשה באיסור כמו שרמזת במכתבך אינו כלום כיון דבעצם ראוי לזה והי' נכון לעשות זאת בלי נתינת המעות וא"ל אפשר בהיתר גדול מזה ומ"ש מד' הב"ח בחו"מ ס' ח' שכ' בזה"ל מיהו נראה דוקא דלא נתן ממון כדי שיתמנה אבל אם נתן ממון כדי שיתמנה אפי' הוא גדול טפי משאר גדולים בחכמה ובמנין אסור לעמוד מפניו וכתבת דהטעם מצד דהמינוי שלכ"ד המינו בטל וא"י מה קאמר א' כיון דהב"ח מיירו באדם שהוא היותר גדול בחכמה ובמנין א"כ מה בכך דהמינו בטל ולא נתמנה כלל אטו בשביל זה א"צ לעמוד מפניו הלא כבוד התורה של החכם לא תלי במינוי דאם הוא גדול בתורה ה"ה חכם שחייבין לכבדו והרי גדולה מזו מבואר בסמ"ג מובא ברבותינו בעלי התוס' פ' משפטים דהא דגרים פסולין לדין היינו היכא שיש ישראל לדין אבל היכי שאין ישראל יודעין כמותם לא ותדע שהרי שמעי ואבטליון גרים היו והיו דנין את ישראל לפי שלא הי' בישראל חשוב כמותם עכ"ל וסברתו כיון דהוא הגדול שבתורה לו מגיע הכתר תורה וא"צ מינוי כלל וכמו"ש בס' חמדת ישראל ס' פ"ט עיי"ש וא"כ אא"ל הטעם דבטל המינוי כיון דהוא הגדול שבדור א"צ מינוי כלל והוא האב"ד והנשיא של ישראל אמנם הענין שאסור לעמוד לפניו ומבזין אותו הוא באמת מטעם זה דאין לך בזיון התורה גדול מזה שנותן ממון כדי שימנו אותו הרי משפיל כבוד התורה מפני מעלות הממון וזה גרם להשפלת התורה בעיני המון כי רואים שהחכם בעצמו מסכים עמהם שאין ליקח אותו לרב בשביל תורתו אלא בשביל ממון שנותן להם ולכן הוי בגדר מבזה התורה ולכן אסור לכבדו ולעמוד לפניו ולזאת אין חכמת התורה מעלה בזה דאדרבה יותר שהוא חכם בחכמת התורה וראוי לאותה איצטלא יותר בזיון התורה הוא אם נותן מעות להתמנותו:
ב) ומה שהעיר כ"ת בד' הב"ח שם דמייתי ראי' לזה דאפי' גדול בתורה אם נתן מעות אסור לעמוד לפניו מהא דיבמות ס"א. ביהושיע בן גמלא אע"ג דבודאי ראוי הי' וכ"ת תמה מד' רש"י ז"ל שם שכ' בהדיה דלא הי' ראוי תמחול לעיין היטב בלשון הב"ח כנראה שהרגיש בעצמו דהראי' מיהושיע בן גמלי היינו רק אם בעצם ראוי הוא והי' ראוי למנותו במקום גדולים כמוהו אע"פ דבאמת לא הי' ראוי מפני שהי' גדולים וטובים ממנו והוא ד' התוס' ישנים ביומא י"ח ע"א דהביאו ראי' דחשוב הי' מדאשכחן תקנת יהושיע בן גמלא וגם לשון רש"י ז"ל שלא הי' ראוי יש ג"כ לפרש מפני שהי' גדולים ממנו אך מה שתמה כ"ת בעיקר הדבר על ד' הגמ' יומא דהרי כיון דמעכב בכה"ג שיהי' גדול בחכמה וא"כ מה מהני המינוי אמאי לא נימא דבטל המינוי ואינו כה"ג כלל והנה מ"ש כ"מ דנראה דמעכב מד"ת שיהי' גדול מאחיו כ"כ בח' שם דנראה כן מזה שהוסיפה הגמ' בקשי' ומי מוקמינן כה"ג שלא למד וכו' אחרים אומרים מניין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו אע"ג שאין זה שייך להקשי' אך כוונת הגמ' לה"ר שזה מעכב לכן אם אין לו אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהן כדי שיהי' גדול מאחיו גם בעושר אמנם עיקר תמיהת כ"ת הנה גם ברש"י ז"ל מבואר דהי' המינוי שלא כתורה ולכן גם ביהושיע בן גמלי לא הסכימו אחיו הכהנים והסנהדרין במינוי אך מ"מ כיון דהיתה יד המלך תקיפה ומינה אותו היו מוכרחין החכמים להסכים דאל"כ לא יהי' לנו כה"ג ואין לומר דמה מהני זה כיון שבעצם א"ר דכה"ג שאני דעבודתו מחנכתו וזה שלובש בגדי כה"ג מקדש אותו להיותו כה"ג אע"ג שא"ר כמו כלי שרת דמקדשין אפי' מה שא"ר כיון דכהן הוא עכ"פ אע"פ שא"ר לכה"ג ויש להכריח זה דאל"כ יקשה למ"ד מתה כהונה וס"ל דכה"ג שנודע שהוא ב"ג או ב"ח מחזיר הרוצח דעד עתה הי' כה"ג והא דסוף כל סוף כיון דצריך שיתמנה לכ"ג וא"כ בכה"ג שנודע שהוא ב"ג אמאי לא נימא דבטלה כהונה מצד דהוי מינוי בטעות דאם הי' יודעים שהוא חלל לא הי' ממנים אותו לכה"ג א"ו כדאמרן כיון דעבודתו מחנכתו לכן אפי' אם הוי מינוי בטעות הוא כה"ג:
ג) ודע שיש לי עיון בענין זה דמינוי כה"ג דמלשון רש"י ז"ל ביבמות ד' ס"א ע"א ד"ה מינהו אין שכ' בזה"ל כלומר המלך מינהו אבל אחיו הכהנים וסנהדרין ל"מ נראה דס"ל דגם הסנהדרין שייכים בהא דמינוי כה"ג ותלי' בהם אמנם מד' התוס' יומא ד' י"ב ע"ב ד"ה כה"ג שכ' ומסתברא שהדבר תלוי במלך ואחיו הכהנים כדאמר בפ' הבא על יבמתו דינאי מלכא אוקמי' ליהושיע בן גמלא בכהני רברבי עכ"ל נראה דהוכיחו מזה דהמינוי הי' חל ע"כ דתלי רק במלך ואחיו הכהנים ול"צ סנהדרין למינוי כלל יהי' איך שיהי' נראה מד' התוס' דל"צ סנהדרין למינוי כה"ג:
ולענ"ד יש לה"ר לזה דהנה בתח"ס ח' או"ח סי' קט"ו כ' לת' קושית המפורשים בהא דהשביעו כה"ג שלא ישנה דבר הא הוי נשבע לבטל את המצות וכתב דבאמת כיון דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה למה הי' צריך שבועה הרי הי' בידם לומר לו שאם לא תעשה כדברינו להקטיר בפנים אנו מסלקין אותך מדין כה"ג וממילא יהי' עבודתו פסולה אך ז"א דבלא שבועה יאמר בלבו הלא בלא"ה אם אחר יעשה כמו שירצו חכמים ג"כ יהי' עבודתו פסולה, וא"כ אין נפ"מ ואכתי יעשה כדעת הצדוקים משא"כ כשמשביעין אותו לא יעבור על שבועתו וסיים ע"ז שהוא תי' נכון, ובאמת ל"ז להבין ד"ק כלל דהלא בלא שבועה איכא ג"כ איסור ביאה רקנית דחייב ע"ז מיתה והקטרה ביוה"כ שלא לצורך ואם לא ישגיח ע"ז מה תועלת בשבועה הכלל שדרכו נסתרה ממני אמנם עיקר הערה שלו הוא הערה עצומה דלמה צריך השבועה אמאי ל"נ כן דמסלקין אותו מדין כה"ג אם ישנה דבר לכן נראה להוכיח מזה שתלי' עיקר במלך ואחיו הכהנים ולא הי' ביד זקני ב"ד לסלקו מדין כה"ג כלל ואז כשהי' חשש על הכה"ג הי' חשש על המלך ג"כ שאז יד הצדוקים תקיפה ולכן לא הי' עצה בזה, ובזה נ"ל ליתן טוב טעם מה שלא מצאנו בשום מקום בהא דהי' מתקנים כהן אחר תחתיו שמא ימצא בו פסול שהי' משביעין את זה ג"כ שלא ישנה דבר מחשש הנ"ל ועי' יומא מ"ו ע"א בהא דבן קמחית דנראה שנכנס אחר ושימש תחתיו ולא היו משביעין אותו כלל ולהנ"ל א"ש כיון שזקני ב"ד היו מתקנן כהן אחר תחתיו א"כ מיד התקינו אותו באופן זה שיעשה כדעתם בענין הקטורת ושפיר לא הי' צריך שביעה:
ובדרוש אמרתי בהא דמבואר בפ' קרח כשצוה הקב"ה למרע"ה ליקח את המטות והי' האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח נראה לכאו' דהי' בחירה חדשה על אהרן שיהי' כה"ג אע"ג דכבר נעשה כה"ג אמנם י"ל דזה שכינס קרח ר"נ סנהדראות לחלוק עם מרע"ה וכיון שכן הרי קיי"ל כה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה א"כ מה בכך שצוה הקב"ה למנות אותו כה"ג אבל עכ"פ מינוי צריך ואפי' נימא דמרע"ה בעצמו הי' יכול למנות אותו כיון שהי' ראש הסנהדרין מ"מ ע"ז שנחלקו עליו הסנהדרין הרי הם הי' בידם לסלקו מכה"ג ובאמת מצאנו בבצלאל שצוה הקב"ה למרע"ה למלוך עם הציבור טרם שימנה אותו א"כ ה"ה באהרן שצוה הקב"ה לעשותו כה"ג הי' ס"ל דבודאי צריך מינוי ואם זה תלי' רק בסנהדרין ואחיו הכהנים הנה לא הי' אז עוד כהנים וכיון שסנהדרין לא הסכימו במינוי י"ל דמנוי בטל או דמסלקין אותו ואפי' א"נ דמשוח בשה"מ אינו מסתלק לעולם ה"ד כשנתמנה ע"י סנהדרין ונמשח ע"י משא"כ אהרן ובניו שלא היתה בהסכמת סנהדרין לכן אמר הקב"ה אפי' לדבריכם הנני נותן לכם הבחירה שיהי' באופן כזה ותראו הכל שאני רוצה בשבט לוי ואהרן כה"ג ויהי' בחירה חדשה וכיון שישראל הסכימו על אופן הבחירה ע"י המטות עיד"ז והסירותי מעלי את תלונות בנ"י אשר הם מלינים עליכם והיינו אע"ג דהם מלינים עליכם מ"מ התלונה באמת עלי על שלא נמלכתי בציבור בשעה שמניתי אהרן לכה"ג והארכנו הרבה בזה בדרוש ואין כאן מקומו:
ד) אמנם עדיין לא זכינו מלהבין ד' הב"ח לאשורן דמבואר מדברי קדשו דמייתי ראי' דאפי' מי שגדול יותר בחכמה ובמנין מחבירו אם נתן מעות אסור לעמוד מפניו מיהושיע בן גמלא וכתב בעצמו דיב"ג הי' ראוי רק במקום גדולים כמוהו עכ"פ הי' ואינו ראוי מפני שהי' גדולים ממנו בחכמה וכמו"ש רש"י ותוס' ישנים וא"כ מ"ר היכא שהוא הגדול יותר מחבירו שיהי' אסור לעמוד לפניו מפני שנתן ממון, ובאמת כשאני לעצמי לולא דברי הב"ח ז"ל הייתי אומר לקיים ראיות הב"ח אבל לא מטעמו דהנה לענ"ד נראה דאין איסור כלל לכ"ג כשרוצה להיות כה"ג ולזכות לעשות עבודה לפני ולפנים לעשות השתדלות אצל המלך שימינהו לזה אם כונתו לשמים אם הוא ראוי לזה וחושק להתקדש בקדושת כה"ג ולמה יגרע זה משאר מצות שאדרבא מצוה להשתדל וליתן הרבה מעות שיוכל לזכות בהן ואיסור דנתינת מעות לא נאמר אלא בדיינים מקרא דאלהי כסף משא"כ בכה"ג שאין ענינו לכתר תורה כלל אלא לכתר כהונה ואי דכהנים המה המורים זה גם בהיותו כה"ד ואין יתרון לזה לכה"ג כלל כמו שאמרו בספרי שמצוה להיות בסנהדרין כהנים א"כ בזה שנתמנה לכה"ג מצד הוראה אין לו יתרון כלל אלא מצד עבודת כהונה א"כ נראה שאין זה בכלל האיסור דמתמנה בכסף אמנם הא דאמר ר"י קטיר קחזינן הכא וקרא לי' קשר של רשעים היינו משום שההשתדלות היתה במקום גדולים וטובים ממנו ואה"נ אם היתה השתדלות ע"י בקשה גרידא למלך במקום גדולים וטובים ממנו בתורה הי' איסור זה עצמו והי' קרי לי' קשר של רשעים:
ומעתה יש לקיים ראיות הב"ח באופן זה דמדחזינן בכה"ג שבאמת אין מעלת התורה יתרון בעצם לכה"ג דכל כה"ג שבקי בעבודה והוא ירא שמים ראוי לאותו איצטלא אם לבו לשמים מ"מ אם יש גדול ממנו בתורה כיון דזה ממעלות הכה"ג שיהי' גדול בתורה כל שהוא יותר גדול ראוי לכהונה לכן קרי לי' קשר של רשעים על השתדלותו א"כ בדיין הבא להתמנות ע"י שנותן ממון כיון שעובר איסור בזה שנותן ממון הרי ממילא יש בזה יתרון לשאר הדיינים שהם לא נתנו מעות ואיסור זה דנתינת מעות נאמר בתורה בדיין א"כ ממילא אע"פ שהוא גדול בתורה מ"מ זה בעצמו שנותן מעות הרי מגרע אותו מהדיינים אחרים שלא עשו כזאת לבזות כבוד התורה וליתן עבור זה כסף וא"כ ממילא הם ראוים יותר ממנו אע"פ שהוא גדול מהם בתורה כיון דעשה איסור בהתמנות זה בנתינת מעות לבזות כבוד התורה אמנם אם כנים דברים אלו יצא מזה חומרא גדולה במ"ש הב"ח ז"ל באם הדיין הוא חכם אע"פ שיש גדול ממנו בתורה אם ממנים אותו בשביל שהוא אוהבו או קרובו או בשביל מידות טובות אין בזה איסור אלא שאינו מדות חסידים ולפי דברינו כיון שיש גדול ממנו בתורה והרי מגיע לו כתר תורה דכללא הוא דכתר תורה הרי שייך למי שגדול בתורה יותר א"כ אף א"נ דבכלל לאו דלא תכירו פנים במשפט אינו דהלאו הזה לא נאמר אלא במי שאינו יודע לדון ד"ת כפשיטות לשון הספרי אבל מ"מ הוי איסור גדול והוי בכלל קשר רשעים והוי ק"ו מהא דיהושיע בן גמלי דאין מעלות התורה עצם מעלה בכה"ג מ"מ אם יש גדול ממנו הוי ההשתדלות קשר של רשעים א"כ מכש"כ בדיין שהעיקר הוא חכמת התורה א"כ אם יש גדול בתורה ממנו בודאי צריך להיות השתדלות איסור כנ"ל אם לא שנימא דא"ר מכה"ג כלל דהתם אע"ג דאין מעלת התורה עצמיות בכה"ג מ"מ כיון שאמרה תורה והכהן הגדול מאחיו ודרשו בו חז"ל שצריך שיהי' גדול מאחיו הכהנים בתורה ובחכמה ובעושר שבעבור זה נאתה לו הכה"ג יותר מאחיו שאינו כה"ג אלא אחד שפיר אמרי' באם יש גדול ממנו הוי קשר של רשעים אם משתדלין למנותו כה"ג אבל לענין חכם דנהי דיש גדול ממנו מכל מקום אם גם הוא חכם בתורה וראוי להיות דיין א"כ שפיר יש למנותו לדיין אע"פ שיש גדול וא"כ לפי"ז נסתרה ראיות הב"ח מכל וכל והבן היטב אך האמת אגיד את אשר עם לבבי ומקיים אני כן למעשה תמיד כאשר יבוא ענין כזה לידי כי באמת כשיש גדול ממנו בודאי "ה ממנה הקטן איכא איסור תורה והא דספרי דנראה דלאו דל"ת פנים במשפט אינו אלא באינו חכם בחכמת התורה ה"ד בזמנם שלא היינו אומרים שזה יהי' דיין דוקא בודאי הגדולים ממנו בתורה הי' ג"כ דיינים רק שרוצה למנות לדיין גם הקטנים מהם בתורה ע"ז אמרי' דעכ"פ צריך שיהי' חכם בחכמת התורה אבל אם אינו חכם בחכמת התורה אע"פ שיש לו מעלות אסור למנותו לדיין אבל אם יש לפנינו ב' אנשים המבקשים להתמנות בעיר לדיינים וא"א למנות שניהם אלא אחד מהם בודאי מי שהוא גדול יותר בתורה הוא ראוי ואם משתדל בעבור הקטן בתורה מפני שהוא אוהבו או קרובו ה"ה בגדר איסור כמו בכה"ג ואם כי יש לחלק בכה"ג כיון דא"א בשני כה"ג בשום אופן א"כ בזה שעושה את הקטן כה"ג במקום הכה"ג הגדול ממנו בתורה הרי שולל ממנו זכותו שראוי לו עפ"י ד"ת ושפיר הוי קשר של רשעים משא"כ בשני דיינים הרי לא איבד עדיין כל זכותו של הגדול בחורה יותר דנוכל לעשות בעדו בעיר אחרת ואינו דומה לגמרי לכה"ג מ"מ נראה דאיכא בזה איסור תורה כיון דעתה שהן לפנינו מגיע הזכות למי שהוא גדול בתורה יותר ואם אמרו בספרי על הממנה דיין שאינו חכם מחמת מעלות אחרות הר"ז בכלל ל"ת פנים במשפט יש לומר אף אם הוא חכם אם הוא במקום שיש חכם גדול ממנו וראוי יותר לאותו איצטלא ה"ה בכלל ל"ה במשפט אם ממנה את הקטן ועי' בדינים אלו ביו"ד סוף סי' רמ"ה. ומ"ש הרמ"א ז"ל בשם הריב"ש ותראה ג"כ מבואר כדברינו דלכתחלה אסור למנות לרב קטן בתורה במקום גדול בתורה אם לא כשכבר הוחזק לרב דאין מורידין אותו מגדולתו ויש עוד להרבות שיח בכ"ז ואכ"מ כי מוטרד אני מאוד והי' זה שלו' וברכה מרובה כאו"נ: