Keli Chemdah on Torah, Ki Teitzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בספרי פ' פינחס ותקרבנה בנות צלפחד כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים ולא לנקיבות נתקבצו כולם זו עם זו ליטול עצה אמרו לא כרחמי בו"ד רחמי המקום כו' רחמיו על הזכרים יותר מן הנקיבות אבל מי שאמר והי' העולם אינו כן אלא על הזכרים ועל הנקיבות רחמיו על הכל שנאמר טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו עכ"ל הספרי והנה אין פתר לדה"ק הרי האמת אינו כן דגם בירושת הארץ אם יש זכרים אין נקיבות יורשות כלום וכל דיני ירושה כן הוא ולא מצאתי במפרשי הספרי ביאור הד' ומה שנלע"ד דכוונת הספרי דכאשר שמעו חלוקת הארץ עלה ספק בדעתם אם החלוקה לבאי הארץ והוא חלוקה חדשה שעתה נותן הקב"ה מתנה לישראל או א"י ירושה להם מאבותיהם והנה אם הוא חלוקה חדשה שנותן הקב"ה עתה לבאי הארץ ונותנה רק לזכרים א"ל שום טענה משא"כ אם נותנה להם בתורת ירושה הי' להם טענה כיון שאין בנים לאביהם הרי הבת במקום בן ומעתה נאמר שכוונת הספרי דהוא ר"ש לשי' דדרוש טעמא דקרא דבנות צלפחד נמנו וגמרו כיון דחזינן דהקב"ה חלק את הארץ רק לזכרים ולא לנקיבות והר"ז נגד דרך השי"ת דרחמיו על כל מעשיו לכן הוכיחו דחלוקת הארץ הוא מכח שנתנה הקב"ה לאבות הקדושים וירושה הוא להם מאבותיהם וכיון שבשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מעל הנקיבות וירדה התוה"ק לסוף דעת האבות המורישים לבניהם שבמקום שיש זכרים אין רצונם להוריש לנקיבות כ"א לזכרים לכן משפטי הירושה כן הוא דבמקום שיש בן אין בת יורשת וגם ירושת א"י בכלל זה כיון דגם הוא ירושה ומעתה כיון שלא הי' לאביהם בן תבעו הם חלק בירושת הארץ כנ"ל ביאור ד' הספרי ואם אמנם כי ברור הדבר דאין לדון כלל בדיני ירושה בתר אומדן דעת המוריש כל זמן שלא אמר בהדי' קודם מיתתו לשנות סדר הירושה כי במותו פקעה זכותו מהנכסים וה"ה של היורשין כדת של תורה ועי' בזה בת' הרא"ש כלל פ"ד ס"ד מה שהאריך בזה אמנם ברור הדבר שכוונת הספרי כדאמרן דמקור עניני ירושה תורה המה מפני שירדה תורה לסו"ד המור שים שכן רצונם ואף אם יהי' פרטים היוצאים מן הכלל לא משגיחין בהו דבטלה דעתם אצל כל אדם וכמ"ש האו"ז דהיכא דאמרו חכמים ניחא לי' לאינש אפי' אם הוא עומד וצווח שלא ניחא לי' בטלה דעתו מכש"כ הכא שהתוה"ק ירדה לסוף דעת המנחילין שכן רצונם שבמקום בן בת לא תהי' יורשת וכיו"ב ועפי"ז מובן דעת ר"י בן ברוקא במס' ב"ב דק"ל דס"ל דאם אמר על בת שתירש במקום בן או אח במקום בת אין דבריו קיימין אבל אם אומר על בן בין הבנים או על בת בין הבנות שהם ירשו הכל דבריו קיימין דלכאו' אינו מובן הא גם בזה נעקר ירושה דאורייתא משאר הבנים או הבנות אמנם להנ"ל מובן דאם אומר ע"מ שאינו ראוי ליורשו עתה מד"ת ל"ש למיזל בתר דעתו דבטלה דעתו כיון דהתורה ירדה לסו"ד בני אדם דבמקום בן אין רצונו שהבת תירש וכן במקום זרעו אין רצונו שקרובין ירשו אותו משא"כ כשאמר על מי שראוי לירש אלא שרצונו שזה ירש הכל אזלינן בתר דבריו והלכה כריב"ב ומוכח כדברינו ובאמת מצאנו כיו"ב גם לענין ד' שומרים שכ' התוס' כתובות דנ"ו דהוא מטעם שירדה התורה לסו"ד שרצונם להתחייב בחיובם אלו שחייבם התורה כל אחד כדינו וא"כ י"ל דגם משפטי הירושה הוא מטעם זה. ואם כנים הדברים בביאור דברי הספרי נלע"ד טעם נכון לת' מה שנתקשיתי מעודי מה זאת שלא נזכר בתוה"ק בפ' נחלות דיני בכורה ולא מבעי' לדעת הרמב"ם ז"ל שלא מנה דיני בכורה מצוה בפ"ע וס"ל דהוא רק פרט מפרטי דיני נחלות בוודאי דקשה טובא אמאי לא נכתבה במקומה בסדר נחלות אמנם אפי' לדעת הבה"ג ורמב"ן ז"ל דס"ל דהוא מצוה בפ"ע ונמנה לעשה ול"ת בפ"ע מ"מ צריך מובן מפני מה אמרה תורה מצוה זו דווקא בפ' יפ"ת והוא פלא אמנם לפ"ד יתבארו הדברים באר היטב דהנה בחלק בכורה קיי"ל שאם אמר זה בני בכור לא ירש אותי פי שניים אין דבריו קיימין והורה לנו שענין בכורה אינה מצד דירדה תוה"ק לדעת המורישין ולכן בכיון מסודר דיני בכורה בפ' יפ"ת והקב"ה העיד עליו שהוא בן השנואה דיפ"ת סופה לשנאותה ואעפ"כ אמרה תורה דלו מגיע הבכורה והורה לנו בזה דענין ירושה וענין בכורה דברים נפרדים המה דענין ירושה הוא מכח שירדה לסו"ד המורישים ולכן אם אמר על מי שראוי להוריש שהוא יקח הכל דבריו קיימין משא"כ ענין בכורה הוא מגזיה"כ אע"פ שידענו בבירור שהוא נגד רצון המנחיל שרצונו לבכר לאחר ולכן לא יוכל לשנות בזה דבר ובזה מובן דעת הרמב"ן ז"ל דס"ל דיכיר הוא מ"ע שאמרה תורה שמצוה עליו להכירו שזה בנו הבכור וצ"ע על מה צותה התורה מצוה זו ולהנ"ל א"ש דאע"ג דהוא למרות רצונו שזה יהי' הבכור צריך לכוף את יצרו ולהכירו לכל שזה הוא בנו הבכור ודו"ק היטב בכל זה: