Keli Chemdah on Torah, Ki Teitzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שם ה') לא יהי' כלי וגו' ולא ילבש גבר וגו' הנני להעתי' בזה מ"ש בתשוב' לכבוד הרב החריף החסי' מוהר"מ דאנציגער קראן ז"ל מווארשא וז"ל שם השגתי קונטריסיו היקרי' אשר בו יצא בתשובה לאסוף אמרים אמרות טהורות בענין גילוח במספרים שלא כעין תער ולהראות כי האיסור יש לו מקור נאמן בדברי הראשונים ויפה הביא דברי התרגום יונתן דקרא דלא ילבש גבר שמלת אשה וד' הרשב"א בתשובה שכתב דזה בגדר לא ילבש גבר וכל יקר ראתה עינו בזה ויש"כ על עמלו בזה ולמען להשתעשע אתו בד"ת ארשום בזה איזהו הערות מה שהערותי מה שיש לעי' בענין זה הנה ז"ב ומוסכם מכל החכמים דגילוח הזקן במספרים אף שלא כעין תער בדורות הקודמים הי' לחרפה ולבוז כמו שהביא כ"ת ואני הראיתי לדעת לתשובת המינים שרצו להוכיח מירושלמי דמגלחין זקנם לומר דכל גילוח שאסרה תורה הוא רק על מת כמו שאר הלאוין שנאמרו בתורה בזה והראיתי להם דבר אחד מהחפשים היותר מפורסמים שברור בעיניו שט"ס בירושלמי וצ"ל מגדלין זקנם מטעם זה דגילוח הזקן במספרים שלא כעין תער בישראל לא הי' סימן שלות כי אם סימן אבילות וכיון שכן יש להעיר בהא דמבואר במשנה דנדרים דס"ה ע"ב פותחין לאדם בכתובות אשתו כו' אמר לי' ר"ע אפי' אתה מוכר שער ראש ובגמ' שם מטלטלי מי משתעבדי לכתובה כו' ושער ראשו מטלטלי הוא וברא"ש ז"ל בעומד ליגזז ומשנה סתמא קתני אפי' בעומד ליגזז מבואר מזה דשער שאין עומד לגזז הוי בכלל קרקע ומשתעבדי לכתובה א"כ אמאי לא אמר לו ר"ע אפי' אתה מוכר שער זקנך וא"ש בפשיטות דשערות הזקן לכ"ע אינו עומד לגזז ודינו כקרקע והם משועבדין לכתובה ובכלל למה לא הזכיר ר"ע שערות הזקן כלל כ"א שער הראש ודרך פלפול י"ל יותר דהרי התוס' הק' דמוב"מ דחייבה רחמנא היכא משכח"ל הא הוי כפירת שעי"ק וא"נ על כפירת שעי"ק ותי' דל"ל קרקע או מחל לו השיעבוד וקשה כיון שמבואר דשערות הזקן אינו עומד לגזז ודינו כקרקע א"כ לא יהי' משכח"ל מוב"מ כ"א כשאין לו זקן דביש לו זקן הרי תמיד אית לי' קרקע שמשועבד לשלם חובותיו לכן נראה מכאן ראי' ברורה שגילוח הזקן אסור במספרים אף שלא כעין תער משום לא ילבש גבר ולכן אין הזקן משועבד כלל לשלם חובותיו ורק שערות הראש שאין בהם איסור גילוח הם משועבדין וא"ש הכל וזה ראי' נכונה, ואין להשיב ע"ז דהרי האיסור דלא ילבש גבר הוא רק במכוון ליפות אבל זולת זה אין איסור א"כ הכא דמכריחין אותו לשלם את החוב ולגלח את הזקן אינו כלל בגדר איסור דלא ילבש גבר ז"א דסוף כל סוף כיון דלגלח את הזקן הוא איסור א"כ מי שיראה אותו גלוח הזקן ידמה שעבר על איסור כנ"ל לכן אינו משועבד בזה לשלם החובות כיון דעניני השה"ג והש"נ הוא משום דפריעת בע"ח מצוה ואם יש חשש איסור בזה לא ישתעבד לשלם ולא סמכה דעת המלוה על זה וגדולה מזו דעת הרא"ה ז"ל בס' החינך דבע"ש ליכא לאו דלא תלין פעולת שכיר כיון דא"י לפרוע בליל שבת אע"ג דהוא רק איסור דרבנן מ"מ דחז"ל אסרו שוב לא שייך בזה לא תלין א"כ ה"ה הכא אין הזקן בכלל ש"נ כיון דעכ"פ אסור תמיד משום מראית העין כנ"ל:
ויש להעיר עוד בזה מסנהדרין דקי"ב איבעית ר"י בשער של נשים צדקניות אם הם בכלל שללה עי"ש בסוגי' ולכאו' יפלא מאד מ"ש שערות דנשים דנקט אמאי לא מבעי לי' על שערות של אנשים צדיקים אמנם נראה דר"י ס"ל דשערות העומדת ליגזז כגזוז דמי לכן על שערות של אנשים אין להספק דממנ"פ שערות הרחש הרי הן עומדין ליגזז וכגזוז דמי וה"ה בכנר שללה לדעתם ושערות הזקן דאינן עומדין ליגזז בזה פשיטא דאינו בכלל שללה כיון דאסורין הם בגזיזה ואינו בגדר שללה לכן קמבעיא לי' רק בשערות של נשים דאינו עומדת לגזיזה כמו דמבואר במשנה דהבעל יכול לומר א"א באיסור מגלחת אמנם ז"ד דאם מגלחת את שערות ראשה ה"ה משובחת ולכן שפיר מבעיא לי' אם הם כמו גופה או לאו וע"ז השיב לו רבא דאין נפ"מ בין עומד ליגזז או לא דסוף כל סוף כיון דמחוסר מעשה תלישה אינו בכלל שללה וראי' גדולה מזה לאסור גילוח הזקן במספרים חף שלא כעין תער, איברא דבח' הרמ"ה ז"ל כתב דאבעית ר"י הוא בשערות נשים צדקניות העומדת ליגזז עי"ש מבואר להיפך דס"ל דאם אינו עומדת ליגזז פשיטא לי' דגופו הוא רק דבעומד ליגזז מבעי' לי' למאי דס"ל דלאו כגזוז דמי מ"מ י"ל דל"ה כגופו כן נלע"ד בכוונת הרמ"ה ז"ל אך לפי"ז הדרה ק"ל אמאי מספק"ל רק בשערות נשים ולא שאל על שערות אנשים ואולי י"ל בדעת הרמ"ה ז"ל לפ"מ דמבואר בסנהדרין דט"ו ע"א דשערות כיון דכל כמה דשבקה להו אשבוחי משבח י"ל דלכ"ע לאו כגזוז דמי עי"ש א"כ בשערות אנשים תמיד הוי כגופו ואינו בגדר שללה משא"כ בשער נשים צדקניות לפמ"ש רנ"ש ז"ל במצות שמורים דשערות שגדילין בימי נדתה מצוה לגלח אותן ותדקדק תמיד מה שמגדל בימי נדה לגוז אותן א"כ הוי בכלל עומד ליגזז לכן איבעי' לן בשערות נשים דוקא [וכ"כ במק"א שמזה נראה מקור מנהג בנות ישראל הכשירות לגוז שערות ראשן לגמרי אף מה שגדלין בימי טהרה דהוי מפני שמוכרחות לגוז אותן שגדלו בימי נדתן כמ"ש מהוראנ"ש ז"נ א"כ לפ"מ דאסיקנא בנזיר דל"ט דשערות מלתחת רבו עי"ש א"כ כשמוכרחת לגוז אותו מקצת שער שגדלו בימי נדתה מוכרחת לגוז כל השערות כיון דמלתחת קרבו הרי מוכרחת לגוז אותן מעיקרן]:
ובאמת לפ"ד הת"י והרשב"א ז"ל דיש בגילוח הזקן אף שלא כעין תער משום איסור דלא ילבש גבר מובן היטב מה שנראה מפרטי המקראות שבתוה"ק דסמכה לאו דפאת זקנם לא יגלחו בלאווין שנאמר על המת דלא יקרחו קרחה ולא ישרטו שרטת וכן במשנה דמכות פ' אלו הן הלוקין נסמכו ג"כ הלאווין אלו ביחד שלכאו' יפלא מאד אמנם להנ"ל יובן היטב דבאמת איסור גילוח הנאמר בתורה הוא רק בתער נראה דבלא תער ליכא אסורא והוא באמת מצד לא ילבש גבר איכא איסור אף במספרים אמנם כ"כ לעיל דאיסור דלא ילבש גבר הוא רק במתכוין ליפות להיות כאשה הא בלא"ה ליכא איסורא ולכן כיון שהי' המנהג בין האומות לסימן אבילות לגלח את זקנם על המת אסרה תורה גילוח הזקן בישראל שמטעם לא ילבש גבר אינו אסור כיון דאינו מתכוין ליפות אלא להתאבל ולכן אינו אסור אלא בתער ולכן במשנה ג"כ נסמכו לאוין אלו להורות דדוקא אם מתכוין להתאבל דאינו אסור משום ל"י גבר אז אינו אסור מה"ת אלא בתער משא"כ במכוין ליפות אסור אפי' שלא בתער משום לא ילבש גבר ולענ"ד ראי' גדולה מזה דאיכא בגילוח הזקן איסור דלא ילבש גבר והנה ראיתי בשערי תורה ח"ג שו"ט הרבה רבנים בזה אי יש בגילוח הזקן איסור דלא ילבש גבר רב אחד הביא מת' הרשב"א ז"ל ח"ד סי' צ' כיון דזקן אינו כנגדן בנשים לא שייך לא ילבש גבר ש"א ורב א' כתב משום דבאשה הוא ממילא א"ז בגדר לא ילבש ורב אחד כתב לפ"ד הפרישה אם גם הנכרים לובשים כן ל"ש בזה לאו דלא ילבש וכל דבריהם אין להם יסוד דהמעי' בתשובת הרשב"א ז"ל הנ"ל יראה דהשואל נסתפק לומר כן אמנם מתשובת הרשב"א ז"ל נראה מבואר דס"ל להיפך ומשם נראה סתירת הדברים לדמות זה לדברי הפרישה דהרי ז"ב דסוף כל סוף גם הנכרים עושים כן ליפות את עצמן וזה היא יופי המיוחד לנשים א"כ אף אם כ"ע עושים כן בכל זאת שייך בזה לא ילבש וכמ"ש הרשב"א ז"ל להוכיח שם מגמ' דנזיר ויש עוד הרבה להאריך ולברר הדברים אמנם מפני שראיתי לכ"ת הביא בשם הגה"ק בעל צמח צדק החדש זצללה"ה שהאריך טובא בזה ובפה אינו בנמצא ע"כ אמרתי פה תהי' שביתת קולמסי והי' זה שלו' וברכה כאו"נ: