Keli Chemdah on Torah, Korach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברמב"ן ז"ל פסוק וישמע משה ויפול וגו' בא"ד כתב בזה"ל והנה משה מעצמו חשב המחשבה הזאת ורצה בקטורת יותר משאר קרבנות וכו' והתיר לאהרן להקטיר אותו לצורך השעה "או שהי' קטורת הבוקר שהקטיר בהעלותו את הנרות כמשפט" עכ"ל:
ולכאורה הד' סתומין ול"ז להבין ד"ק הרי הרמב"ן ז"ל כתב בעצמו לקמן דהי' קטורת בחוץ והיינו משום דהי' בעזרה ולא הי' בהיכל כמפורש בתוה"ק ועי' ברמב"ן ז"ל י"ז ב' מה שתמה בשביל זה על רש"י ז"ל וא"כ איך אפ"ל דאהרן הקטיר בזה קטורת הבוקר במקומה בהיכל ואי דאהרן הקטיר באמת בהיכל והם בעזרה, א"כ לא יהי' ראי' מהקטרת אהרן:
ואולי י"ל בכוונתו עפמ"ש לקמן סו"פ כ"א דקרח רצה להחזיר עבודה לכל ישראל כמו שהיתה בבמת יחיד ולזה אמר כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' היינו דהשראת השכינה בכ"מ ול"צ משכן דוקא וח"כ ממילא לשיטתם גם בחוץ הוי הקטרה מעלי' כי לא הודו דעתה השראת השכינה רק במשכן וממילא כל הקדוש יותר צריך מקום מקודש ביותר רק דכל העזרה דינה שוה וכמו בבמה דל"ש הבדל מקום ולכן באמת הם הקטירו בעזרה והוא הקטיר בהיכל כשיטתו דאינו כשר הקטרה אלא בהיכל ולצורך תמיד של שחר ומזה הי' באמת ראי' שמשה אמת ותורתו אמת:
ועי' בספורנו פ' כי תבא בענין ווידוי מעשר שכ' בזה"ל בערתי הקודש מן הבית בחטאינו ובעוונות אבותינו הוסרה העבודה מן הבכורות אשר להם הי' ראויות תו"מ וכו' וזה וידוי מעשר שהזכירו רז"ל עכ"ל ולכאו' צ"ע הא בערתי הקדש מן הבית קאי על מעשר שני ומע"ש הרי נאכל לבעלים בירושלים ונראה דכונתו דאם הי' העבודה בבכורות לא ה' צריך מקום מקודש לאכילת מע"ש כלל שהי' בכל מקומות ישראל קודש והי' מע"ש נאכל בכל מקום ולא הי' צריך להוציא הקודש מן הבית ודו"ק וזה כדברינו:
ועפ"ז א"ש ג"כ מה דקשה לכאו' על הרמב"ן ז"ל לקמן שכ' בפשיטות דלא נתקדשו המחתות להיותן כלי שרת והלא מסברא נראה לכאו' דקרח טען שימשחו גם אותם דאל"כ לא יהי' ראי' מזה שלא נתקבלה הקטורת שלהם כיון דהקטורת של אהרן הי' בכלי שרת ושלהם לא נתקדש בכלי שרת ע"י משיחה ועי' בחת"ס סי' ל"ז שלא ת' כלום בזה ואם כי י"ל כיון דכלים חדשים גם בימי משה עבודתן מחנכתן א"כ לשיטתם דהי' זה עבודה ממילא נעשו כלי שרת ובאין כאחת אך מנ"ל דקרח ועדתו הודו בזה דמכאן ואילך אף בימי משה עבודתן מחנכתן ועי' בזה בת' חיים שאל להג' אזולאי ז"ל סי' ע"ד ואכמ"ל בזה:
אמנם להנ"ל א"ש דהא בהא תלי' כיון דקרח טען דגם משכן דינו כבמת יחיד וכשר בזרים ממילא גם כלי שרת אינו צריך כמו דלא הי' כ"ש בבמה וצדקו ד' הרמב"ן ז"ל ועי' ברמב"ן ז"ל לקמן בקרא דאתם המיתם את עם ד' שכ' בזה"ל או שהי' העונש בקטורת שהיתה אש זרה אשר לא צוה אותם וקטורת אהרן היתה קטורת הבוקר כאשר פירשתי עכ"ל ולכאו' למה צריך לזה ואמאי לא אמר בפשיטות כיון דקטורת שלהם היתה בחוץ א"ו כדברינו דאי משום זה הרי מוכח שצדקו ד' משה ואהרן ולכן הלינו שמיתתם הי' מפני שהקטירו קטורת בלא צווי מהשי"ת:
ובאמת בענין הקטורת יש מקום עיון שבפ' תרומה בענין מלאכת המשכן לא נזכר כלל מזבח הזהב להקטיר קטורת רק בפ' תצוה בסוף הפרשה נאמרה מצות מזבח להקטיר קטורת וכבר עמד ע"ז הספורנו בפ' תצוה וכ' שאין המזבח הזהב אותו הענין שהי' בשאר כלי המשכן והקרבנות אבל הי' זה המזבח לכבד את השי"ת אחרי בואו לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות הבוקר והערב ולשחר פניו במנחת קטורת אד"ק והם חסרון ביאור שסוף כל סוף לא נאמרה המצוה בפ' תרומה ומה שנראה בזה דהנה דעת הרמב"ן ז"ל דמצות המשכן נאמרה קודם חטא העגל אמנם לא הספיק לבנות עד שחטאו ישראל בעגל:
ומעתה נאמר לפמש"כ המפרשים דכפרת הקטורת עיקרה על חטא של הנפש כמו שאמרו ז"ל איזה דבר שהנשמה נהנה בו הוא הריח ולזאת הריח שהוא רוחני והוא רק דבר שהנשמה נהנה בו בא לתקן פגם הדעת ולזאת נראה דבאמת כשנצטוו ישראל על מלאכת המשכן לא היתה בכללה המצוה דמזבח מקטורת דכ"ז שלא נפגם הדעת בחטא העגל היתה יכולה להיות הקטרה בכ"מ ולא הי' צריך מקום מקודש להקטרת הקטורת ולזאת בפ' תרומה לא נזכר כלל מצות מזבח הזהב להקטיר קטורת אמנם אחר חטא העגל אז נצטוו במזבח הזהב להקטיר קטורת שיהי' כפרה על חטא העגל ויהי' רק בהיכל מקודש יותר מן העזרה להורות על יחוד השי"ת [וכ"כ במק"א בשם המאירי בענין קטורת יוה"כ שהיתה לפני ולפנים מטעם זה להורות היחוד הגמור דל"ש הקטרה אלא בפנים ועי' בספורנו סוף פ' אמור דבמדבר הי' ההיכל כמו לפני ולפנים לכן הי' צריך כה"ג בקטורת ונרות עיי"ש וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ] ולזאת קרח שחלק על הכהונה ואמר כולם שמעו מפי הגבורה עשרת הדברות וחטא העגל נמחק לגמרי הי' חולק ע"ז דהקטורת צריך מזבח ומקומה בהיכל דוקא ולכן הי' מקטירין בחוץ:
וי"ל בזה מה דקשה לכאו' בפסחים נ"ט ע"א דאין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטורת משום שנאמר בה בבוקר בבוקר ובתמיד לא כתיב אלא בוקר אחד וקשה אפי' לא הי' כתיב בקטורת אלא בוקר אחד אמאי לא יקדם משום דחמירא קדושתי' שהוא בהיכל ותמיד הקרבתי' בעזרה אמנם להנ"ל א"ש דזה שצריך מזבח הזהב והיכל אינו מפאת קדושת הקטורת בעצם אלא מכח שחטאו ישראל בעגל אמנם הקטורת מפאת עצמה כשר בחוץ ג"כ ולכן א"ז חשיבא חומרא להיותה קרב קודם התמיד:
ובאמת מצאנו ענין נפלא בקטורת מה שאינו בכל המנחות והנסכים שאינם מתקדשין קדה"ג אלא בכלי שרת אבל כל זמן שלא נתקדשו בכלי שרת ה"ה רק ק"ד אמנם בקטורת כתבו התוס' שבועות (דף י"א ע"א) דלאחר שנכתשו במכתשת וראויין לקטורת נתקדשו קה"ג בקדושת פה ול"צ קדושת כלי להיותן קדוש קדושת הגוף ודינם כמו בבע"ח דל"צ קדושת כלי להיותה קדוש קדושת הגוף:
ולדברינו יתכנו הדברים דזה להורות דעצם הקטורת א"צ קידוש כלי וכ"ז דצריך היום לאחר החטא לענין הקרבה מזבח והיכל וכלי שרת הוא רק מפאת ישראל שחטאו בעגל אבל בעצם נתקדש בקה"ג ע"י קדושת פה בלבד כמו הנשמה דבעצם היא קדושה:
ועפ"ז יש לת' מה שאני מתקשה מאוד על רבינו הרמב"ן ז"ל בפ' עקב י"א ואשר עשה לדתן ואבירם שכ' הרמב"ן ז"ל בזה"ל והזכיר ואשר עשה לדתן ואבירם ולא הזכיר קרח ועדתו שיצאה אש מלפני ד' ותאכל אותם בעבור כי אש זר הקריבו להקטיר קטורת הוא מלאוי התורה ולעולם הוא נענש לדורות כאשר קרה גם לעזיהו ע"כ לא מנאו באותות המדבר עכ"ל והנה כוונת רבינו ז"ל ע"כ משום שהקטירו בחוץ והי' חייבין משום הקטרה בחוץ ומה שכ' הדמיון לעזיהו אע"ג דעזיהו רצה להקטיר קטורת בהיכל ע"כ צ"ל דכוונתו דכמו דעזיהו נענש משום איסור זרות בקטורת וה"ט דצריכה פנים וכהונה וממילא קרח ועדתו נענשו מצד קטורת בחוץ וזה מוכרח בכוונת הרמב"ן ז"ל שכ' בעצמו דהקטירו בחוץ כמש"ל בשמו:
אמנם מה שקשה לי על רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל דקרח ועדתו הי' חייבין משום קטורת בחוץ לפ"מ דמבואר בזבחים (דף קי"א ע"א) דמה דלא קרב בבמה אין חייב עליו בחוץ אלא א"כ נתקדש בכלי כיון דכללא הוא דכל מה שאינו ראוי לבוא לפנים א"ח עליו בחוץ אמנם מה שקרב בבמה ובבמה לא הי' קידוש כלי שרת לכן אמרינן דמשעה שנאסרו הבמות נאסר להקריב זה בבמה אפי' בלא קידוש כלי כמו שהי' עד עתה אבל מה שאינו קרב בבמה כיון דלא הי' קרבן בשום פעם בלא קידוש כלי א"ח עליו היום בחוץ בלי קידוש כלי עיי"ש היטב בסוגי' ותמצא מבואר כן א"כ בקטורת דלא הקריבו בבמה נראה דא"ח במקטיר קטורת בחוץ אלא א"כ נתקדש בכלי שרת דבלא"ה א"ר לבוא לפנים וא"כ כיון שהרמב"ן ז"ל עצמו כאן חולק על רש"י ז"ל במה דס"ל דהמחתות הי' כלי שרת ורבינו ז"ל ס"ל דלא הי' כלי שרת א"כ אמאי נענשו קרח ועדתו משום קטורת בחוץ וזה תימה גדולה לכאו':
אמנם לדעת התוס' הנ"ל דבקטורת ל"צ קדושת כלי להיותה קדה"ג י"ל דנהי דא"ר לבוא בפנים אלא ע"י מחתה דהיא כלי שרת וקרב על מזבח הזהב דהוא ג"כ כלי שרת מ"מ כיון שקדוש קדה"ג בקדושת פה י"ל דבדיעבד אפי' אם לא נתקדש במחתה אם עלה לא ירד דהוי בכלל פסולו בקודש ודוקא בכל מנחות ונסכים דבלא קידוש כלי שרת הויין רק קדושת דמים והוי כמו חולין גמורין על המזבח לכן גם בדיעבד פסולין ושפיר א"ח משום ש"ח משא"כ בקטורת כיון דנתקדשו קדה"ג בקדוש' פה אע"ג דלא נתקדשו בכלי שרת אמרינן אם עלה לא ירד ושוב חייב עליהם משום קטורת בחוץ:
ויצא לנו מזה שלדעת הרמב"ן ז"ל הי' העונש עליהם משום שהקריבו קטורת בחוץ ובזה הי' יסוד מחלוקת קרח דהי' ס"ל דקטורת ל"צ פנים כלל דכמו שאם לא הי' חטאו בעגל לא הי' צריך מזבח הזהב לקטורת מדלא מנאו בפ' תרומה בכלי המשכן כן אפי' לאחר החטא כיון שעשו תשובה ע"ז ונתכפר להם ל"צ פנים ומזבח ועי' היטב כי קצרנו וסמכנו על המבין שיבין הד' לאשורן: