Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(פ' בראשית אות ב') עיי"ש מ"ש לענין הא דכל שבים טהור אם הוא דוקא מבע"ח דים ועי"ש מה שכתבתי בשם מורי הגאון מקוטנא זצוקלה"ה והנה שם כתבתי בקצרה וע"כ הנחתי מקום לפקפק על דברי מרנא הגאון זצלה"ה הא מבואר שם במשנה דאם חיבר חוט או משיחה מן הגדל ביבשה שוב מקבל טומאה וא"כ לכאורה נסתרה ראייתו אך באמת גם מורי ז"ל הרגיש בזה והאריך בזה ודבריו באין בארוכה בספר סדרי טהרה על כלים במקומו עיי"ש פלפול נחמד בזה ואני כתבתי רק מה ששמעתי בילדותי להעיר לבב המעיין:
ובאמת בעיקר הדבר נראה יותר כמו"ש בפנים דגם מצומח שבים טהור דהרי עיקר הלימוד מצמר ופשתים צ"ע לכאורה דהרי איכא צמר הגדל בים ג"כ כמבואר בר"מ ז"ל פ"א מכלים ה"ג עיי"ש שכ' בזה"ל אף האורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה שנאמר או בגד או עור מפי השמועה למדו מה בגד הגדל בארץ אף עור הגדל בארץ ותמוה לכאורה כיון דהתחיל בעצמו דיש צמר הגדל בים א"כ מנ"ל דבגד היינו הגדל ביבשה דוקא ועי' בר"מ ז"ל בפה"מ פי"א דנגעים מ"א שהקשה דמ"ר מצמר הא צמר אינו גידולו מן הארץ ותי' דבהמות הם גד"ק והוי בכלל מן הגדל בארץ אך לא יתישב בזה ד' הר"מ ז"ל כאן כיון דמבואר בדה"ק דיש צמר גדל בים גם הלשון קשה מאוד בר"מ ז"ל שכתב הדין על בגד דגדל בים טהור וע"ז כתב ההיקש עור לבגד ולכאורה עלה בדעתי בכונת דה"ק שסתם בגד שבתורה דהוא צמר ופשתים היינו מן הגדל בארץ ואע"ג דמשכח"ל גם הגדל בים אבל סתמא הוא מן הגדל ביבשה ובזה מקשינן עור לבגד ושוב אמרינן לפי האמת דעור אינו מטמא אלא מן הגדל ביבשה ה"ה בגד כן הוא אע"ג דמשכח"ל גם בגד מן הגדל בים מ"מ שוב מקשינן לעור וממילא ה"ה צומח שבים טהור כמו דבגד כולל הן בע"ח הן צומח דפשתים הוא מין צומח וע"י בר"מ ז"ל פי"א דנגעים שכ' לפרש המשנה דאם חיבר חוט או משיחה היינו במחבר חוט של פשתן אל עור בע"ח ימיי עיי"ש וקשה הא פשתן הוא צומח א"כ ל"צ דוקא שיהי' גידולו מן הארץ א"נ דכל שבים טהור ה"ד בע"ח וכמו שהוכיח הג' בית יצחק ז"ל ממה שדקדק הר"מ ז"ל תמיד לכתוב עורות מבע"ח שבים לכן נראה יותר להיפך דמה שדקדק הר"מ ז"ל בע"ח הוא פשוט דעור הוא מבע"ח שבים אמנם לפי האמת אין נפ"מ ואמרינן דכל שבים טהור אפי' צומח ועי' בבית יצחק שכ' בזה"ל והכא מוכח מתו"כ דדוקא מבגד ממעטינן דבר הבא מים ולא ממקרא דאו עץ דכתיב ברישא דקרא משום דאו בגד ממעטינן דבר הבא מבע"ח עכ"ל וא"י מה קאמר מר הרי בגד כולל צמר ופשתים ופשתים אינו מבע"ח וא"כ אמאי נמעט דוקא דבר הבא מבע"ח וקושיתו לא הבנתי כלל דאיך אפשר ללמוד מכל כלי עץ שדוקא עץ הגדל ביבשה דהרי עצים גדלים בים כמו ביבשה וצריך ללמוד מבגד דפירושו צמר ופשתים וסתם צמר ופשתים מן הגדל ביבשה הן ואדרבה לפי האמת דאמרינן דבגד או עור היינו מן הגדל ביבשה שוב אמרינן דאו עץ דכתיב ברישא ג"כ הכא פירושו דאתקשו להדדי לגמרי וממילא נשמע מזה דאף צומח שבים טהור ויש להאריך עוד בזה כי ד' הר"מ ז"ל פ"א דכלים הנ"ל לא נתישב לי עוד בדברינו שכתבנו למעלה וכתבנו בזה הרבה בחדושינו לברר עיקרי הדברים דמנ"ל דבגד היינו רק צמר ופשתים דיבשה ורחלים ודיני נדמה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לפרש קצת דברינו שבפנים וצר לי כי אין הספר סדרי טהרה נמצא בפה לראות כל מש"כ בזה:
ובדרושים כתבנו בטעמא דמילתא דכל שבים טהור לפ"מ דמבואר בירושלמי דמסכת ע"ז פ"ג סוף ה"א דאינו שליט בים ועיי"ש בציון וירושלים להג' מלבוב ז"ל שפירש בזה הקרא לד' הארץ ומלואה כי הוא על ימים יסדה והיינו דכמו בימים הכל מודים שנשאר תחת השגחת השי"ת לבדו ואין לשום מזל או לבו"ד ממשלה בו כן גם בארץ אע"פ שהם תחת טבעי ומשטרי השמים בכ"ז הכל לד'. הוא המנהיג הכל ומחולל כל הבריאה ומעתה נראה דלכן כל שבים טהור כיון דנשאר תחת הנהגת השי"ת לבדו אין בו טומאה כלל ויש להעמיס כונה זו גם בד' הסודי רזי שכתבנו בפנים דכל מה שניתן לאדם שיהי' הוא הקורא שם לזה ועל ידו יתהוה הכח של הדבר זה מקבל טומאה משא"כ מה שנגמר ע"י השי"ת זה אינו מקבל טומאה וי"ל דה"ה בצומח שאמרו חז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה וכו' וז"ד בהגדל ביבשה אבל בהגדל בים אינו תחת מזל רק תחת השי"ת לבדו לכן אינו מקבל טומאה והארכנו בזה בכמה ענינים דרך דרוש ואכ"מ אמנם בעיקר פירושא דירושלמי עי' ביפה מראה שם שמפרש פירוש אחר ולדבריו אינו מוכרח כלל שיהי' חילוק בין ים ליבשה בזה ועי' ב"ב (דף ע"ד ע"ב) מבואר דהקב"ה הרגו לשר של ים מיד בעת בריאת העולם אמנם בחולין (דף מ' ע"א) ובע"ז (דף מ"ד ע"ב) וברש"י שם נראה מבואר דאיכא שר של ים וכן מבואר בירושלמי סנהדרין פ"ז הי"ג ועי' במד"ר שמות פ' כ"ד אות ב' ד"א הלד' תגמלו זאת א"ל אחר שעשה לכם כל הנסים אתם מסרבין בו וכו' באותה שעה נתמלא עליהם שר של ים חימה וביקש לשטפן וכו' אמנם י"ל דמזה שהמרו על הים ולא האמינו שהשי"ת יושיע להם ואמרו המבלי אין קברים וצלמו של מיכה עבר עמהם בים מזה עצמו נברא מלאך להרע להם על הים וזה נקרא שר של ים באותה שעה ועי' בילקוט בשלח אות רל"ד בסיף האות אך בפרשת דרכים דרוש א' הביא בשם מדרש אבכיר אותו המאמר ולא נמצא שם כלל משר של ים ודו"ק היטב כי קצרנו בזה וסמכנו על המעי' במקומות שצינתי שיבין הד' לאשורן.