(בפ' תרומה אות ב') עיי"ש באוק"א מ"ש די"ל דהר"מ ז"ל מודה דבקדושת דמים יכול לתאר תוכ"ד דיבור. מצאתי כעת שכונתי בזה לד' מורי מאורן של ישראל הגאון מקוטנא ז"ל בס' ישועות ישראל סי' מ"ב ס"ק ה' עיי"ש שדחה בזה דברי הג' רי"ט אלגזי ז"ל המובא בס' חקרי לב להוכיח דספק תנאי אינו מבטל המקח הברור יעוי"ש היטב אמנם מ"ש מורי ז"ל להוכיח כדבריו מד' הרשב"א בת' סי' תקס"ג שכ' לענין הקדש בדה"ב במעכשיו ולאחר ל' דהוי ספק חזרה וע"כ דיכול לחזור תוכ"ד דיבור כבר הרגיש בזה הרי"ט אלגזי ז"ל בס' קהלת יעקב בענין תוכ"ד דיבור וכתב דהרשב"א ז"ל לא ס"ל שיטת הר"מ ז"ל דהקדש דומה להנך דא"י לחזור בהן תוכ"ד דיבור [ובכלל נראה שמורי זצלה"ה לא ראה ד' הקה"י בענין זה שהרבה מדבריו ז"ל מבוארין שם] וגם עיקר הסברא שכ' מורי הגז"ל לחלק בין קדה"ג לקדושת בדה"ב משום דקדה"ג כיון דחל רגע אחת שוב לא פקע משא"כ קדושת בדה"ב כמו דיש חילוק לענין הקדש מפקיע מידי שיעבוד בין קדה"ג לק"ד מה"ט הערנו מופלג אחד שא"א לומר כן בדעת הר"מ ז"ל דהרי הר"מ ז"ל ס"ל דגם הקדש בדה"ב מפקיע מידי שיעבוד כמבואר בדבריו בפ"ז מהל' ערכין הי"ד ועי' בקצוה"ח סי' קי"ז סק"ב ויפה העיר אמנם עיקר סברת מורי הגזצ"ל יש להסביר היטב עפמ"ש בספרי חמדת ישראל בחלק הלאווין אות ס' לברר דקדה"ג הוי שינוי מעשה כיון דהקדש נתפס בעצמותו משא"כ קדושת בדה"ב רק שיעבוד א"ל להקדש עליו עיי"ש היטב וא"כ י"ל דבקדה"ג ל"מ חזרה תוכ"ד דיבור כיון דבדיבורא אתעביד מעשה שוב לא אתי דיבור ומבטל מעשה שנתהוה ע"י דיבורו משא"כ קדושת בדה"ב מהני חזרה תוכד"ד. ובעיקר ד' המבי"ט שפלפלנו בו בכמה ענינים מצאתי כעת להג' בעל אמרי בינה ז"ל ח"א דיני תרומות סי' ז' שהרגיש מעצמו בלשון הר"מ ז"ל והעלה ג"כ כהמבי"ט הנ"ל ועיי"ש שהרגיש בכמה דברים שכתבנו בפנים ויש הרבה לפלפל בדבריו עפ"ד שכתבנו בפנים כמו שיראה המעי' ואכמ"ל: