Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפ' צו אות ו' עיי"ש מ"ש די"ל דאף לדעת רש"י ז"ל שהתוה"ק הקפידה לבער בליעת הנותר ה"ד בקדק"ד אבל בקדשים קלים מודה רש"י ז"ל דזה דצריך מרו"ש בכלי מתכות הוא רק משום שלא יפליט בהיתר ויש להעיר בזה מד' רש"י ז"ל במשנה דזבחי' (ד' צ"ה ע"ב) בד"ה ר"ש אומר קק"ל אין טעונין מריקה ושטיפה שכ' בזה"ל וא"ת הרי הבלוע נעשה נותר ופולטו בהיתר לאח"ז מודה ר"ש דבעי הגעלה ברותחין ומתורת מרו"ש הוא דממעטי לי' ומדלא הקשה לרש"י ז"ל על ר"ש רק ממה דיש חשש דיפליט בהיתר ולא קשיא לי' הא צריך לבער הבליעה נראה כדאמרן דבזה י"ל דוקא בחטאת וקדשי קדשים צריך גם הבליעה שריפה וי"ל דה"ה לחכמים אע"ג דס"ל דגם בקק"ל טעונים מרו"ש היינו רק מחשש פליטה אבל הבליעה א"צ לבער. איברא דיש לעי' בזה דהרי כל ההכרח שהכריח הר"ן ז"ל התורה הקדושה הקפידה לבער הבליעה הוא משום דליכא למימר דהוא מצד פליטה בהיתר כיון דהוי נוטלפ"ג והרי מד' רש"י ז"ל הנ"ל מבואר להיפוך דלר"ש בעי הגעלה מחשש נותר אע"ג דאינו בכלל גזה"כ וקשה הא הוי נוטלפ"ג ובאמת ד' רש"י ז"ל בדעת ר"ש מוכרחין המה לפי גירסת הסמ"ג בתוספתא דר"ש אומר דקק"ל א"צ מרו"ש אלא הדחה משום נו"ט וכלי חרס ישבר הרי מבואר דמשום דבכלי חרס א"י מידי דופיו צריך שבירה וזה ע"כ רק מחשש בישול ופליטה דליכא למימר מגזה"כ לבער הבליעה דהרי בכלי מתכות ל"צ מרו"ש בקק"ל לר"ש וקשה הא הוי נוטלפ"ג והסמ"ג הקשה מתוספתא זו על שיטת הר"מ ז"ל ובאמת גם להר"ן ז"ל קשה טובא כנ"ל והנה בחידושינו לסוגיא זו כתבנו בארוכה כמה פלפולים בענינים אלה ואכ"מ אמנם העיקר נראה בדעת רש"י ז"ל שהזהיר בעצמו בזה במ"ש במס' ע"ז (ד' ע"ו) ד"ה גבי קדשים השפוד והאסכלה שכ' בזה"ל משום דכי אתא למחר הוי נותר וכי הדר מבשל בשר קודש למחר פלט שפיר בגוי' טעמי' ונותר איסור כרת הוא עכ"ל ועי' בחת"ס חיו"ד סי' קי"ד ד"ה מגעלין מה שנדחק בד' רש"י ז"ל:
ולענ"ד נראה שכונת רש"י ז"ל בפשיטות כיון דכל הטעם דנוטלפ"ג מותר היינו משום דילפינן מגבילה וכמו"ש הר"ן ז"ל וא"כ לא נשמע מיני' אלא לאיסור לאו הדומה לנבילה אבל איסור כרת לא ילפינן מנבילה ושוב י"ל דנוטלפ"ג אסור אמנם בשאר איסורי כרת בחולין כגון חלב ודם נוטלפ"ג מותר דאפי' למ"ד טעכ"ע דאוריי' בשאר איסורין מ"מ לענין כרת ל"א טעכ"ע דאינו לגמרי כממשו של איסור וגדולה מזו דעת המגילת אסתר בספר המצות בחלק הלאוין מצוה קצ"ח דאפי' כזית בכדי אפי' רק לענין מלקות אתקש לכזית בעין אבל כרת לא מחייב אף בחיי"כ אמנם בקדשים ס"ל לרש"י ז"ל דטעם הוי לגמרי כממשו וכמבואר בלשונו הזהב בחולין (ד' צ"ח ע"ב ד"ה טע"כ) א"כ גם על הטעם איכא איסור כרת וכיון שכן גם נוטלפ"ג אסור דא"א ללמוד מנבילה כנ"ל ובזה א"ש כל הקושיות שיש על רש"י ז"ל בזה ומוכרח מזה דרש"י ז"ל ס"ל דבנותר לא פקע איסור קודש ולכן בטעם דנותר קדשים איכא על הטעם ג"כ חומר איסור כרת ונוטלפ"ג אסור בי' וי"ל בזה מה שהעירו האחרונים בד' רש"י ז"ל זבחים (צ"ב ע"ב) בד"ה יאכלנ' דחטאת העוף נתמעט גם ממריקה ושטיפה וזה דבר חדש מאוד ועי' בקרן אורה אך יש לעי' דעכ"פ אמאי לא הזהיר רש"י ז"ל כאן דלא נתמעט אלא ממרו"ש אבל לא מהגעלה כמו"ש רש"י הנ"ל לר"ש ולהנ"ל י"ל דבחטאת העוף כיון דבאמת הוי נבילה אלא שהותר לכהנים א"כ ז"ד בזמן ההיתר אבל כשנעשה נותר שוב אסור משום נבילה ושוב נפקע איסור קודש ושוב ל"ש טע"כ לענין כרת ושוב א"צ גם הגעלה מצד נוטלפ"ג ויש להאריך הרבה בכ"ז ואכ"מ גם בכל הדברים שכתבנו בפנים בענין זה יש להעיר הרבה ועי' בת' חת"ס שם בד"ה ולמ"ד נוטלפ"ג מותר שכ' ג"כ לבאר הסברא דשבירת כ"ח כיון דע"י השבירה שוב א"י להשתמש בו הוי הבליעה כמבוער עיי"ש וע"ע בענין זה בבלוע בכלי אי הוי כמבוער בת' רע"א ז"ל סי' י"ט לענין כלים שבלועים מחמץ והארכנו בזה בחידושינו לה"פ ואכ"מ: