Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפרשת אמור אות ו' הארכנו בד' הרמב"ן ז"ל בעניני מועדות. והנה זה מקרוב הראה לי ח"א בת' הריב"ש ז"ל סי' צ"ו שכ' בזה"ל וגם עדיין לא נצטוו בשביתת המועדות עד לאחר שהוקם המשכן עכ"ל והתפלא ע"ז מנ"ל להריב"ש ז"ל שלא שמרו מיד בשנה ראשונה לאחר מתן תורה מועדי ד' ר"ה ויוה"כ וסוכות ושוב הראו לי התלמידים שכבר הרגיש בזה הג' מלבוב ז"ל בבית יצחק יו"ד ח"ב סי' קמ"ג והוסיף להקשות דא"נ דלא נצטוו על המועדות מיד דהרי באמת קשה כיון דספירת העומר בזה"ז דרבנן לרוב הפוסקים והעומר ושתה"ל אין קרבין מנ"ל דחג העצרת מדאורייתא כיון דהתורה תלתה בכל מקום החג בספירת העומר ובהקרבת ביכורים והרי למצה ומרור צריך קרא בזה"ז דליכא פסח כדאיתא בש"ס פסחים ואמאי לא הוצרך לחג העצרת וע"כ מוכח דשביתת המועדים נצטוו תיכף אף קודם שהוקם המשכן דלא היו מקריבין עומר וב הלחם ועל כרחך דלא תלי' שביתת החג בעומר וב' הלחם וספירה א"ד. וא"י מו קאמר כיון דאינו מפורש בתורה דנצטוו מיד בשנה ראשונה ואדרבה נראה מתוה"ק דתלי בספירה והקרבת העומר ושתה"ל א"כ איך אפשר לומר להוכיח מזה דנצטוו מיד וכמו שקשה לו על זה"ז כן יקשה על שנה ראשונה מנ"ל דנצטוו אך באמת לא ראה ד' הרמב"ן ז"ל במקומו שהרגיש בזה וכ' בזה"ל והוצרך לומר חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם ובשביתת חג השבועות מפני שהוא תלוי במנחת העומר וכו' לומר שאפי' אחרי גלותינו בחו"ל שאין עומר ומנחה יצוה בהם ולא הוצרך להזכיר כן ביום הזכרון וחג הסוכות והזכיר כן ביוה"כ כי בעבור שתלה כפרתינו בקרבנות וכו' אמר בכאן כי איסורו נוהג בכל מקום וכו' עכ"ל מבואר מדברי רבינו ז"ל טו"ט ודעת היכן שצריך התורה להזהיר שאיסור מלאכה הוא חוקת עולם והיכא שא"צ ובעצרת ויוה"כ הזהירה התוה"ק זה שלא נטעה שתלי' בקרבנות וז"ב ואמת:
ובעיקר ד' הריב"ש ז"ל הנה זה בודאי דר"ה ויוה"כ לא הי' באפשרי שינהגו באותו שנה כי בימים ההם הי' מרע"ה על ההר ולאחר שניתן תורה לישראל לא דיבר עמהם מרע"ה שום מצוה חדשה עד שירד מן ההר עם לוחות אחרונות ואז נצטוו בנ"י על מלאכת המשכן אמנם על חג הסוכות הוא קשה מנ"ל להריב"ש ז"ל שלא נצטוו מיד כשירד משה מן ההר ביוה"כ ונצטוו על מלאכת המשכן שנצטוו ג"כ על שביתת החג ועי' לעיל פ' בשלח אות ב' מ"ש ע"ד התוס' שבת שג"כ נראה מבואר מדה"ק דלא נצטוו עד אחר הקמת המשכן לענין הוצאה ונראה דס"ל לתוס' וריב"ש ז"ל דאע"ג דכשירד מרע"ה מן ההר נסלח לישראל חטא העגל מ"מ קודם שהוקם המשכן ושרה שכינה בישראל לא נאמר להם מצות חדשות כלל לבד מה שהי' לצורך המשכן ופ' ואלה המשפטים נאמר להם מיד באותו יום שעלה משה אל ההר לקבל לוחות הראשונות כמו שהאריך בזה הרמב"ן ז"ל בפ' משפטים כ"ד א' עי"ש היטב אמנם לאחר חטא העגל לא נצטוו במצות חדשות עד אחר הקמת המשכן ושכינה שורה בישראל ונתרצו ישראל לאביהן שבשמים אז נצטוו אל המועדים וכל המצות שנאמרו למרע"ה בסיני ואע"ג דמצות ג' רגלים נאמרו ג"כ בפ' משפטים היינו רק מצות חגיגה וראוי' אבל לא שביתה ועי' ברמב"ן ז"ל פ' ראה י"ב ח' נראה שלא נצטוו זה אלא בא"י והארכנו בזה בחדושינו שם ואכ"מ:
ויש להביא קצת סמך לד' הריב"ש ז"ל דישראל לא נצטוו בשביתת המועדים עד לאחר הקמת המשכן ממה דקיי"ל דר"ח ניסן ר"ה לרגלים ונ"מ לענין ב"ת לר"ש דס"ל כסדרן וא"נ דמיד לאחר נתינת לוחות אחרונות נצטוו על חג הסוכות א"כ סוכות הוא ר"ה לרגלים בפועל וא"ל דבמצרים נצטוו מיד בשביתת חג המצות ז"א לפמש"כ הרע"ב ז"ל בפירושו עה"ת בפ' בא בקרא דויאפו את הבצק דכל מקראות אלו שנצטוו בהן על החג והשבתת שאור ואכילת חמץ לא נצטוו אלא לדורות יעיי"ש שמוכרח מדבריו דה"ה איסור מלאכה לא נצטוו כלל במצרים א"כ א"נ דנצטוו ישראל מיד בשנה ראשונה על שביתת המועדים צריך להיות חג הסוכות ר"ה לרגלים כיון דזה יו"ט הראשון שנצטוו בו ישראל על השביתה ושבתו בו בפועל א"ו דלא נצטוו ישראל על שביתת המועדים כ"א לאחר הקמת המשכן וזה הי' בא' בניסן וממילא שפיר הוי חג המצות תחילה לשביתה בפועל ולכן הוא ר"ה לרגלים. ועפ"ז י"ל דרך דרוש לת' הקושי' מה שאומרים בחג השבועות יום מתן תורתינו עפמ"ש לעיל בפ' בא דמקידוש יו"ט דהוא ע"י ב"ד דמקדשים את החודש מבואר נגלה תורה שבע"פ שניתן לישראל אמנם פסח כיון דר"ח ניסן הראשון נתקדש ע"י השי"ת עצמו וזה פעל קדושה לדורות א"כ יו"ט הראשון דהי' ע"י קידוש ב"ד הי' חג השבועות ולכן אומרים בו יום מתן תורתינו דיום זה מורה שניתן לנו התורה וזה תורה שבע"פ וכמו"ש הצל"ח ז"ל בפירושא דזמן נקט. ויש להרחיב הדיבור בדרוש בזה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לת' ד' הריב"ש ז"ל: