Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon II
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תמה הג' שליט"א על עיק' ראי' המהרי"ק ז"ל מאסתר דאף דהיתה מותרת לילך עפ"י הוראת מרדכי ובי"ד אפ"ה נאסרה על מרדכי ותמה הרי בש"ס קאמר ובכן אבוא למלך אשר לא כדת היינו כדת של תורה הרי דעפ"י תורה היתה אסורה לילך ועיין בנוב"י מהדו"ת סי' קס"א שרוצה לומר דבאמת גירשה מרדכי בצנעא א"כ בודאי היתה מותרת לילך ועכצ"ל דס"ל להגאונים ז"ל דכונת הש"ס במה שאמרה שלא כדת של תורה אינו מצד איסור עריות רק מצד חה"ש בפרהסיא כמו דמקשה באמת הש"ס סנהדרין הא אסתר בפרהסיא הוי הגם דמת' דהנאת עצמן שאני מ"מ אסתר שהיתה צדיקת גמורה חששה שמא לא תעמוד בנסיון ותיהנית גם מעבירה ולא תהי' עבירה לשמה וזה שאמרה עד עכשיו באונס וליכא חה"ש דל"ש יהרג וא"י כיון דבידם לכופה לעבירה כמו"ש הראשונים ועתה ברצון ואיכא חה"ש וכ"ז כתבתי לפי"ד הנוב"י ז"ל אבל באמת א"צ לזה דאדרבה די"ל דזה כונת הגמ' שלא כדת ע"ע באונס ועתה ברצון ואיכא איסור מעילה בבעלה ויש להטעים ראי' המהרי"ק ביותר דהנה לכאו' קשה במה שאמרה אסתר שלא כדת של תורה עד עכשיו באונס ועתה "ברצון" הא גם עתה ה"ה אונס דמה לי אונס אחר או אונס בשביל דברי חכמים וכיון דמרדכי ובי"ד הורו לה שתלך אין לך אונס גדול מזה וצ"ל כמו דקיי"ל אין ע"ד ממון חבירו א"כ ה"ה הכא ל"ש בזה אונס לגבי בעל הגם דלשמים נחשבת אונס ופטורה לגמרי מ"מ לגבי בעל נחשבת רצון משום איסור מעילה ונאסרת עליו כמו שאמרה שלא כדת "של תורה" דאע"פ דהיתה אנוסה מצד גזירת חכמים מ"מ הוא שלא כדת של תורה דעל איסור מעילה עכ"פ עברה ולכן כאשר אבדתי אבדתי ועיין בהפלאה כתובות נ"א שהבאתי לעיל ותראה כי נכונים דברינו ועיקר ראי' המהרי"ק מדקאמרה אסתר עתה "ברצון" ויש להאריך בזה ואכמ"ל. וראיתי לאאמו"ר הגאון שליט"א מ"ש על הגליון הספרי שלו בין הגהותיו על הספרי ע"ד המהרי"ק ז"ל וז"ל שם בספרי סוף פיסקא ואם לא נטמאת כ' בזה"ל ד"א ונזרעה זרע מפני שהיתה בכלל ויצתה לדון בדבר החדש החזירה הכ' לכלל עכ"ל ואין לו מובן לכאורה ועיין במפרשים ומה שנראה לענ"ד בזה כשנקדים להבין ד' הספרי בריש הפ' דבר אל בנ"י וגו' כי תשטה אשתו למה נאמרה פרשה זו לפי שנאמר כי יקח איש אשה ובעלה וגו' לא שמענו אלא בזמן שיש לו עדים והתרו בה שיוצאה ממנו בגט אבל ספק נבעלה וספק לא נבעלה לא שמענו מה יעשה לה ת"ל דבר אל בנ"י וכו' והנה הך תיבות "והתרו בה" צ"ב דזה רק לח"מ אבל לא לאסרה על בעלה. לכן נראה דהנה המהרי"ק מוכיח מדכתיב ומעלה בו מעלה דבזינתה באו"מ אסורה ג"כ לבעלה דעכ"פ מעלה בבעלה אמנם נראה דהספרי סובר דזה רק בקינא לה ונסתרה דמעלה בו מעל אבל אם זינתה בלא קו"ס אז אינה נאסרת אלא מזידה לגמרי אבל בשגגה אינה נאסרת ולכן צריכה התראה להבחין בין שוגג למזיד וזה נכון וברור בלשון הספרי ולפ"ז יתכנו הדברים הנ"ל דבר אחר ונזרעה זרע מפני שהיתה בכלל כל א"א שזינתה ויצתה לדון בדבר חדש דנאסרת לבעלה אפי' באו"מ וע"כ משום קפידא דבעל וא"כ ה"א דאפי' אם באמת טהורה היא מ"מ כיון שעברה ע"ד הבעל ונסתרה עם האיש שקינא לה ממנו ג"כ תהי' אסורה עליו כיון דבאמת גם יחוד א"א אסור מה"ת כיון דחזינן דבסוטה בקפידא דבעל תלה רחמנא קמ"ל דנקתה ונזרעה זרע ומותרת לבעלה וזה פי' נכון בספרי ועיין בת' חיים שאל ח"א סי' מ"ח מה שהאריך בד' המהרי"ק ותמהני על כולם שלא נחתו לדברינו לחלק בין סוטה שקינא לה ונסתרה לא"א שזינתה בלא קינוי ודו"ק היטב עכ"ל שם ודפח"ח והנה מה שרוצה אאמו"ר הג' שליט"א לחלק בד' המהרי"ק אמת כי דברי הספרי מורין כן אמנם דעת המהרי"ק ז"ל דס"ל דה"ה בא"א שזינתה בלא קינוי וסתירה י"ל כיון דעיקר ראייתו מאסתר ואע"ג דהי' מרצון מרדכי מ"מ שייך מעילה ויש להאריך בזה הרבה ולא באתי בזה אלא להראות מה שיש להעיר ע"ד הג' שליט"א ולהצדיק ד' המהרי"ק ז"ל ואולי אזכה שע"י יתבארו ד' המהרי"ק ז"ל בתכלית השלימות ע"י חכמי התורה וזכות רבינו המהרי"ק ז"ל יעמוד לי שאזכה לישב בתוך ד' אמות של הלכה מתוך הרחבת הדעת כאו"נ אכיה"ר: