עיין בפנים בפ' תצא אות י"א אוק"ה האריך מורי הגאון שליט"א לענין מצוה שבין אדם לחבירו דל"צ כונה לכ"ע ונראה דמה"ט אין מברכין במצות שבין אדם לחבירו כגון צדקה וכאו"א וכיו"ב כיון דל"צ כונה וממילא ל"ש ברכה כיון דעיקר הברכה במקום כונה כמו"ש הפוסקים ובמקום דל"צ כונה לגמרי ל"ש ברכה ועיין בקונטרסי הנספח לכלי חמדה ויקרא שהבאתי בשם מרן הגאה"ק בעל שפת אמת זצ"ל לס' ויקרא דף ליב שכ' דלכן אין מברכין על סיפור יצ"מ כיון דמצד השכל ג"כ חייבין אנו להודות ולהלל כמו דאיתא עבדא דמפיק לי' מארא לחירות ויהיב לי' כספא ודהבא אית לי' לשבחא ולכן ל"ש ע"ז לברך אקבו"צ עיי"ש. ולפי"ז י"ל קו' הראשונים אמאי לא מברכינן במגילה לשמוע מ"מ ועיין באבודרה"ם שהאריך בזה ולהנ"ל י"ל דהנה במגילה יש ב' חיובים א' חיוב שמיעה וב' קריאה ויש בזה ב' ענינים החיוב שמיעה מצד פרסום הנס והחיוב קריאה מצד מחיית עמלק וכמו שביאר בזה האדמו"ר הגאה"ק מסאכטשאוו זצ"ל באבני נזר ה' מגילה ד' הבה"ג דנשים פטורין מחיוב קריאה יעיי"ש וכיון דעיקר החיוב שמיעה מצד פרסומי ניסא אשר היינו כולנו בגזירת המן להשמיד ולהרג ודמי ממש לסיפור יצ"מ ול"ש לקבוע ע"ז הברכה ובח' למס' מגילה הארכתי בזה לפרש ד' המדרש הנעלם רות המובא במג"א ס' תרפ"ט דאשה לא תקרא המגילה לעצמה רק תשמע מפי האיש ואכמ"ל:

ישראל נתן בהגאון המובהק המחבר שליט"א.