Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפ' אמור (כ"ג י"ד) ולחם וקלי וכרמל ל"ת עד עצם היום הזה וגו' חוקת עולם לדורותיכם בכ"מ בתו"כ חוקת עולם לבית עולמים לדורותיכם שינהג הדבר לדורות בכל מושבותיכם בארץ ובחו"ל אמר ר"ש שלשה דברים תלוין בארץ ונוהגין בין בארץ ובין בחו"ל וכו' והנה בנו"ב כתב דלדורותיכם בכל מושבותיכם קאי על איסור חדש שנוהג גם בזה"ז וכ"נ מבואר מד' הרמב"ן ז"ל שם שכ' בזה"ל והוצרך לומר לדורותיכם בכל מושבותיכם באיסור חדש ובשביתת חג השבועות מפני שהוא תלוי' בהנפת העומר ובמנחה חדשה לומר שאפי' אחרי גלותינו בחו"ל שאין עומר ומנחה מצוה בהם כי החדש אסור מה"ת בכל מקום עכ"ל וכן כתב ברמב"ן פ' מסעי בפסוק והי' אלה לכם לחוקת עולם שכ' בזה"ל אבל לא מצאתי במצוה שתלוי בזמן הבית שיאמר בה לדורותיכם בכל מושבותיכם כי זה יורה אפי' על זמן הגלות בחו"ל כמו שנאמר בשביתת חג השבועות ובאיסור החדש לחייב בהם בחו"ל בזה"ז שלא נתלה אותו בעומר ובמנחה חדשה עכ"ל:
מבואר מכ"ז דקרא דלדורותיכם קאי על איסור חדש שנוהג בזה"ז ובכל מושבותיכם ותמי' מאוד הא מבואר במנחות (ד' פ"ב) דשומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ומקשינן בגמ' הא לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה ותרצינן התורה אמרה לדורותיכם ואת אמרת תבטל ועיי"ש בתוס' ד"ה התורה אמרה לדורותיכם מבואר מזה דדרשינן קרא דלדורותיכם על הקרבת העומר שהוא לדורות עולם דא"נ דקאי רק על איסור חדש שנוהג לדורות א"כ א"ר דקרב עומר בשביעית וא"כ מנ"ל באמת איסור חדש לדורות אחר חורבן והא י"ל באמת אע"ג דכתיב בכ"מ וזה ע"כ להורות דחדש אסור בחו"ל ג"כ מ"מ י"ל דז"ד בזמן הבית דאיכא עומר דאז אסור בחו"ל ג"כ אבל בזה"ז דליכא עומר באמת מותר חדש אפי' בא"י:
ובאמת בר"ש מבואר כן בכונת התו"כ דלדורותיכם שנוהג לדורות היינו אפי' בשביעית מכח דברי הגמ' הנ"ל וא"כ א"ר כלל דאיסור חדש נוהג לדורות וא"ל כמו שמספקא להו להתוס' במנחות שם דה"מ בעינא כרמל וליכא תימה ולר"י בר"י נייתי מחו"ל ושמא הך ברייתא דלא כוותי' והוכיח מזה דע"כ ס"ל דחדש בחו"ל ג"כ לאו דאורייתא מדלא מייתי עומר מחו"ל וא"כ באמת ל"צ לדורותיכם על חו"ל בזה"ז כיון דלדידהו חדש בחו"ל לאו דאורייתא ושפיר דרשינן לדורותיכם על שבועות ואם אמרינן דלדורותיכם בכ"מ אתי לאורויי על חדש בחו"ל בזה"ז ל"צ לדורותיכם על שבועות כיון דמצי מייתי עומר מחו"ל אך ז"א דמלבד דיקשה מנ"ל על א"י בזה"ז כיון דצריך לדורותיכם על שבועות א"כ גם בא"י דילמא רק אסור חדש בזמן שבהמ"ק קיים שתלוי בעומר מלבד זאת כ"כ הפוסקים דלא תלי זב"ז והרי הרמב"ן ז"ל עצמו פשיטא לי' דעומר אינו בא אלא מארץ וס"ל דחדש אסור בחו"ל אפי' בזה"ז וע"כ מלדורותיכם וקשה הא צריך לדורותיכם שקרב עומר בשביעית וכן הר"מ ז"ל פסק כן והד' עתיקין בס' האחרונים ועי' בפנ"י ז"ל בפסק חדש אך לא מצאתי למי שיבאר הדבר על נכון דאיך ילפינן מלדורותיכם תרתי דעומר קרב בשביעית ואיסור חדש נוהג לדורות:
ולכאו' עלה בדעתי דבאמת קשה לכאו' על הרמב"ן דלמה הוצרך קרא לדורותיכם דחדש נוהג בזה"ז בארץ ובחו"ל הלא בין לרו"ש דס"ל דבזמן שבהמ"ק קיים העומר מתיר ובזמן שאין בהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר ובין לר"י דס"ל דבזמן שאין מקריבין את העומר יום הנף כולו אסור מה"ת מבואר דחדש ל"ת בעומר ובבית ואפי' בזמן שאין בית חדש אסור וא"כ ממילא מדכתיב בכ"מ דאסור חדש גם בחו"ל ממילא ידעינן דאסור בזה"ז בין בארץ ובין בחו"ל ואפי' לריו"ח ור"ל דס"ל דאפי' בזמן שבהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר ועד הביאכם הוא רק למצוה ג"כ מבואר דל"ת כלל חדש בהקרבת העומר כיון דמותר מיד בהאיר המזרח וממילא ידעינן דה"ה בזמן שאין בהמ"ק קיים וא"כ ל"צ לדורותיכם כלל:
וראיתי אח"כ שכבר העיר בזה הגאון ר"ל חריף ז"ל בס' מגן האלף בקונטרס שם חדש אלא שכ' דלריו"ח ור"ל י"ל דאינו נוהג אלא בזמן הבית כיון דשני הזמנים קאי לשיטתם על זמן שבהמ"ק קיים אמנם לענ"ד נראה כדאמרן דלריו"ח ור"ל דס"ל דעומר אינו מתיר כלל ול"ת חדש בעומר בודאי דידעינן ממילא דלא תלי' כלל בבית:
אמנם מה שנלענ"ד בביאור דברי הרמב"ן ז"ל דצריך קרא דלדורותיכם שנוהג תמיד היינו לפ"מ דקיי"ל כר"י דס"ל דבזמן הבית העומר מתיר ובזמן שאין בהמ"ק יום הנף כולו אסור דס"ל דעד ועד בכלל וקשה מאוד מנ"ל לר"י דקרא דעד עצם היום הזה קאי על זמן שאין בהמ"ק קיים דילמא באמת חדש תלי' בעומר ובזמן שאין בהמ"ק קיים אינו אסור כלל והא דכתבה תורה עד עצם היום הזה דיום הנף כולו אסור היינו בזמן שבהמ"ק קיים ולא הקריבו את העומר בשלמא לרו"ש דס"ל עד ולא עד בכלל א"כ ע"כ דעד עצם היום הזה קאי על זמן שאין בהמ"ק קיים דבזמן שאין בהמ"ק קיים כיון דצריך להקריב העומר הרי העומר מתיר וא"כ ליכא למימר דאם לא הקריבו העומר מותר למפרע ועי' בתוס' ר"ה ד' (י"ג ע"א) דה"מ ומהיכן הקריבו דמבואר בדבריהם דאפי' באונס כשאין רצה להקריב עומר ג"כ אין האיר המזרח מתיר כיון דסוף כל סוף בהמ"ק קיים ואין המניעה להקריב מפאת חסרון המקדש רק משום דליכא עומר והארכתי בזה בס' חמדת ישראל קונטרס תורה אור אות ל"ט ואכמ"ל וא"כ שפיר מוכרח דקרא דעד עצם היום הזה קאי על זמן שאין בהמ"ק קיים משא"כ לר"י דס"ל דיום הנף כולו אסור מנ"ל למדרש הקרא על זמן שאין בהמ"ק קיים הלא מסברא י"ל כיון דחזינן דהעומר הוא המתיר את האיסור חדש דחדש תלי' בעומר ואמרה תורה דאם לא הקריב העומר אסור עד הלילה אך כ"ז בזמן שבהמ"ק קיים ונוכל להקריב העומר:
לכן נראה דהא דדריש ר"י על זמן שאין בהמ"ק קיים היינו לפי האמת דגלי קרא לדורותיכם דחדש אסור אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים אמרינן דעד עצם היום הזה קאי על זמן שאין בהמ"ק קיים דליכא עומר להתיר אסור כל היום משא"כ א"ל קרא לדורותיכם ה"א דבאמת אינו אסור אלא בזמן שבהמ"ק קיים וז"נ מאוד בביאור דברי הרמב"ן ז"ל. ומעתה מיושב בטו"ט ודעת מה שהקשינו הא צריך קרא דלדורותיכם שיהי' מקריבין עומר בשביעית שלא יהי' אסור מצד לאכלה ולא לשריפה דנראה פשוט דקושית הגמ' הוא רק לריו"ח ור"ל דס"ל דהאיר המזרח מתיר ועד הביאכם הוא רק למצוה א"כ בשביעית א"נ דאין מקריבין בו עומר יהי' מותר לגמרי מהאיר המזרח ושפיר יקשה הא לאכלה ולא לשריפה משא"כ לר"י דס"ל דיום הנף כולו אסור וא"כ מלבד שהעומר עתה אסור באכילה מלבד זאת הרי עיד"ז שמקריבין העומר מותר לאכול כל התבואות מהשתא עד הלילה והרי העומר הזה מכשיר לאכול בכל היום כל התבואות החדשות נראה פשוט דבכה"ג אינו בגדר הפסד:
ומצאנו כיו"ב בתו"כ פ' אמור פ"ד אות י"א לענין תרומה דיש איסור להפסידה מ"מ מותר לעשות סולת כיון דהוא להכשיר המאכל א"כ מכ"ש הכא דבאמת גם אכילת גבוה הוי בגדר אכילה נהי דחשבת לה הפסד כיון דאינו למאכל אדם מ"מ כיון דעיד"ז מכשיר כל חדש באכילה מיד בודאי אין זה בגדר הפסד פירות שביעית כיון דעתה אסור עוד באכילה וצ"ל דקושית הגמ' הוא רק לריו"ח ור"ל דס"ל דתמיד האיר המזרח מתיר ולכן שפיר תרצינן בגמ' דרבי קרא לדורותיכם דאף בשביעית מקריבין עומר ול"ק הא צריך לדורותיכם לאיסור חדש בזה"ז ז"א דלריו"ח ור"ל ל"צ קרא דנוהג בזה"ז כיון דל"ת חדש בעומר אמרינן מסברא דנוהג תמיד וממילא כיון דכתיב בכל מושבותיכם ידעינן דנוהג תמיד בארץ ובחו"ל:
וא"ל דגם לרו"ש דס"ל דעד ולא עד בכלל ובזמן שאין בהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר מ"מ מנ"ל דקאי על זמן שאין בהמ"ק קיים נימא ג"כ דתלי' במקדש והא דכתיב עד עצם היום הזה היינו על שביעית דא"א להקריב בו העומר מצד לאכלה ולא לשריפה ואינו דומה לנאנס ולא הקריבו העומר דאין האיר המזרח מתירו כיון דבעצם ראוי להקריב בו העומר משא"כ שביעית א"ל קרא דלדורותיכם ה"א כיון דאף בזמן שבהמ"ק קיים יש תמיד זמן שא"א להקריב בו העומר דהיינו בשביעית מותר בהאיר המזרח וא"כ י"ל דקשית הגמ' גם לרב ושמואל וע"ז תרצינן מצד לדורותיכם וא"כ יקשה מנ"ל לרו"ש דאיסור חדש נוהג לדורות ז"א דלפי"ז לפי האמת דגלי קרא לדורותיכם דגם בשביעית מקריבין עומר א"כ ליכא זמן בזמן שבהמ"ק קיים שלא יהי' מקריבין עומר וא"כ ע"כ דעד עצם היום הזה קאי על זמן שאין בהמ"ק קיים וא"כ ממילא ידעינן דאיסור חדש נוהג תמיד וכ"ז דצריך קרא לדורותיכם שאיסור חדש יהי' נוהג תמיד הוא רק לר"י דס"ל יום הנף כולו אסור ולדידי' ק' קשית הגמ' מצד לאכלה ולא לשריפה:
[וי"ל עוד דלרו"ש דהאיר המזרח מתיר בזמן שאין בהמ"ק קיים אמנם בשביעית אפי' א"ל קרא דלדורותיכם אינו מותר בהאיר המזרח דהנה נראה פשוט דאף א"נ דאין מקריבין עומר בשביעית מצד לאכלה ולא לשריפה מ"מ בדיעבד אי עבר וקרב עומר בשביעית נראה דכשר ואינו פוסל מצד מצוה הבב"ע כיון דהוי עשה דרבים וכיון דבדיעבד כשר אם מקריבין את העומר הוי בזמן שבהמ"ק קיים ואינו מותר אלא בהקרבת העומר או בלילה ואין האיר המזרח מתירו ויש עוד כמה דרכים להכשיר בדיעבד ולומר דאינו פסול מצד מצוה הב"ע ואכ"מ] ועי' היטב בכ"ז כי הד"נ: