Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם שם כ"א וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש וגו' חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם הנה שני קרא בלישני' דלעיל בעומר כתיב לדורותיכם בכ"מ וכאן כתיב בב"מ לדורותיכם. נראה דכונת התוה"ק דלעיל בעומר אמרינן דלדורותיכם קאי על הקרבת העומר ונפ"מ בשביעית דא"ל קרא דלדורותיכם הי' אסור מצד לאכלה ולא לשריפה כנ"ל משא"כ בשתה"ל דנראה פשוט דלא משכח"ל כלל שיעבור בהם על עשה דלאכלה ולא לשריפה דממ"נ אם מביא עם כבשים הרי השתה"ל כולה לכהנים ואי דבאות בפני עצמן ולשריפה קאתיין ברור הדבר דמביאין משל אשתקד כיון דבדיעבד כשר משל אשתקד וא"כ לדורותיכם קאי רק על איסור מלאכה לכן כתיב מקודם בכ"מ דהפירוש רק על מלאכה דבחו"ל אין מקום הקרבה כדי שנדע דגם לדורותיכם קאי רק על מצות יו"ט ואיסור מלאכה ולא קאי על הקרבת שתה"ל וז"ב ופשוט אלא שמתוס' מנחות ד' פ"ד ע"א סוד"ה רחמנא אמר לדורותיכם שכ' בזה"ל וניחא נמי שתה"ל הבאות בפני עצמן בשביעית למ"ד לשריפה קאתיין נראה דמביאין שתה"ל הבאות בפני עצמן מפירות שביעית והוא תימה הא בזה שוב קשה קשית הגמ' ונייתי מדאשתקד:
ועי' בשטמ"ק שנדמ"ח בש"ס דפוס ווילנא ובהג"ה שם שכ' ומיהו קצ"ע דמנ"ל להתוס' דשתה"ל הבאות בפני עצמן קרב בשביעית עכ"ל וזה ל"ק די"ל דכיון דהלכה דלחם עיקר וכבשים אינן מעכבין את הלחם א"כ י"ל דלדורותיכם קאי על שביעית אפי' דליכא כבשים אך זה הוא שקשה דמה בכך דליכא כבשים הא נוכל להביא מדאשתקד וא"ל דליכא מדאשתקד ז"א דבכה"ג אינו בכלל תיבטל כיון דתמיד יכול להכין מדאשתקד כמבואר בסוגיא לענין עומר. ובאמת י"ל דגם מטעם דיוכל להכין כבשים ויהי' השתה"ל כולה לכהנים ג"כ אינו בגדר תיבטל ויפה הקשה בעל הגה"ה דאפי' א"נ כיון דלכתחילה מצותו שיהי' מנחה חדשה אם יביא מדאשתקד הוי בכלל ביטול מצות שתה"ל אבל הרי יכול להביא עם כבשים ויתקיים לדורותיכם בשלימות כמות שהיא המצוה לחם עם כבשים דא"נ דלדורותיכם קאי על הקרבת שתה"ל בודאי קאי על לחם וכבשים כיון דכך הוא מצותן וצע"ג לענ"ד לת' ד' התוס':
ובדרושים אמרתי לבאר דלכן שני הכא קרא לכתוב חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם מה שאינו כן בכה"ת דבכ"מ שנאמר כן נאמר לדורותיכם קודם לרמז לנו ביו"ט של שבועות דעיקרו משום קבלת התוה"ק כמו"ש הרמב"ן ז"ל דמה"ט בא שתה"ל חמץ יש לו מקום יותר בחו"ל ולכן כל קבלת התוה"ק הי' בחו"ל במדבר סיני ואף משנה תורה שנאמרה בעבר הירדן אפי' א"נ דעבר הירדן יש לה קדושת א"י כ"כ במק"א בשם מורי הג' מקיטנא ז"ל וקדמו בת' תשואת חן דלא נתקדש קודם כיבוש א"י כיון דתכלית כיבוש סו"ע הי' שיבואו לא"י וכשאמר להם מרע"ה משנה תורה עוד לא נתקדשה עבר הירדן בקדושת א"י וכן אח"כ כשקבלו ישראל את התוה"ק ברצון בימי אחשורוש הי' בחו"ל:
והענין הוא דעיקר נתינת התורה לישראל להדבק ע"י בהקב"ה ולעשות מארץ שמים וזה צריך רק בחו"ל שהוא תחת הטבע אבל א"י בלא"ה היא תחת ממשלת השי"ת ויש מצות התלוין בארץ אבל בחו"ל רק ע"י כח התורה שניתן לישראל יכולין לקדשה שיתפשט מלכות שמים וזה המכוון במאמרם ז"ל עתידה א"י שתתפשט בכל העולם והיינו ע"י תורה"ק וי"ל מ"ש בספרי מובא ברש"י ורמב"ן ז"ל פ' עקב בפסוק ושמתם את דברי אלה על לבבכם אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצות הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהי' לכם חדשים כשתחזרו שהוא תמי' מאוד הרי חובת הגוף נוהג בכ"מ:
ונראה דהכונה דלא נימא דכמו דמצות התלויות בארץ שא"י לקיים בחלק המעשה בחו"ל ועיקר קיום הוא בחו"ל ע"י חלק הלימוד מצות אלו כמו כן אפי' במצות שהן חוה"ג העיקר בחו"ל הוא חלק הלימוד דבחו"ל עיקר הוא לימוד התורה שעיד"ז נדבקו בהשי"ת וה"א דל"צ ליזהר כ"כ בחלק המעשה של המצות קמ"ל דגם בחו"ל נוהגין כל המצות כמו בא"י ומדוקדק לשון רש"י ז"ל דלא חשיב תורה בהדי מצות דעל תורה לא עלה על הדעת שיהי' צריך קרא שחייב בחו"ל רק דה"א דאפי' במצות שהן תוה"ג בחו"ל עיקר הוא חלק הלימוד שבהן ועי' ברמב"ן ז"ל שלא הבין כן וכתבנו מזה במקומו אמנם לדעתינו יתכנו הדברים מאוד בפירוש רש"י ז"ל ולכן רמזה התוה"ק ביו"ט של שבועות חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם היינו דבחו"ל הוא יו"ט זה כמו בא"י ואדרבה יותר שייך יו"ט של קבלת התורה בחו"ל להורות זה דעיקר קבלת התורה שתתקדש חו"ל ג"כ בקדושת א"י עיד"ז שיכירו כל העולם במלכות השי"ת ותתפשט א"י בכל הארצות ועי' בפסחים (ד' ס"ח ע"ב) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם וברש"י ז"ל שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:
והנה הרשב"א ז"ל כתב דאע"ג דקודם אחשורוש שקבלו התורה ברצון הי' טענת מודעה מ"מ זה רק בחו"ל אבל בא"י לא הי' להם טענת מודעה שא"י ניתן לה רק ע"ת שיקבלו התורה וממילא בחו"ל יותר ראוי לשמוח ולהראות שמקבלים התורה בלי קבלת פרס רק מאהבת השי"ת ובחידושינו כתבנו ע"ד התוס' שם בד"ה הכל מודים בעצרת תימה לריב"א א"כ מאי קאמר ר"א מ"ר רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהוא מצוה וי"ל דהא דבעי ר"א בעצרת לכם ל"ד מקרא אלא מסברא עכ"ל ולכאו' צ"ב מה כונתם בזה הא סברא ג"כ דאורייתא:
אמנם י"ל עפ"מ דמבואר במדרש תנחומא דקבלת תו' שבע"פ היתה באונס א"כ י"ל דמאותה סברא שיש לשמוח בעצרת כמו"ש רש"י ז"ל מאותה סברא יש להראות שמקבלין אנחנו עלינו שבותין של חז"ל בשמחה ולזאת מיו"ט של עצרת א"ר דמחמירינן בשבות דרבנן אע"ג דהשמחה היא מצוה דעצרת שאני כנ"ל ומאותו טעם מובן היטב דבחו"ל יותר יש לשמוח בשמחת חג העצרת ולכן אמרה תוה"ק בכל מושבותיכם קודם לדורותיכם להורות דבדורות אלו שהי' להם טענת מודעה ראוי לשמוח בחו"ל יותר להראות חיבת התוה"ק ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ: