בפ' תשא בענין קידוש יו"ר שנאמר בתוה"ק והיתה להם חק עולם לו ולזרעו ולדורותם ועי' בנוב"י מ"ש בזה ולענ"ד נראה דהנה בתוה"ק נראה דיש חילוק בין היכל למזבח דעל היכל חייב גם על ב"ר בקידוש יו"ר ואם נכנס להיכל ב"ר בלא קידוש יו"ר יש עליו ח"מ משא"כ בעזרה אינו חייב אלא בעבודה אך רש"י ז"ל מפרש בבואם אל אוהל מועד להקטיר קטורת ועי' בשפתי חכמים בשם הנח"י דרש"י ס"ל דלשרת קאי על היכל ג"כ:

אמנם לענ"ד יש להעיר בדבר חדש עפמ"ש הספורנו בפ' אמור לחדש דכל זמן שהי' ישראל במדבר והי' הענן מכסה את המשכן הי' להיכל דין קדק"ד ולכן לא הי' נכנס לתוכו אלא אהרן להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות א"כ י"ל דהי' לו חומר שהי' צריך קידוש יו"ר בבואו להשתחוות אפי' בלא עבודה ולפי"ז יהי' פירושא דקרא כך ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ורגליהם בבואם אל אוה"מ ירחצו מים ולא ימותו היינו אפי' בלא עבודה אמנם בגשתם אל המזבח ה"ד לשרת וע"ז מסיים הקרא והיתה להם חק עולם ל ולזרעו ולדורותם, והיינו שד"ז של הקרבה היא לדורות משא"כ הדין דב"ר להיכל אינה מצוה לדורות אלא כ"ז שהי' המשכן במדבר שהי' חומר להיכל כקדק"ד אמנם לדורות גם בהיכל א"ח בלא עבודה: