Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפ' ויקרא (ג' טו"ב) חוקת עולם לדורותיכם בכ"מ כל חלב וכל דם ל"ת ובתורת כהנים חוקת עולם לבית העולמים, לדורותיכם שינהג הדבר לדורות בכל מושבותיכם בארץ ובחו"ל, ועי' בזית רענן שכ' דה"א דדוקא במדבר דהי' אסורין בבשר תאוה והי' מקריבין שלמים לזה הי' אסורין בחלב אבל כשנבנה בית עולמים ומותרין לשחוט בכ"מ לא נאסרו בחלב קמ"ל ול"ז להבין ד"ק הרי כתיב לדורותיכם בכל מושבותיכם לאסור אכילת חלב תמיד וא"כ מהכ"ת דבזמן שבהמ"ק קיים יהי' מותרין באכילת חלב:
ועלה בדעתי בכונת המג"א ז"ל דהנה באמת מקשינן בגמ' על חלב ודם דהיכא קרב לגבוה הא בעינן ממשקה ישראל ותרצינן דמצותו בכך ומעתה י"ל דא"ל דגלי קרא דחוקת עולמים ה"א דדוקא במדבר דבשר תאוה הי' אסור א"כ ל"ש לאסור חלב ודם מצד דאינו מהמותר לישראל כיון דבמדבר גם הבהמה אסורה קודם שהקדישה ואע"ג דלאחר שהקדישה ונשחטה לשם שלמים ואחר זריקת דמה הבשר מותר והחלב אסור בזה שוב ל"ש לאסור לגבוה משום מהמשקה לישראל דהרי בהקדישה ואח"כ נטרפ' ג"כ ל"ש לאסור משום משקה לישראל מכ"ש הכא דאינו חל איסור חלב אלא לאחר שכבר נזרק הדם ובלא"ה י"ל דאין איסור חלב ודם חל על איסור מוקדשין ולכן שפיר אמרינן דחלב אסור באכילה ואעפ"כ קרב לגבוה משא"כ אח"כ כשהותר בשר תאוה ע"כ דגם חלב מותר דאל"כ איך קריבין לגבוה הא צריך להיות אסור משום משקה ישראל וה"א אע"ג דכתיב לדורותיכם בכ"מ היינו רק בזמן שאין מקדש ואינן קריבין ע"ג מזבח משא"כ בזמן שיש מקדש וקרב ע"ג מזבח ע"כ דמותרין באכילה:
וי"ל יותר דה"א דעכ"פ כהנים מותרין באכילת חלב הקרב לגבוה ולא יהי' להם אסור מצד אכילת חלב ובזה שוב בכלל מן המותר לישראל כיון דחלב הקרב ע"ג המזבח לית משום איסור חלב לכהנים עכ"פ וכמו"ש המרש"א ז"ל דמה"ט מליקה לא הוי בגדר אסור לישראל קמ"ל קרא דחוקת עולם דאף לבית עולמים נאסר חלב אפי' של קדשים ואפי' לכהנים והא דקרב לגבוה הוא משום דמצותו בכך:
אמנם בפירוש הראב"ד ז"ל כתב בזה"ל חוקת עולם לבית עולמים על כל חלב לד' מהדר דאע"ג דכתיב פתח אוהל מועד לעיל דבמשמע דבמשכן קמיירי קמ"ל חוקת עולמים אף בבית עולמים זה נוהגין כן לדורתיכם שינהג הדבר לדורות השתא קא מהדר על איסור חלב שנוהג בכל מושבותיכם בין בארץ בין בחו"ל ואית דמפרשי שינהג הדבר לדורותיכם משום דכתיב ל"ת דמשמע להאי דרא בלחוד קאמר קמ"ל בכל מושבותיכם בין בארץ בין בחו"ל דסד"א כיון דבענין דקרבנות כתיבא וכו' והאי לישנא מפורש בקידושין פ"א גבי מושבות:
מיהו קשי' לי ברישא גבי בהמה טמאה ודגים טמאים ושרצים דכתיב בהו שקץ הם לכם ולא כתיב בהו דורות ה"נ לא אתסרו אלא להאי דרא אלא מחוורתא כפירוש קמא ואם אמרת מסוגי' דקידושין לק"מ דעל דרשה דהכא קא סמיך ולישנא קצרה נקט עכ"ל הראב"ד ז"ל מבואר מד' הראב"ד ז"ל דהפירוש לבית עולמים היינו דמצות הקרבת חלב לגבוה נוהג גם בביהמ"ק דה"א דהוא רק ממצות משכן וכן פירשו כל המפרשים ועי' בנוב"י דפשיט לי' ג"כ שכן פירוש הת"כ אך צ"ע ההסבר בזה ומה גם דקשה מאוד מה נעשה בהחלב של קדשים לדורות הרי באכילה אסור:
ונראה דהכונה דה"א דבאמת חלב קדשים דהותר מכללו לגבוה ה"ה דמותר לאכילת כהנים ועי' בכריתות (ד' ז' ע"ב) דצריך באמת קרא על חלב קדשים מה"ט וכיון דאכילת כהנים הוא ג"כ עבודה וה"א דמותר להם ג"כ ואע"ג דבמשכן נאסר להם לכהנים והי' צריך הקטרה דוקא על המזבח אמנם במקדש נתעלו הכהנים ביותר ואכילתו במקום הקטרה קאי ול"צ להקטיר על המזבח דוקא שאכילת כהנים הוי כהקטרת מזבח קמ"ל קרא דחוקת עולמים דאיסור חלב נוהג לדורות וצריך כל חלב להקטיר על המזבח כנלענ"ד כונת הראב"ד ז"ל ועתה נבא לבאר ד' הראב"ד ז"ל מה דפליג עם המפרשים בתיבת לדורותיכם דבאמת נתקשיתי בזה מאד דלמ"ל קרא לדורותיכם בכל מושבותיכם כיון דאמרת דלדורותיכם שנוהג אף בזמן שאין בהמ"ק קיים א"כ ממילא דנוהג בארץ ובחו"ל ועי' בגמ' קידושין דמקשינן בגמ' על מושבות דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי ותרצינן אצטריך סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיבא בזמן דאיכא קרבן מתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבן לא קמ"ל וקשה טובא הא זה כבר נשמע מדכתיב לדורותיכם שנוהג לדורות עולם אף בזמן דליכא קרבן וא"כ אכתי מושבות למה לי ונראה דבשביל זה ס"ל להמפרשים שמביא הראב"ד ז"ל דלדורותיכם צריך לדורות הבאים אף בזמן שבהמ"ק קיים דה"א דלא נאסר אלא לדור זה והא דילפינן אף במקום דליכא קרבן היינו משום דכתיב בכל מושבותיכם כיון דאסרה תורה גם בחו"ל ובחו"ל הרי ליכא קרבן אמנם הראב"ד ז"ל תמה ע"ז דא"כ גם במאכלות אסורות נאמר דלא נאסר אלא לאותו דור כיון דלא כתיב בהו לדורותיכם:. אך משום זה י"ל דבאמת היכא דאין סברא לומר שלא נאסר אלא לאותו דור אמרינן דנאסר לדורות אבל חלב ודם כיון דחזינן דקרב לגבוה א"כ מסברא דמותר להדיוט ג"כ כיון דממשקה ישראל דרשינן דצריך להיות מותר לישראל ולכן ה"א דדוקא אותו הדור דהי' אסורין בבשר תאוה לגמרי ה"א דאסורין בחלב ג"כ אבל א"ז איסור דורות קמ"ל קרא דלדורותיכם דאסור אף לדורות וחלב ודם דקרב לגבוה משום מצותו בכך אמנם הו"א דזה רק בזמן דאיכא קרבן לכן צריך בכל מושבותיכם כן נראה דעת המפרשים:
אמנם לענ"ד צ"ע פירוש המפרשים דא"נ דלדורותיכם אינו מגלה על בזמן שאין בהמ"ק קיים גם מבכל מושבותיכם לא נשמע אלא שנוהג בחו"ל בזמן שבהמ"ק קיים כיון דאפשר להקריב אותם להעלותם לבית ולכן אסור בהו חלב ומנ"ל לאסור חלב לדורות עולם ועי' בתוס' קידושין (ד' ל"ז ע"ב) בד"ה בזמן דאיכא פסח ואע"ג דלקמן בפ' צו כתיב עוד הפעם וכל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה וא"כ י"ל דחד על בזמן שבהמ"ק קיים וחד על בזמן שאין בהמ"ק קיים כמו"ש התוס' לענין מצה שם אך עדיין אינו מתורץ די"ל דתרי בכל מושבותיכם צריכי דאי הוי כתיב חד בכל מושבותיכם ה"א דאסור בחו"ל רק בזמן היתר הבמות והיינו א"נ דק"ר לא קידשה אלא לשעתה וכן בזמן כיבוש וחילוק דהותרו הבמות דאז שפיר אסור גם בחו"ל כיון דגם בחו"ל יש מקום להקרבה לכן חלב אסור לכן צריך קרא דבכל מושבותיכם להורות דאפי' בזמן איסור הבמות ואין שום עצה להקריב קרבנות בחו"ל מ"מ כיון דבעצם בר קרבן הוא אם יביא אותו להקריבו בא"י לכן אסור חלב משא"כ לאסור לגמרי אף בזמן הזה א"ר ודוקא במצה שפיר כתבו התוס' כיון דכתיב שני פעמים בכל מושבותיכם שפיר מוכרח דאפי' בחו"ל בזמן שאין בהמ"ק קיים מצוה לאכול מצה כיון דפסח אינו נוהג בבמה וצריך מקדש דוקא משא"כ על חלב ודם שפיר י"ל דמחד מבכל מושבותיכם ה"א דדוקא בזמן היתר הבמות דיש מקום להקריב קרבנות אף בחו"ל אסור חלב בחו"ל אבל בזמן שאין היתר במות לא יהי' אסור בחו"ל קמ"ל קרא דבכל מושבותיכם לאסור אפי' בזמן שבהמ"ק קיים שנאסרו הבמות מ"מ אסור חלב אבל ללמוד מזה על חו"ל אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ונאסרו הבמות אין לנו:
איברא די"ל בזה עפמ"ש הג' מהר"ח אלפנדרי בדרך הקודש דאפי' בזמן היתר הבמות מ"מ בחו"ל אסורין במות משעה שבאו ישראל לארץ וא"כ שוב שפיר נשמע מדכתיב שני פעמים בכל מושבותיכם לאסור אפי' בזה"ז אך כ"כ לעיל בפ' חוקת שד' הדרך הקודש תמוהין ומה שנסתייע לזה הגאון בעל דברי אמת מד' הרמב"ן א"ר כלל כמו"ש שם ונראה להביא ראי' ברורה שדעת הרמב"ן ז"ל להיפוך דבזמן היתר הבמות מותר בכל מקום מד' הרמב"ן ז"ל קידושין בסוגי' דחדש בהא דאמרינן בגמ' מה תלוי' ומה שאינה תלוי' וכו' צא ולמד ממה שאמור בענין אבד תאבדון את כל המקומות וגו' מה עכו"ם מיוחדת שהיא חוה"ג ונוהגת בין בארץ ובין בחו"ל וכו' ותמה הרמב"ן ז"ל הא מצות איבוד ע"ז הוא ג"כ רק בא"י ות' דגמ' סמיך על סיפא דקרא דכתיב ל"ת כן לד' אלוקיכם ודרשינן מזה על שחוטי חוץ שאסור לשחוט חוץ למקדש וזה נוהג בין בארץ ובין בחו"ל וא"נ דאפי' בזמן היתר הבמות מ"מ בחו"ל אסורין במות א"כ אין ללמוד מזה לכל מצות שהן חובת הגוף שנוהגין בין בארץ בין בחו"ל כיון דאיסור זה הוא מיוחד יותר לחו"ל דאפי' בזמן דמותר בא"י מ"מ בחו"ל אסור, א"כ אין ללמוד מאיסור זה לכל איסורין שאסורין בא"י דה"ה דאסורין בחו"ל א"ו דברור הדבר בדעת הרמב"ן ז"ל דס"ל דאין נפ"מ בין א"י לחו"ל בזה ובזמן היתר הבמות מותרין בכ"מ וא"כ אע"ג דכתיב בתוה"ק ב' פעמים בכל מושבותיכם א"ר לאסור בחו"ל אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ונאסרו הבמות:
לכן נראה עיקר כפירוש הראב"ד ז"ל דבאמת ילפינן מלדורותיכם שנאסר בא"י לדורות אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ואעפ"כ צריך קרא דבכל מושבותיכם לאסור אף בחו"ל דאי מקרא דלדורותיכם בלחוד ה"א שדוקא בא"י אסור חלב ודם משום דא"י הוא מקום הקרבה בזמן שבהמ"ק קיים לכן אסור תמיד חלב משא"כ חו"ל דאינו מקום הקרבה לכן צריך קרא דבכל מושבותיכם דגם בחו"ל אסור לדורותיכם ואפי' בזמן דליכא מקדש ונאסרו הבמות מ"מ אסור חלב דהיא עצם איסור ולא תלי' בקרבנות כלל והא דילפינן ממושבותיכם בזמן דליכא קרבן היינו משום דמלדורותיכם בלחוד ה"א דבא"י הוי תמיד בזמן דאיכא קרבן דאם קידשה לשעתה וקל"ל הרי מקריבין אע"פ שאין בית וא"כ גם בזה"ז בעצם מקום בהמ"ק כשר להקרבה ואם לא קידשה אלא לשעתה הרי נוכל להקריב גם בבמות וא"כ ודאי איכא קרבן אמנם ממושבותיכם דנוהג בחו"ל אף לדורותיכם להלכה דנאסרו הבמות שפיר מקרו דליכא קרבן ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ: