Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם ל"ו אשר צוה ד' מאת בנ"י חוקת עולם לדורותם בתו"כ מאת בנ"י מרצון ישראל חוקת עולם. לבית עולמים. לדורותם שינהג הדבר לדורות. ויש לדקדק דלעיל מני' כבר דרש התו"כ מאת בנ"י מרצון כל ישראל ולמה דרש עוד הפעם אך יש לומר בזה דהנה מאוד קשה הלשון שכ' לעיל מרצון "כל" ישראל שלכאו' אינו מובן דתיבת כל מיותר הוא דהרי ברור הדבר שלא צריך אלא רצון הבעלים נותני המתנות:
לכן נראה דכונת התו"כ כיון דמבואר דבאמת ראוין היו לישראל אלא בשביל שנתחייבו ניטל מהם וניתן לכהנים א"כ לכאו' השבט לוי דלא חטאו בחטא העגל לא יהי' צריכין ליתן החו"ש לכהנים אך באמת אינו כן דגם שבט לוי כשמקריבין שלמים צריכין להפריש החו"ש לכהנים ולכן ה"א דמה דקאמר קרא מאת בנ"י דצריך שיהי' ברצונם ה"ד לשבט לוי וכיו"ב שלא חטאו בעגל בזה צריך רצונם אבל מאותן שנתחייבו ל"צ רצונם לכן קאמר התו"כ מרצון כל ישראל היינו דאף אותן ישראל שנתחייבו מ"מ לא נתחייבו שיטול מהם בע"כ אלא שהם יתנהו מתנ"כ לכהנים ומעתה לפמ"ש הזית רענן דמה דדריש התו"כ כאן מאת בנ"י מרצון ישראל לא קאי על חו"ש כ"א על שאר מתנ"כ שוב ל"צ לומר כל ישראל דבשאר מתנ"כ אין סברא לחלק בין אלו לאלו. ובפשיטות י"ל כיון דכאן קאי על שאר מתנ"כ ויש הרבה מתנ"כ דלוים פטורין כגון פדה"ב ופט"ח וזרוע ולחיים וקיבה לכן לא נאמר מרצון כל ישראל משא"כ בחו"ש דגם לוים חייבין לכן קאמר בתו"כ מרצון כל ישראל להורות שכל ישראל חייבין במתנות אלו:
וראיתי בפירוש הראב"ד ז"ל שכ' בזה"ל מאת בנ"י מרצון ישראל כלומר שאף לדורות צוה שלא יטלו הם אלא מיד ישראל הבעלים כדכתיב חק עולם לדורותם ולכאו' אינו מובן דמאי ס"ד דלדורות לא יהי' צריך דעת בעלים:
ודרך פלפול י"ל דהנה לכאו' יש להעיר כיון דקדשים של גבוה הם למה צריך דעת בעלים ובמה הוין בעלים ואפי' למ"ד קק"ל מ"כ ה"ד מחיים אבל לאחר שחיטה משלחן גבוה קזכי ואע"ג דיש להם זכות בהבשר שלמים מ"מ הא לא הותר להם אכילת בשר טרם שזכו כהנים בחו"ש וא"כ לכאו' אמאי הוי בגדר בעלים לענין חו"ש אך י"ל דיש להם זכות בעלים מכח הואיל אב"מ דבקדשים מהני שאלה לכן שפיר הוי בעלים וצריך דעתם אך ז"א דלאחר שחיטה ל"מ שאלה מצד דהוי חשנ"ב ואסור בהנאה וא"ל בעלים אך נראה דאיסור חשנ"ב לא נאסר אלא כשבאו ישראל לארץ ונאסר להם בשר נחירה ונאמר להם כי ירחק ממך הדרך וזבחת ודרשינן בריחוק מקום אתה זובח ואוכל וא"א זובח ואוכל בקירוב מקום משא"כ במדבר דבחולין לא הי' צריך שחיטה כלל לא הי' שייך כלל איסור דחשנ"ב ולכן שפיר י"ל דדוקא במדבר במשכן כיון דע"י שאלה הי' שלהם לכן הם בגדר בעלים וצריך דעתם במתנ"כ משא"כ לדורות דצריך שחיטה וממילא חשנ"ב אסור וא"כ ל"ש שאלה לאחר שחיטה וא"כ אינם בגדר בעלים קמ"ל קרא דגם לדורות צריך דעת בעלים דוקא דרחמנא זכי להו לבעלי הקרבן ליתן לכהן מתנ"כ וזה בעצמם הוא זכותם וז"נ לפלפולא:
עוד כתב הראב"ד ז"ל חוקת עולם לבית עולמים אע"פ שהוזכרו אהרן ובניו וכתיב ביום משחו אותם לא תהי' סבור שאין הדבר נוהג אלא באהרן ובניו לכך נאמר חוקת עולם ואלו נאמר לדורותיכם הייתי אומר לשני דורות ואלו נאמר חוקת עולם הייתי אומר לאותו הדור יהי' הדבר נוהג לעולם בין במדבר בין שיכנסו לארץ שכן מצאנו ועבדו לעולם וישב עד עולם לכך הוצרך לומר חוקת עולם לדורותם עכ"ל העתקתי כל דברי הראב"ד ז"ל מפני שצריך אני להתלמד בהם:
ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים בראש מ"ש דה"א שלא יהי' נוהג באהרן ובניו לכך נאמר חוקת עולם זה אין לו מובן דלמה צריך לזה ואמאי ל"כ בפשיטות דחוקת עולם לבית עולמים אתי למעט במה בשעת היתר הבמות שאינו נוהג דיני חו"ש לכהנים וכן מ"ש אלו נאמר לדורותיכם ה"א לשני דורות תמי' מאוד דמאיזה סברא י"ל דוקא ב' דורות וסתמא היכא דאין סברא לומר דוקא ב' דורות אמרינן דלדורותיכם משמע לעולם וכמו"ש הנוב"י ז"ל בריש דבריו:
ואולי י"ל בכונת הראב"ד ז"ל דה"א דוקא בדור המדבר וכן בתחילת הכניסה לא"י שבע שכבשו ושבע שחלקו דהותרו הבמות וא"כ ליכא מתנות זרוע ולחיים וקיבה בחולין ל"מ לר"י דבשר תאוה אתסר להו א"כ ל"ש הי' כלל מתנות חולין אך אפי' לר"ע דבשר נחירה אשתרי להו ג"כ לא הי' שייך מתנות דזרוע ולחו"ק ולא נתחייבו במתנות בחולין אלא משעה שבאין לארץ ונאסרו הבמות ונתקיים הקרא דכי ירחק ממך המקום וא"כ י"ל שדוקא בעוד שלא הי' לכהנים מתנות מחולין ולא הי' להם בשר זכה להם הקב"ה בחו"ש משא"כ כשיהי' להם בשר לאכול מחולין א"צ ליתן להם חו"ש משלמים ועי' בזית רענן שכ' דה"א דוקא במדבר יתנו להם מתנ"כ שלא הי' להם ערים לשבת וא"ל ביאור כלל ואולי יש להעמיס בכונתו ז"ל הדברים שכתבנו ודו"ק היטב.