Keli Chemdah on Torah, Masei

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

ל"ו ז' ולא תסוב נחלה לבנ"י ממטה מטה עי' ברמב"ן ז"ל שכ' בזה"ל וע"ד רבותינו שדרשו דבר זה לא יהי' נוהג אלא בדור זה בלבד יתכן שלא הי' בכל הדור ההוא בארץ יורשת נחלה בלתי בנות צלפחד וכו' וצוה הכתוב שאם ימות אדם מן היום ההוא עד שתחלק הארץ לשבטיהן ותהי' בתו יורשת אותו לא תנשא לשבט אחר שלא יבא האיש ההוא בעת חילוק הארץ לקחת לו נחלה בתוך מטה אחר כי הקפידה להם תהי' יותר גדולה בעת החילוק שלא יתערבו שבטים זע"ז בנחלה כי אחרי כן כבר נודעה נחלתן ולא יקפידו כ"כ ובעבור זה שלא נודע זמן החילוק הזהיר בכל הדור והשם אשר בידו נפש כל חי אין לו לחוש מכאן ואילך עכ"ל מבואר מד' הרמב"ן ז"ל דעיקר האיסור דהיסבות נחלה הוא שבעת החילוק יהי' כל נחלה להשבט השייך לו אבל אח"כ אין איסור בזה כי עיקר הקפידה הי' שכל אחד יזכה בקרקע המיוחדת לו בגורל עפ"י ד' שזה ענין כיבוש וחילוק שנתחייבו על ידן ברובי מצות התלויות בארץ שבזה נגמרה קדושת הארץ ולכן צריך שיגיע לו חלקו המיוחד לו מן השמים אמנם אח"כ כשזכו בחלקיהן יכולין לעשות בהן מה שירצה אמנם מפני שלא נודע זמן החילוק הזהיר בכל:

ונראה שדעתו ז"ל דאותו הדור אפי' לאחר כיבוש וחילוק הי' אסורין להסב נחלה ע"י נשואין לשבט אחר וכן נראה מבואר מד' הרשב"ם ז"ל במס' ב"ב (ד' קכ"א) בד"ה לבא זב"ז אמנם לענ"ד צ"ע טובא לפ"ז לר' מאיר דס"ל דמתנה כירושה שאינה חוזרת ביובל א"כ אמאי לא הזהירה תורה על מתנה ג"כ דיהי' אסור לאותו הדור ליתן מתנה לשבט אחר בשלמא א"נ דלא הזהיר אלא קודם כיבוש וחילוק י"ל דלא הי' צריך להזהיר במתנה כיון דא"א מקנה דבר שא"ש וכ"ז שלא זכו בו ע"י כיבוש וחילוק א"י להקותי לאחר ולאחר שזכו בו באמת ליכא איסור בזה:

אמנם א"נ כהרשב"ם ורמב"ן ז"ל דאותו דור הוזהרו אפי' לאחר חלוקת הארץ א"כ אמאי לא הוזהרו על מתנה לר"מ ולומר כיון דמתנה א"א כ"א לאחר חלוקה לא נאסר כלל מתנה ז"א דלפי"ז גם נשואין עם שבט אחר צריך להיות מותר לאחר חלוקה דמ"ש זמ"ז (ולכאו' יש להעיר לר"מ לשיטתו דס"ל אדם מקנה דשלב"ל א"כ בלא"ה קשה אמאי לא נאסר גם מתנה דלדידי' יכול להקנות קודם חלוקה לאחר כמו מה שאירש מאבא מכור לך דמהני לר"מ א"כ ה"נ הרי יכול להקנות לחבירו חלקו שיזכה בו בחלוקת הארץ ואינו חוזר ביובל לדידי' וא"כ הו"ל כהסיבת נחלה אך נראה דז"א דאפילו לר"מ דאדם מקנה דשלב"ל מ"מ הכא בנחלה אם מת קודם חלוקה הרי לא זכה בה ול"מ מתנתו כלל ונהי דבחי וזכה. בה מהני מתנתו מ"מ זה מקרי נתברר החלוקה כיון דא"א לחבירו לזכות בהמתנה אם לא שיזכה בה הוא מקודם אמנם נשואין עם שבט אחר שפיר מקרי הסבת נחלה כיון דבמתה היא קודם חלוקה הרי בנה או בעלה משבט אחר ירשנה ומוכרח מזה כמו"ש הרמב"ן ז"ל דעיקר האיסור הוא שיתברר חלוקת כל אחד ושיזכה בה ועי' ברמ"ה ב"ב ד' ק"כ מבואר ג"כ כד' הרמב"ן ז"ל):

ומה שנלענ"ד להעיר בדבר חדש בזה כפמ"ש במק"א לת' קושית הג' מלבוב ז"ל דאיך אפ"ל דמתנה א"ח ביובל הא מקרא מלא דיבר הכתוב ביחזקאל מ"ו י"ז דמתנה חוזרת ביובל [ועיי"ש דמבואר בקרא דחילוק הוא אם נתן מתנה לעבדו או לבנו דאם נתן מתנה לבנו אינה חוזרת ביובל אמנם למדקדק היטב בלישנא דקרא נראה דאם נתנה לבנו בתורת נחלה אז אינה חוזרת ביובל דהוי כירושה ואכמ"ל בזה] וכתבנו דנראה דמודה ר"מ דסתם מתנה חוזרת ביובל וה"ה דאסור ליתן מתנה לצמיתות ופלוגתת ר"מ וחכמים הוא רק אם מתנה בפירוש שלא יחזור ביובל דבזה ס"ל לר"מ דמתנה א"ח ביובל וטעמא דמילתא דהנה הא דמכירה ל"מ אם מתנים בפירוש שלא יחזור היינו משום דעברו אמימרא דרחמנא והארץ לא תמכר לצמיתות ואע"ג שפסק הפנים מאירות דבנשבע שלא למכור המכירה קיימת משום דאין לקנוס להלוקח בשביל דעבד המוכר איסורא הכא שאני כיון דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות האיסור בין על המוכר בין על הקונה כמו"ש הר"מ ז"ל דתרוי' עוברים בלאו ולכן אמרינן ל"מ ומעתה ז"ד במכר כיון דגם הלוקח קעביד איסורא שפיר אמרינן דאין המכירה קיימת לענין זה וחוזר ביובל משא"כ במתנה כיון דדעת אחרת מקנה א"צ כונה לקנות א"כ המקבל מתנה אינו עושה איסור כלל בזה שהנותן מקנה לו לצמיתות ושוב ל"ש אעל"מ ולכן מתנה אינה חוזרת ביובל אבל זה מודה ר"מ דסתם מתנה חוזרת ביובל ואסור להקנות לחבירו מתנה לעולם ומעתה נראה דלאו זה דלא תסוב נחלה ממטה למטה האמור בשעת חילוק הארץ הוא לאו נוסף דבשעת חלוקת הארץ אסור אפי' הסיבת נחלה מ"י ירושה שזה אינו אסור אחרי שזכו כל אחד מישראל בחלקם אמנם מכירה ונתינה לצמיתות זה אסור אפי' באותו שבט ואיסור עולם הוא ולכן לא הוצרכה תורה להזהיר על נתינה בשעת חילוק הארץ כיון דזה אסור גם לדורות ואפי' באותו שבט ולא מבעי' א"נ דלאו דלא תסוב נחלה אינו מבטל הירושה ואם עברה ונשאת עם בעל משבט אחר הבנים יורשים אותה א"כ בודאי דל"צ להזהיר על מתנה כיון דזה אסור אפי' באותו שבט ולדורות אך אפי' א"נ כמו שמסופק הרמב"ן ז"ל דהלאו זה בא לומר דלא אהני מעשיו ואם עברה ונשאת לבעל משבט אחר אין היא יורשת הנחלה אלא קרובי' מאבי' [וכ"נ דעת הרב רבינו אלי' הזקן ז"ל בפיוט אתה הנחלת ביום א' דשבועות שחושב הלאו שלא תסוב נחלה ממטה למטה אחר אמנם העשה דלאחד ממטה אבי' תהי' לאשה לא קחשיב וצ"ב כונתו בזה וכבר עמד בזה הגאון בח' מהרד"מ ז"ל אמנם לדעתי נראה פשוט דס"ל דאע"ג דעשה לא נאמרה אלא באותו זמן מ"מ על הלאו יתכן לחשבו דנוהג לדורות דאם עברה ונשאה לשבט אחר וירשו אותה בעל משבט אחר אפי' לאחר כמה דורות מוטל עליהם להשיב הנחלה לקרובי' וכ"ז שלא החזירו באיסור זה דלא תסוב נחלה המה] מ"מ ל"ק דלחשוב נמי איסור מתנה כיון דזה הוא נוהג לדורות ואע"ג דנפ"מ בדיעבד מ"מ דאי לא כתב קרא וכיון דאיסור זה דמתנה אסור אפי' באותו שבט ולדורות לכן לא הזהירה רחמנא עליו עתה בשעת חלוקת הארץ:

איברא דכ"ז א"נ דלר"מ מתנה אסור לעולם אך מסתימת המשנה וכל הפוסקים לא משמע כן ודעתם נראה פשוט דאע"ג דס"ל לר"מ דמתנה אינה חוזרת ביובל מ"מ ליכא איסור ליתן לחבירו מתנה לכן נראה די"ל בפשיטות דבאמת בכלל אזהרה דלא תסוב נחלה ממטה למטה נכלל גם איסור מתנה לר"מ כיון דא"ח ביובל ה"ה כמו נשואין ובאמת דברים נפרדים המה הלאו ועשה וכל מה שיוכל לגרום הסיבת נחלה הוא בכלל אזהרה זו דלאותו הדור הי' אסור הסיבת נחלה:

ועפ"ז אשכחנא פתרא לדעת רבינו אליהו הזקן ז"ל דס"ל דאע"ג דעשה אינה נוהגת לדורות הלאו דלא תסוב נחלה נוהג לדורות וצע"ג אמנם להנ"ל י"ל דרבינו אלי' ז"ל ס"ל דכמו דבשעת חלוקת הארץ דיהושע הי' צריך שיתברר כל אחד חלקו שיזכה בו ה"ה בחלוקה דלעת"ל כשיבוא משיח צדקינו ויהי' חלוקה חדשה לכל ישראל כמבואר ביחזקאל מ"ח צריך ג"כ שיתברר לכל אחד חלקו ושוב צריך להיות איסורין אלו אך איסור זה דלא תהי' לאשה לשבט אחר לא יהי' נוהג אז כיון דלעת"ל יבולע המות לנצח ולא יהי' ע"י נשואין של אשה עם בן שבט אחר הסיבת נחלה דהרי תהי' לעולם של האשה והבעל אוכל פירות עכ"פ לא תהי' הסיבת נחלה עיד"ז וא"כ ממילא איסור זה לא משכח"ל לדורות משא"כ הלאו דלא תסוב נחלה כיון דכולל כל אופן שיהי' הסיבת נחלה עיד"ז יהי' נוהג גם לעת"ל במתנה לר"מ דס"ל דמתנה אינה חוזרת ביובל ולכן שפיר כתב רבינו אלי' ז"ל דהלאו נוהג לדורות והיינו לעת"ל:

אמנם הר"מ ז"ל והבאים אחריו דלא חשבו לאו זה לדורות היינו משום דס"ל להלכה דמתנה חוזרת ג"כ ביובל א"כ למ"ל הסיבת נחלה כלל לעת"ל וגם י"ל דדוקא בקדושת יהושע דנתקדשה הארץ ע"י כיבוש וחילוק במצות התלויות בארץ לכן צריך שיתברר לכל אחד חלקו אבל לעת"ל כיון דקיי"ל דקדושה שני' ל"ב ואין הכיבוש והחילוק גורם קדושה חדשה לחיוב המצות ואף תרו"מ שלא נהגו בזמן ב"ש היינו משום דלא הי' ביאת כולכם וא"כ לעת"ל מיד כשיבואו לא"י יתחייבו בכל מצות התלויות בא"י לכן א"צ שיתברר לכל אחד חלקו שיזכה בה מקודם דמיד כשיזכה לבוא לא"י תתקדש הארץ בכל קדושות א"י השי"ת יזכינו לזה בקרוב בב"א: