Keli Chemdah on Torah, Metzora
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
העתיק מת' לח"ח ושייך לסדר היום. מכתבך קבלתי ואשר כתבת לת' דעת רש"י ז"ל במס' כתובות (דף ס"א) שפירש בד"ה מיחלפא לי' דהיינו בימי לבונה ובתוס' שם כתבו בע"כ שטבלו בסוף ימי נידתו דאל"כ אין נפ"מ בין ימי ליבון לימי נדה דבנדתה תהי' עד שתבוא במים אמנם הראית לדעת בתו"כ פרשת ויקרא פרק י"ב שקורא להדי' ימי לבונה ימי קולא וצריך קרא דמטמאות וע"כ איירי בדלא טבלה ועי' בפירוש הראב"ד ז"ל שמתקשה בזה ונדחק בזה ואתה אמרת שנראה מזה דבטבילת נדה ליכא כרת כיון דהוא רק מק"ו ממגעה אין בו אלא איסור תורה וא"כ באמת ימי לבונה קיל וא"ר לענין הרחקה ג"כ דבאיסור לאו ל"צ הרחקה כ"כ את"ד ובקשת תשובתי. והנני להשיבך יען כי רואה אני שלדעתך מציאה מצאת בתו"כ להוכיח מזה דבטבילת נדה ליכא כרת ובזה שגית מאוד דהרי ז"ב אף א"נ דבטבילת נדה ליכא כרת היינו רק טבילת נדה לאחר ז' הימים שנוהגת ימי ליבון רק לחומרא מחשש ספק זבה אבל זבה גמורה דצריכה ז' נקיים מה"ת פשיטא דכל הז' הימים הרי היא בטומאתה כמקדם ואפי' טבלה בעת פסיקת זיבתה וא"כ בתו"כ דקאי על זבה ג"כ איך קורא לימי ליבון ימי קולא הא בזבה ימי הליבון הם מה"ת ובכרת כמו בימי הזיבה ובאמת מוכרח דאין כונת התו"כ על נדה כ"א על זיבה דבנדה מה"ת לא צריך ימי ליבון כלל והתו"כ לא קאי על חומרא שהחמירו חז"ל לחשוש בכל נדה מחשש זבה דתהי' צריכה ימי ליבון וע"כ צ"ל כפירוש הראב"ד ז"ל ואם כי הוא דחוק מה נעשה אחר שאין לנו פירוש מרווח יותר ע"כ דבריך אין להם מקום כלל:
אמנם בעיקר הדברים שכתבת די"ל דטבילת נדה לית בה כרת כיון דהוא רק מק"ו אין עונשין מן הדין הנה מצאתי מבואר כן בס' פענח רזא סו"פ מצורע שכ' בזה"ל תהי' בנדתה בגימטרי' ועד שתבוא במים מכאן טבילה לנדה מדאורייתא א"נ מק"ו ממגעה דכתיב בי' ורחץ וא"ת והלא אין עונשין מן הדין וי"ל דאין עונשין למלקות אבל לאיסורא ילפינן א"נ מקרא דבימי נדה תתחטא דרשינן לי' במס' ע"ז במים שהנדה טובלת בהם דהיינו מ' סאה א"נ "וי"ו" דואשה כי יזוב וגו' מוסיף על נדה דלעיל דתיהוי גם היא שייכה בטבילה עכ"ל הרי מבואר בפענח רזא דאם מק"ו אתי' לא נשמע אלא איסור תורה ואפי' לשאר התי' אינו מוכרח איסור כרת אם לא לתי' האחרון דוא"ו מוסיף על ענין ראשון וקאי הקרא דואחר תטהר האמור בזבה לנדה ג"כ דאז שפיר י"ל דכ"ז שלא טבלה היא בכרת כמו בזבה דיש דין זבה עלי' לגמרי קודם טבילה אמנם נראה דתי' זה נסתר לדעת רבו של רש"י ז"ל דבזבה בעי מים חיים כמו בזב אמנם בנדה ברור הדבר דליכא מ"ד שתהי' צריכה מים חיים וא"כ א"א לומר בנדה נכללת בטהרת זבה אך האמת הוא דלא כדעת הרב ז"ל וכבר דחו כל הפוסקים דעה זו והלכה ברורה דזבה אין טעונה מים חיים ואם כן שפיר י"ל כתי' הנ"ל וממילא איכא כרת בנדה שלא טבלה דאיתקשה לזבה. והנה אמרתי מעצמי ושמעתיו אח"כ גם בשם מרן הגאה"ק מטשעכענאוו ז"ל שאמר כן לת' דברי רש"י ז"ל התמוהין בסנהדרין (דף פ"ז ע"ב) על מה דאמרינן בגמ' בין דם לדם בין דם אדום לדם ירוק ופירש רש"י ז"ל בזה"ל הירוק עקבי' בן מהללאל מטמא דם הירוק הוי דם הנדה ואם אמר זקן ממרא כעקבי' בן מהללאל מייתי לה לחיוב כרת שפעמים שרואה דם הירוק בתחילת נדתה ולבסוף ב' ימים רואה דם אדום ופוסקת והיא מתחלת למנות ז' ימים מראיית דם ירוק וטובלת ומשמשת עם בעלה ב' ימים בנדתה לפי שהדם הירוק טהור הוא והי' לה להתחיל למנות מראיית דם אדום עכ"ל ותמי' מאוד דנראה מד' רש"י דרק ב' ימים משמשת עם בעלה באיסור נדה והרי לפי האמת דדם ירוק טהור הוא ועדיין לא עברו אלא ה' ימים מיום שראתה וא"כ הטבילה שטבלה כמאן דליתא ולא מהני לה כלל וא"כ עדיין היא בטומאתה עד שתטבול וא"כ תוכל להיות הרבה ימים באיסור כרת וכ"ז שלא טבלה ה"ה נדה וחייב עלי' כרת ומה זה שכ' רש"י ז"ל דרק בב' ימים אלו שטבלה מקודם היא רק באיסור כרת את"ד והיא באמת קושי' עצומה עפ"י הנ"ל דרש"י ז"ל ס"ל דטבילת נדה ליכא כרת וא"כ א"ש מאוד דברי רש"י ז"ל דהכא אינו חייב הזק"מ אלא מה שמייתי לה לחיוב כרת וזה אינו אלא בב' ימי נדה שהקדימה לטבול אבל מה שמשמשת אח"כ בלא טבילה ע"ז אע"ג דאיכא איסור תורה אבל כרת ליכא ול"ש בי' חיובא בזקן ממרא וזה נכון בדעת רש"י ז"ל אלא שהדבר זר מאוד לומר בדעת רש"י ז"ל דס"ל דבטבילת נדה ליכא כרת אמנם לדברינו הנ"ל י"ל דרש"י לשיטתו בסנהדרין שם (ד' פ"ז ע"א) בד"ה הלכה אחד עשר שנראה מבואר דאזיל בשיטת רבו הלוי ז"ל דטבילת זבה בעי מים חיים וא"כ לא נוכל ללמוד טבילת נדה מזבה שפיר י"ל דליכא כרת על שלא טבלה לאחר ז' ימים משא"כ לפי האמת דרש"י ז"ל חוזר בו וכתב להדי' בשבת (דף ס"ה ע"ב) לדחות ד' רבו הלוי ז"ל שזבה אינה טעונה מים חיים א"כ שוב י"ל דנדה איתקשה לזבה וממילא גם טבילת נדה בכרת כדעת התוס' בכמה דוכתין ונראה שטעם התוס' דפשיטא להו דאיכא כרת בנדה שלא טבלה אע"ג דהיא רק ק"ו ממגעה היינו דסבירא להו כדעת הריטב"א ז"ל דמה שנוגע לדיני שמים עונשין מן הדין ולכן לענין כרת עונשין מה"ד [וי"ל עוד מטעם אחר לפמ"ש הרה"מ ז"ל דבאיסור ידיעה ממקום אחר עונשין מה"ד א"כ יש לצרף שני תירוצי התוס' יחד ונאמר דממי נדה נשמע שצריכה טבילה ואסורה בלא טבילה וממילא דילפי' מק"ו ממגעה לעונש ג"כ והבן]. ובאמת מבואר כן בגמ' ערוכה חולין (דף ל"א ע"א) דמקשינן בגמ' על רב דס"ל דנדה שנאנסה וטבלה מותרת לבעלה ואסורה לאכול בתרומה עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעי' ע"ש הרי מוכח בהדי' דנדה שלא טבלה איכא כרת דאל"כ מאי מקשה הגמ' הא בטבילת נדה שוב ליכא כרת:
אמנם לת' דעת רש"י ז"ל בסנהדרין הנ"ל נראה דרש"י ג"כ מודה דאיכא כרת בטבילת נדה רק דסבירא לי' דהוא מק"ו ממגעה ולענין דיני שמים עונשין מה"ד אך הנה האחרונים תמהו בזה ממכות (דף ה' ע"ב) דמבואר בגמ' בערות אחותך דאין עונשין מה"ד אף לענין כרת אמנם היטב אשר דיבר בזה הג' פרדס דוד ז"ל דנהי דבכרת עונשין מה"ד מ"מ אם נוגע לעונשין בידי אדם שוב אמרי' אין עונשין מה"ד והנה בעריות קי"ל דחייבי כריתות ניתנן להציל בנפשו וא"כ שם הגמ' במכות דרוצה ללמוד דיש בה כרת כונת הגמ' בכל הדינים דיהי' ניתן להציל בנפשו ג"כ וע"ז קאמר הגמ' שפיר דא"ל קרא ה"א אעמה"ד ונהי דבכרת עונשין מה"ד מ"מ לא היו הורגין את הרודף אחרי' כיון דלענין עונשין בידי אדם אמרינן דאין עונשין מה"ד ודילמא ליכא כרת וז"ב ונכון מאוד:
וא"כ נראה הכ"נ דנהי דמבואר בגמ' דבטבילת נדה איכא כרת היינו מטעם הק"ו הנ"ל דצריך טבילה ולענין כרת עונשין מן הדין אך כ"ז לחומר שיש לה לנגד תרומה שפיר אמרינן דאיכא כרת אבל לעונש זקן ממרא על זה שפסק דנדה מותרת בלא טבילה בידי אדם ע"ז שוב אמרינן דאין עונשין מה"ד כיון דנוגע לדיני אדם ואמרינן דבנדה ליכא כרת ואין הזק"מ חייב מיתה וא"כ שפיר מוכרח רש"י לפרש דעל ב' ימי הנדה איכא עכ"פ חיוב כרת ולכן חייב מצד זקן ממרא אבל על הימים האחרים נהי דאיכא כרת מק"ו דבכרת עונשין מה"ד מ"מ עיד"ז לא נוכל לענוש בדיני אדם כנ"ל בזה נכון בס"ד ועיין עוד בזה באור זרוע הלכות נדה סי' שנ"ט:
ויש להעיר עוד בזה מד' הטו"ז אהע"ז סי' קס"ד סק"ז שכ' על מ"ש מרן המחבר דאשה לא תתייבם בעת נדתה דקי"ל דלא תימא דאתי עשה דיבום ודוחה ל"ת דנדה כי היכא דדוחה איסור אשת את קמ"ל דלא וטעמא משום דאפשר לקיים ב שימתין עד שתטהר ובזה אין עשה דוחה ל"ת עכ"ל והנה תמי' מאוד הא אין עדל"ת שיש בה כרת ומנפ"מ בין נדה לשאר חיי"ם וגם טעמו צ"ע דזה יהי' מקרא בגדר אפשר לקיים ב' הא לפעמים יתמהמה עד זמן רב עד שתוכל לטהר את עצמה וא"כ אין זה בגדר אפשר לקיים ב' ועי' יבמות (דף י"ח ע"א). לכן נראה דקושיא חדא מתורצת בחברתה וכונת הטו"ז דהי' קשי' לי' מאי קמ"ל המחבר דלא תתייבם בעת נדתה דהא פשיטא דאין עשה דוחה ל"ת שיש בה כרת לכן כתב דה"א דאחר שעבר הז' ימים רק שמחוסרת טבילה דשוב ליכא כרת אע"ג דאסורה מה"ת מ"מ שוב נימא עדל"ת לכן קמ"ל דלא אמרינן עדל"ת והטעם משום דמחוסר רק טבילה וזה יכול להיות מיד הוי בגדר אפשר לקיים ב' ושוב אין עדל"ת אך צ"ע אם זה כונתו ובדרך פלפול כתבנו לבאר ד' הטו"ז באופן אחר ואכ"מ כי מוטרד אני מאוד רק לאהבתך לקחתי לי מעט פנאי להשיב לך והי' ם שלוה וברכה.