Keli Chemdah on Torah, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בב"ק (דף י"א) תני' אחרים אומרים מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו ת"ל כסף ישיב לבעליו והמת א"ל אביי לרבא האי טורח נבילה היכי דמי אילימא דבבירא שוי' זוזא ואגודא שוי' ד' כי טרח בדנפשי' טרח ועיי"ש ברש"י ז"ל דריוח דנפשי' הוא דשיים לי' לניזק בדמי יתירא עיי"ש. והקשה בקצוה"ח סי' שפ"ו מגמ' ערוכה דב"ק פרק הגוזל (דף צ"ח ע"א) אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור דהא אמר לי' הא מנח קמך וזוזי לבר אמוראי הוי רק גרמא וא"כ ה"נ אמאי במונח בבור שמים רק בזוזא כיון דבאמת שוה ד' נהי דצריך לשלם שכר העלאה מ"מ הרי זה דומה לזורק מטבע דלא הוי אלא גרמא וכיון דהתורה גילתה דהמת יהי' לו ה"ה לא הזיק לו יותר אלא יותר מכדי שוי' בשפת הבור דהעלאה אינו מיקרי מזיק אלא גורם והוא קושי' גדולה:
והנלענ"ד בזה דיש חילוק בין כסף לשוה כסף דשוה כסף עצמות הדבר אינו ממון רק מצד השיווי שלו והיכא דאינו שוה כ"כ יהי' מאיזהו טעם שיהי' אף אם הוא מסיבה חיצונה מ"מ שוב אינו שוה כ"כ כיון דלא יוכל למוכרו אין נפ"מ מאיזהו טעם שהוא וראי' לזה דהרי מבואר בגיטין בסוגי' דהמטמא והמדמע והמנסך דאפי' מזיק לחבירו באיסור דרבנן חשיב היזק למ"ד הזיק שאינו ניכר שמי' היזק וקשה לפימ"ש האחרונים דאיסור דרבנן הוי רק איסור גברא וא"כ הוי רק כמו גורם היזק שאינו ניכר כיון דעצמות הדבר אינו נאסר. ובלא זה לדעת הפרמ"ג דתרומה הוי איסור גברא א"כ במדמע תמיד ליכא אלא איסור גברא וא"כ אמאי חשיב היזק אלא ודאי כיון דעכ"פ אינו יכול למוכרו לישראל ונפחת הדבר משווי' שוב מיקרי היזק בעצמות הדבר רק דחשיב היזק שאינו ניכר וזה ראי' גדולה לענ"ד. וכן נראה מרש"י ז"ל בב"ק שם ע"ב בהא דאמרי' בגמ' אימר דשמעת לי' לר"ש בדבר שעיקרו ממון ופירש רש"י ז"ל כיון דקודם הפסח הי' ממון וקשה אמאי לא פירש רש"י ז"ל כיון דלר"ש קיימין ואיהו ס"ל חמץ לאחר הפסח אסור רק מצד קנס וא"כ גם היום עיקרו ממון דקנס בוודאי הוי רק אגברא אלא ודאי כדאמרן דסוף כל סוף כיון דאינו שוה למוכרו ואסור ליהנות בו עתה יהי' מאיזהו טעם שיהי' אינו שוה כסף ואינו עיקרו ממון לכן מוכרח רש"י ז"ל לפרש מצד דקודם הפסח הי' ממון וזה פשוט וברור בעזהשי"ת:
ומעתה א"ש קושית הקצוה"ח דדוקא בזורק מטבע של חבירו לים הגדול שפיר אמרינן כיון דהדינר בכ"מ שהוא הרי הוא דינר הוי ההיזק רק גרמא משא"כ בבהמה שנפלה לבור כיון דהעלאה מן הבור צריך שלשה זהובים א"כ כל מי שירצה לקנות עתה בהמה זו יתן שלשה דינרין פחות עבורה א"כ עתה כמות שהיא באמת אינה שוה אלו השלשה דינרין וא"כ שפיר טרח המזיק בדנפשי' דהוי היזק גמור ואינו ענין לגרמי וז"נ בעזהשי"ת: