Keli Chemdah on Torah, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(כ"ג י"ג) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו וגו' וברש"י ז"ל לעשות כל מ"ע באזהרה שכל שמירה שבתורה אזהרה הוא במקום לאו עכ"ל ועיי' בשפתי חכמים שזה הטעם דעדל"ת כיון דיש בכל עשה גם ל"ת והוא מחזקוני. וברביד הזהב כתב ע"ז מדברי רש"י ז"ל פרשת ראה י"ג א' בקרא דאת כל הדבר וגו' תשמרו לעשות שכתב בזה"ל ליתן ל"ת על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון ל"ת הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה עכ"ל וא"כ נסתרו דברי החזקוני אלו דבריו. וא"י מה קאמר הרי אדרבה מדברי רש"י אלו מבואר דהא דאמרינן השמר דעשה עשה אין הפירוש שהוא רק עשה אלא דבאמת כל שמור הוא לאו רק דבמקום עשה אין לוקין עליו והטעם נראה כיון דהוא לחיזוק המצ"ע א"כ אין סברא שיהי' הטפל חמור מן העיקר וכיון דאין לוקין על העשה גם על השמירה שעלי' ל"ש מלקות אבל מ"מ הוי לאו גמור ועיי' בגור ארי' להמר"ל ז"ל שכתב להדיא כן בדעת רש"י ז"ל וא"כ דברי החזקוני נכונים דמטעם זה עדל"ת כיון דבכל עשה איכא ג"כ חומר לאו והבן [ולפי"מ שביארתי דעת רש"י ז"ל בענין השמר דעשה דבאמת גם למ"ד דהוא עשה היינו רק לענין מלקות דאין הסברא שיהי' הטפל חמור מן העיקר אבל מודה דהוא בגדר לאו ולפי"ז למ"ד דהשמר דעשה ג"כ לאו והמניח תפילין אחר שקה"ח לוקה דהוי לאו גמור עכצ"ל דס"ל אע"ג דשמירה באה רק לחזק העשה מ"מ יש בו גדר לאו לגמרי ולא ס"ל הסברא הנ"ל. והא דאינו מניח ביום אינו לוקה הוא מצד דהוי אב"מ הא בלא"ה הי' לוקה נראה דצדקו דברי הג' רש"א ז"ל דלפי"ז גם נשים צריך להיות חייבות בתפילין כיון דיש בתפילין גם לאו ועיי' בתשו' רעק"א סוף סי' קס"ט שכתב שהדבר צריך הכרע אמנם לפי"מ דנראה מרש"י הנ"ל הרי בסברא זו פליגי המ"ד אי השמר דעשה עשה או דגם השמר דעשה הוי לאו והבן כי קצרנו וסמכנו על המעיי']:
אמנם לענ"ד צ"ע דברי החזקוני מטעם אחר דהרי נראה פשוט דאין כוונת רש"י ז"ל דהוא רק אזהרה על עשין רק שהוא אזהרה על כה"ת כיון דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם א"כ פשוט דקאי בין על הלאוין ובין על העשין א"כ כמו דבכל עשה איכא אזהרה זו ה"ה בכל ל"ת אם יעבור עליו עובר גם על אזהרה זו א"כ אכתי מאי אולמא דעשה מל"ת. וסבור הייתי לומר דהחזקוני סובר דבאמת עשה דוחה לב' לאוין רק שבא ליתן טעם על גוף הדבר דעשה דוחה ל"ת משום דבעשה יש ג"כ חומר לאו ונהי דגם בל"ת איכא עוד לאו זה אינו נפ"מ דמה לי חד לאו או שני לאוין. ובזה א"ש ג"כ מה שיש להקשות על החזקוני דהרי מבואר ביבמות בסוגי' דעלי' דלהכי עדל"ת שיש בו כרת משום דכל ל"ת חמור מיני' ואעפי"כ עשה דוחה אותו ה"ה ל"ת שיב"כ ולדברי החזקוני הרי בכל עשה איכא גם ל"ת וא"כ ל"ת לא חמיר מעשה. אמנם להנ"ל א"ש דהחזקוני מודה דהלאו זה איכא גם בל"ת וא"כ בל"ת תמיד איכא ב' לאוין ושוב חמיר ל"ת מעשה רק דאעפי"כ דחי ל"ת משום דיש בו כח לא תעשה ג"כ:
אך באמת גם זה אינו נוח לי דאפי' א"נ כן דהעשה דוחה לב' לאווין ואין זה שנוסף עוד לאו על הל"ת מאלם כח הל"ת שהעשה לא ידחה אותו. מ"מ הכא כיון דשורש הלאו שבאת מכחו לחזק העשה שידחה הל"ת הוא מקרא דובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ואזהרה זו עצמה יש בל"ת ג"כ ומעתה כשיזדמנו יחד עשה ול"ת איך נוכל לומר דהעשה דוחה הלאו משום דיש בעשה אזהרה נוספת ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו הרי מכח הלאו הזה דובכל אשר אמרתי וגו' אסור לעבור על הל"ת ג"כ ואם יעבור על הלאו הרי ג"כ עובר בלאו הזה וכן להיפך אם יהי' שוא"ת ולא יקיים העשה נהי דיעבור על הלאו הזה מפאת ביטול העשה הנה יקיימו מפאת קיום הל"ת ע"כ אין לומר שהאזהרה הזו יחזק כח העשה לדחות בעבורה הל"ת והבן היטב:
אך בעיקר הדבר בכוונת רש"י ז"ל הנה כפי מה שהביא המזרחי לשון המכילתא ר"א אומר לעשות ממצות עשה ל"ת נראה לכאורה דס"ל דהוא רק להזהיר על העשין ולא על הל"ת וי"ל דהכוונה בזה עפ"ד הרמב"ן ז"ל דעשין הם אהבה ול"ת הוא יראה ולפי"ז בעשין שייך "אמירה" רכות ובל"ת "דיבור" קשות ולכן דרשינן ובכל אשר "אמרתי" אליכם היינו בכל אמירות שהוא העשין בזה תשמרו. וי"ל עוד באופנים אחרים עפ"י דרוש להסביר הטעם דקאי רק על עשין ואכ"מ. ועיי' במכילתא כפי"מ שהוא לפנינו בילקוט מבואר שהוא על עשה ול"ת בוא"ו נראה דהוא אזהרה על כה"ת וכן מבואר להדיא בגור ארי' להמהר"ל ז"ל דבא ליתן אזהרה על כה"ת. ומה שנראה עוד בזה דהכא ל"ש לומר דעדל"ת מכח הקרא דובכל אשר אמרתי אליכם וגו' כיון דהוא בא רק לחזק העשה וא"נ דאין עשה דוחה ל"ת הרי אינו עובר כלל על קרא זה כיון דאמרינן דאינו דוחה הרי לא עבר על קרא זה ואם כן שוב אינו מאלים כח העשה שידחה את הל"ת. ונראה שזה כוונת הרביד הזהב במ"ש שעפ"ד רש"י ז"ל בפרשת ראה שכתבנו לעיל נסתרו דברי החזקוני דכוונתו כיון דרש"י ז"ל ס"ל דהשמר דעשה ג"כ לאו ואעפי"כ אין לוקין עליו וע"כ משום דבא רק לחזק עשה אין הטפל חמור מן העיקר א"ר מכח האי טעמא ל"ש לומר דעדל"ת מכח הל"ת דשמירה שיש בה דהרי א"נ דאינו דוחה גם הל"ת דשמירה ליכא דאינו חמור מהעשה ועמקו מחשבת הגז"ל שהי' רב גוברי'. אמנם כן בעיקר דבר זה בדיני עדל"ת אי אזלינן כפי"מ שהוא קודם דחוי' או כפי"מ שהוא לאחר דחוי' יש אתנו אריכות דברים ויבואר אי"ה בפרשת תזריע אות ב' עיי"ש וינעם לך ותראה שזה אינו דיחוי לדברי החזקוני ויש מקום לדבריו דנהי דאם נימא דאינו דוחה הל"ת לא יעבור על הלאו דשמירה מ"מ אם יקיים העשה הרי יקיים עול"ת ושוב יש לו חומר עול"ת ודוחה את הל"ת ודו"ק היטב:
ובעיקר פירושא דובכל אשר אמרתי אליכם עיי' ברמב"ן ז"ל שכ' שנראה דקאי על עכו"ם וכוונתו נראה דמפרש הקרא ובכל אשר אמרתי אליכם ממש היינו מה ששמעתם מפי ממש ולא מפי משה רבינו דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעו זה תשמרו. היינו שזה צריך שמירה בהחלט לבל יזכר שם עכו"ם לעולם ולא ישמע על ידו כמו שדרשו חז"ל. וירמוז עוד שזה א"א להתבטל בשום אופן אפי' ע"י נביא לשעה וכמ"ש העיקרים בטעם הדבר משום דמפי הגבורה שמענו לא יתכן לבטל הדבר עפ"י נביא ולכן בעכו"ם אין שומעין לו גם ירמוז למה שאמרו חז"ל בא חבקוק והעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחי' והיינו ובכל אשר אמרתי אליכם היינו אנכי ולא יהי' לך תשמרו שזה היסוד לשמירת ישראל הן בגופם והן בנשמתם כי עיד"ז שנשליך כל יהבינו על השי"ת ונאמין שהכל בהשגחתו ית' ואפס זולתו עיד"ז באין אנו לקיום כה"ת והמצות והשפעת השי"ת עלינו שפעת טובה בכל ענינים כן יזכנו השי"ת להיות מעבדיו הנאמנים א"ס: