Keli Chemdah on Torah, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אם בגפו יבוא בגפו יצא וגו'. עיי' ברש"י ז"ל דמגיד דאם לא הי' לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. ובר"מ ז"ל פ"ג מהלכות עבדים הלכה ד' כתב בזה"ל אין ע"ע מותר בשפחה כנענית עד שתהי' לו אשה ישראלית ובנים אבל אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית ודבר זה קבלה הוא וכו'. והנה יש לדייק בדברי הר"מ ז"ל. א' מה זה שכתב דדבר זה קבלה הוא כיון דמקראי קדרשו כמבואר בגמ' וכמו"ש רש"י ז"ל. ב' יש לעיי' מה זה דסיים הר"מ ז"ל דבאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית נראה מזה דהוא מותר בשפחה כנענית רק דהחילוק רק לענין כפי' וכן הכריח במל"מ מלשון הר"מ ז"ל וצ"ע מניין למד הר"מ ז"ל זה ועיי' במל"מ מ"ש בזה:
והנלענ"ד בזה ומקודם נבאר קושית המל"מ ונאמר שהר"מ ז"ל הכריח דין זה דאף באין לו אשה ובנים מותר בשפחה כנענית מדברי המכילתא המובאת ברמב"ן ז"ל דמבואר שם דהא דהאדון חייב במזונות אשתו ובניו היינו רק כשלקח האשה מדעת רבו אבל אם עבד נשא אשה ישראלית שלא מדעת רבו אין האדון חייב במזונות עיי"ש וקשה אמאי יהי' הדין כן הא עבד אינו פטור מן המצות וחייב במצ"ע דפו"ר וא"כ אמאי יהי' האדון פטור הא העבד חייב לקחת אשה להוליד בנים. ובאמת הרמב"ן ז"ל עמד בזה וכתב בזה"ל ונתחדש לנו מן הברייתא הזו שאם נשא אשה שלא ברצון אדוניו אינו חייב במזונותי' ולא במזונות ולדותי' שכיון שברשות אדוניו למסור לו שפחה כנענית א"ח במזונות הישראלית הזאת עכ"ל. ולכאורה דבריו הקדושים תמוהין מאוד הא מפשטות דברי המכילתא נראה דאם אין לעבד אשה אחרת מלבד זו שנשאה שלא ברשות האדון ג"כ אין האדון חייב במזונות האשה ובזה א"א לומר דבידו למסור לו ש"כ כיון דבאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו ש"כ ולכאורה עלה בדעתי להוכיח מכאן כדעת רבינו בס' אור החיים זצ"ל דאם העבד אירס אשה שוב הוי בכלל יש לו אשה לענין דיכול רבו למסור לו ש"כ אבל במזונות א"ח וא"כ בנשא אשה שלא מדעת רבו פר כתב הרמב"ן ז"ל כיון דמקודם אירס ושוב הי' יכול למסור לו ש"כ ולכן אף שנשא אח"כ אין האדון חייב במזונות אשתו ובניו אך באמת זה טעות דהרי צריך שיהי' לו אשה ובנים וזה לא משכח"ל אלא באירס ויש לו בנים מאשה אחרת אבל בלא זה לא משכח"ל באירס גרידא שיהי' יכול למסור לו שפחה כנענית והמכילתא בכל אופן איירי וז"ב] לכן נלענ"ד דהרמב"ן ז"ל ס"ל כדעת הריטב"א ז"ל המובא במל"מ באריכות דס"ל בהדיא דאף באין לו אשה ובנים דאין רבו מוסר לו שפחה כנענית היינו רק בכפי' אבל אם העבד רוצה מותר לקחתה וא"כ א"ש דברי הרמב"ן ז"ל שכוונתו הוא כיון דיכול לקחת שפחה כנענית ומקיים בזה לשבת נהי דאינו מקיים בזה פו"ר מ"מ משום החיוב דפו"ר לחודא אין העבד יכול לחייב את האדון במזונות אשתו ובניו ועיי' בזה בגיטין (דף מ"א) במי שחציו עבד וחב"ח דחם הי' יכול לקיים שבת לא היו כופין את רבו לעשותו ב"ח וזה דומה ממש לזה וז"ב לענ"ד בכוונת הרמב"ן ז"ל. ומעתה נראה דהר"מ ז"ל ג"כ ס"ל כשיטת הרמב"ן והכריח זה ממכילתא הנ"ל דאפי' בא"ל אשה ובנים מותר בש"כ וזה נכון:
ומעתה נבוא לתרץ ד' הר"מ ז"ל במ"ש שדברי קבלה הוא דאין רבו מוסר לו ש"כ ונראה דמשום דעל פי הנ"ל י"ל דכוונת הקרא דאם בגפו יבוא לאורויי דין זה דאם בגפו יבוא בגפו יצא והיינו שאסור לו לקחת אשה שלא ברשות רבו וי"ל יותר לפי"מ דקיי"ל במקדש אשה ע"מ שאין עלי' שאר כסות ועונה א"ק ופירשו התוס' דאין אישות לחצאין א"כ ה"נ בעבד שנושא אשה שלא מדעת אדון כיון דהאדון אינו חייב לזונה והעבד אינו יכול לזונה כיון דמשועבד הוא לרבו ואין לו פנאי לעבוד עבודת אשתו ובניו וא"כ א"י להתחייב בשו"כ ושוב אין לו אישות כלל וא"כ לא נשמע מיני' כלל ד"ז דבאין לו אשה ובנים א"ר מוסר לו ש"כ לכן כתב הר"מ ז"ל דהעיקר שהוא מד"ק הלל"מ ואסמכה אקרא זה:
אך באמת יש לעיי' בזה אם זה מיקרי א"י לחייב עצמו בשו"כ כיון דיוצא ג"כ ויש אופנים שיצא אף באמצע שש והבן. גם בגוף הסברא שכתבנו דנראה דאפי' באין לו אשה ולא קיים עוד פו"ר א"י לישא אשה שלא מדעת רבו כיון דמותר בשפחה צ"ע עוד. וי"ל בדעת הרמב"ן ז"ל להיפך דס"ל דהמכילתא ע"כ מיירי דיש לו אשה ובנים דאל"כ מצי לישא אשה שלא מדעת הרב מצד מצ"ע דפו"ר וא"כ שפיר פירש דבידו למסור לו שפחה כנענית אך יש לדחות דהרי יוכל להיות דיש לו בנים בלא אשה וכבר קיים פו"ר ושפחה כנענית אינו יכול למסור לו. ואי"ה בחידושי על הר"מ ז"ל הלכות עבדים יבואר בארוכה: