Keli Chemdah on Torah, Nasso
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם ז' פ"ו כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת וגו' ראיתי בס' תשובה מאהבה שכ' לדקדק אמאי במזרקות וקערות אינו מוזכר בתוה"ק שהי' מלאים סולת ובכפות זהב כתיב שמלאים קטורת ותי' משום דנראה דכולם הביאו ביחד ביום הראשון וא"כ א"א הי' למלאות את המזרקות והקערות סולת כיון דיפסלו בלינה דנתקדשו בכלי שרת דאפי' א"נ דלא נמשחו מ"מ עבודתן מקדשתן משא"כ קטורת דמבואר בשבועות ד' י"א דקטורת הואיל וצורתו בכל השנה אינה נפסלת בלינה לכן הביאו מיד מלאות קטורת א"ד ודפח"ח:
אך לקושטא דמילתא יש לעי' בזה לא מבעי' לדעת התוס' שבועות שם דפרשו הואיל וצורתו כל השנה מפני שנעשה לצורך כל השנה א"כ ז"ד בקטורת של ציבור משא"כ קטורת זה דהי' הוראת שעה ל"ש זה וא"כ הדרק"ל דיפסל בלינה אך אפי' לדעת רש"י ז"ל שפירש משום דלא נשתנה מ"מ כיון דרש"י ז"ל מודה דעכ"פ מדרבנן מיפסל כמבואר בכ"מ בש"ס קשה לומר מאוד שהביאו לצורך חינוך המזבח מה שפסלו מדרבנן בפרט לפמ"ש במ"א דמה שמפורש בתורה שעשו מעשה כן להיתר קשה לומר שיגזרו חז"ל אח"כ על זה איסור וא"כ מדקיי"ל דיש בו פסול לינה בנתקדש בכלי שרת מוכרח שלא נפסל בלינה אף מדרבנן לכן נראה בזה עפ"מ דמבואר בזבחים (דף פ"ז) דכשם דמזבח מקדש גם כ"ש מקדש וא"כ בעודו בכלי שרת אינו נפסל בלינה אפי' אם הוא בכ"ש ימים רבים וא"כ שפיר היו יכולים למלאות גם המזרקות והקערות בסולת והראו לי בפנים יפות שכ' באמת כן דמה"ט לא נפסלו בלינה ועיי"ש דפשיט לי' שבאמת מיד ביום הראשון היו ממלאים המזרקות והקערות בסולת ולא נפסלו בלינה או משום דהכלי מקדש או משום דלא קדשו מיד אלא על יום שיהי' קרב עיי"ש אריכות דבריו הקדושים אך א"כ דקדוק הנ"ל עצום מאוד אמאי ל"כ מלאות סולת בחשבון הכולל ולכאו' עלה בדעתי בזה עפמ"ש במק"א לדקדק מד' התוס' סוכה (דף נ' ע"א) בדה"מ ואי מייתי לה במקודשת שהקשו איך הי' מביא בצלוחית מקודשת הא נפסל ביוצא ות' בזה"ל ומיהו אין מכאן קושי' כ"כ דאין כלי שרת מקדש בחוץ עד שיכנס לפנים עכ"ל ולכאו' תמי' א"כ מה זה שכתבו שאינה קושי' כ"כ הא לק"מ כיון דאינו מקדש בחוץ ל"ש בי' פסול יוצא וכתבנו דמוכרח מזה דהתוס' ס"ל דיש איסור ליתן בכלי שרת בחוץ כיון דאינו מקדש בחוץ הוי כנותן חולין בכלי שרת דכ"ז דלא נתקדש בכלי הוי רק ק"ד והוי לענין כלי שרת כמו חולין אכן משום מצות ניסוך המים התירו זאת ועיי"ש בסודה"ק ועוד דדבר מכוער הוא להשהותם כ"כ בכלי שרת בחוץ עיי"ש. ומעתה נראה דדוקא בניסוך המים דהי' מצותו למלאות מן השילוח לכן משום חיבוב המצוה התירו חכמים להביא מיד במקודשת משא"כ במנחות אסור למלאות בחוץ בכלי שרת כיון דכ"ז דלא נתקדשו בכלי שרת הויין רק קדושת דמים ולכן בחשבון הכולל לא כתיב מלאים סולת להורות דלא הביאו לעזרה מלאים סולת אמנם זה רק בסולת אבל בקטורת לפמש"כ החת"ס שבועות שם דקטורת ל"צ קידוש כלי להיותו קדה"ג ומיד לאחר כתישה כשראוין לקטורת נתקדשו קדה"ג בקדושת פה א"כ שפיר הי' יכולין למלאן מיד קטורת והיו מביאין הכפות מלאין קטורת [וי"ל בזה גם מה שנתקשה הג' בפנים יפות ז"ל על מה דילפינן מכף אחת עשרה זהב מלאה קטורת דכלי מצרף מה שבתוכו לקודש שנאמר כף אחת הכתוב עשה כל מה שבכף אחת ואמאי לא דרשו חז"ל במקראות הקודמים קערת כסף אחת ומזרק אחד כסף [ואם כי לכאו' י"ל בפשיטות משום דהתם אינה רבותא כ"כ כיון דלח בלח יש בילה ה"ה אחת אך נראה דכונת הגאון ז"ל למה דאמרינן בזבחים פ"ח ע"א א"ל לא נצרכה אלא ליבש שבה וברש"י ז"ל שא"א ליבלל כולה שלא יהי' בה קרטין של יבש שלא נגע בהו השמן וקדשינהו מזרקות וז"פ]:
אמנם לדברינו י"ל דממזרקות וקערות א"ר כ"כ דחשיב אחת כיון דכל קדושתו ע"י הכלי שפיר הכלי מצרפן משא"כ קטורת כיון דל"צ קידוש כלי שרת ואעפ"כ קראו התורה אחת שפיר נשמע מני' לכל מקום דכלי מצרף כל מה שבתוכו לקודש]:
אמנם מה שיש לעי' בזה כיון דזה נראה כדעת הג' בעל תשובה מאהבה דלא נמשחו הקערות והמזרקות והכפות בשמן המשחה רק דעבודתן הי' מחנכתן וע"כ צ"ל דזה שהי' נותן לתוכן את הסולת והקטורת בזה נתקדשו הכלים להיותן כלי שרת ועיד"ז ממילא נתקדשו המנחות דבאין כאחת ומעתה נראה דאפי' א"נ דאסור ליתן המנחה בחוץ לכלי שרת ז"ד אם הוא כבר כלי שרת דשפיר אמרינן כיון דאינו מקדש אלא בפנים א"כ הוי כנותן חולין בכלי שרת משא"כ הכא כיון דבאמת לא הי' עוד כלי שרת ולא נעשו כלי שרת אלא ע"י עבודתן והיום עיד"ז שמניח בתוכן את המנחות עיד"ז באין כאחת א"כ כיון דאמרינן דאין כלי שרת מקדשין אלא בפנים נראה דבחוץ לא הוי עוד כלל בגדר עבודתן מחנכתן דנראה פשוט דענין עבודתן מחנכתן הוא כיון דצריך כלי להקידוש עיד"ז נעשה כלי שרת א"כ כיון דבחוץ אינו מקדש א"כ ממילא אין תועלת בהנתינה לתוך הכלי וא"כ אינו בגדר עבודתן ושוב אינו נעשה כלי שרת כלל וא"כ שפיר הי' מותר להביא מלאים סולת בלולה בשמן כיון דלא נתקדשו עדיין בכלי שרת אלא כשבאו לפנים ונסתרו דברינו:
אמנם לקושטא דמילתא נבוך אני בכל זה דהרי מבואר בתוס' מנחות נ"ז ע"ב ד"ה ר' יאשי' דרק ר"ע ס"ל דלדורות אינו במשיחה אמנם חכמים חלוקין עליו וס"ל דגם לדורות במשיחה כ"ז שלא נגנז שה"מ וכ"כ האחרונים ע"ד רש"י במס' ע"ז (דף נ"ב) וכתבנו במק"א מזה ואכ"מ וא"כ הכא דאינו מבואר דנמשחו בשה"מ במאי נתקדשו ואיככה נעשו כלי שרת ולולא דמסתפינא ה"א דתוה"ק קראו קרבנו נראה דגם הקערות והכלים הי' להם קדושת קרבן ע"י קדושת פה ועיד"ז שנעשה לצורך קרבן כמבואר בספרי דדריש וקרבנו קערת כסף אחת מגיד שלא נעשו תחילה אלא על שם קרבנות והיינו דהקערות ג"כ נעשו על שם קרבנות ולא על שם כלים ולא הי' צריך לא משיחה ולא עבודה להיות כלי שרת ובאמת יש לעי' הרבה גם בשיעור הקטורת והמנחות כמה הי' אם הי' שיעור הקטורת כמו קטורת שעל מזבח הזהב והי' רק פרס או שהי' מנה שלימה כיון דלא נקטר אלא פעם אחת וכן שיעור המנחות כמה הי' ונפ"מ שאם הי' שיעורים אחרים א"כ אותן הכלים לא הי' נצרכין כלל לכלי שרת במשכן ולפ"ר ל"מ מבואר בשום מקום ואי"ה עוד חזון למועד לבאר הדברים.