Keli Chemdah on Torah, Pekudei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במסכת ברכות (דף נ"ה ע"א) אמר ר"ש ב"נ אמר ר"י בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקב"ה למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. א"ל משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים ואתה אומר לי עשה ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסן שמא כך אמר הקב"ה עשה משכן ארון וכלים. א"ל שמא בצל אל היית וידעת. עכ"ל הגמ'. ולכאורה יש לעיי' בדקדוק לשון הגמ' דבצלאל התחיל לומר ואתה אומר לי עשה ארון וכלים ומשכן. כלים שאני עושה להיכן אכניסן התחיל גם בארון ושאלתו הי' רק על כלים להיכן יכניסם ולמה לא שאל על ארון ג"כ:
ומה שנלענ"ד בזה דהנה בתשו' חת"ס חלק או"ח סי' קפ"ח הביא בשם הגאון מו"ה ר"נ אדלר זצ"ל שתמה על שאלת בצלאל כלים שאעשה להיכן אכניסן. הא אפי' אם יעשה המשכן תחילה. ג"כ לא יהי' מתורץ בזה לפי"מ דמבואר בפסיקתא דנגמר כל הבנין בחנוכה ואעפי"כ לא הוקם המשכן עד א' בניסן א"כ אנו רואים שלא הי' קפידא בזה להיכן יכניס הכלים. ותירץ דוודאי קודם משיחה אין קפידא להיכן יכניסם רק כיון דכמו דהי' סדר עשייתן צריך להיות סדר משיחתן ולאחר משיחתן הוי קידוש וזה הוא גמר עשיי' וא"כ שפיר שאל להיכן אכניסן אלא ודאי דמשכן תחילה וה"ה לענין משיחה מושחין מקודם המשכן ואח"כ הכלים וא"כ עוד כשנמשחו הכלים הי' בתוך המשכן ודפח"ח. ומעתה נראה כיון דמוכרח דשאלת בצלאל הי' רק לאחר המשיחה לכן לא שאל אלא על הכלים אבל על הארון לא שאל כיון דחזינן דארון לאחר המשיחה נתקדש כ"כ עד שהי' עומד לגמרי בנס כמו שאמרו חז"ל מקום ארון אינו מן המדה וא"כ הארון לא הי' צריך מקום כלל ול"ש לשאול על הארון להיכן אכניסו ולכן שאל רק על הכלים:
ויש להסביר הדברים ביתר ביאור ע"פ מה שכתבתי בדרושים לבאר הענין דארון בנס הי' עומד ומקום ארון אינו מן המדה לפימ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת תרומה בקרא ועשו לי ארון בזה"ל יחזור אל בנ"י הנזכרים למעלה וכו' ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתמשין בעשיית הארון בעבור שהוא קדוש משכני עליון ושיזכו כולן לתורה וכן אמרו במדרש רבה וכו' אמר ר"י ב"ש אמר הקב"ה יבואו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה. והעסק שיתנדב כל אחד כלי זהב לארון או יעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר עכ"ל. מבואר מדברי רבינו הרמב"ן ז"ל דאפי' במחשבה מי שהי' משתוקק לסייע לבצלאל בענין עשיית הארון הי' מקיים המצוה בעשיית הארון ולכן כתיב ועשו ארון שיהי' לכל ישראל חלק בו וכיון דפעולת הארון הי' אפי' במחשבה ומחשבה אין צריכה מקום וגבול לכן מקום ארון אינו מן המדה להורות זה דארון לא הי' צריך מקום כלל ולכן ל"ש על הארון להיכן אכניסו כיון דא"צ מקום כנ"ל ומלבד זה כיון דעשיית ארון כולל כל ישראל ויכול לקיימו אפי' במחשבה שפיר יש להתחיל מיד ההשתדלות והשתוקקות לעשיית הארון כיון דכל תכלית המכוון הי' לצורך הארון כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת תרומה ולכן שאל בצלאל רק על הכלים וזה נכון בדרך דרוש:
אמנם מה שנלענ"ד עיקר בענין זה עפי"מ שנראה לתרץ מה דתמי' לי טובא הא דמבואר בירושלמי במס' שקלים פ"ד ה"ב תני ר"י השלחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז וכו' ואמר ר' אילא בשם רשב"נ אפי' שימה מעכב אמר ר"ח כאן בעבודת שבפנים כאן בעבודת שבחוץ עכ"ל. מבואר מדברי הירושלמי דבעבודת פנים כגון הקטרת והטבת הנרות מעכב הכל ולמ"ד דגם שימה מעכב כתב בקרבן העדה דגם הארון מעכב דגם בי' כתיב שימה בפרשת ויקהל אע"ג דבמקומו בפרשת תרומה לא כתיב בי' שימה מ"מ מעכב וכ"כ הג' תקלין חדתין בפירושו לשקלים ותמי' מאוד לענ"ד מה יענה לכל הזמן שהי' הארון נשבה ואח"כ כל הזמן עד שבנה שלמה את בהמ"ק שלא הי' הארון במשכן וכי לא הקריבו כל הקרבנות וקטורת פנימיות ועבודת יוה"כ ח"ו לומר כן בשלמא מבית שני ל"ק אע"ג דג"כ לא הי' ארון ע"ז י"ל דשאני בבית שני שנגנז הארון וא"כ הי' כן רצון השי"ת שיהי' הבית בלא הארון ול"ש שיעכב ועוד כיון דהי' רק נגנז א"כ י"ל דבאמת הי' הגניזה במקדש רק שלא הי' נראה לעיני כל ישראל וכמו דבבית ראשון מקום הארון אינו מן המדה ובנס הי' עומד כן הי' בבית שני. ונגנז פירושו במקומו שלא יזכו בנ"י לראותו ובאמת דבר רוחני אינו תופס מקום וגבול כלל ושפיר י"ל כנ"ל. ועפי"ז מובן מה שאמרו חז"ל ביומא (דף נ"ב ע"ב) דאמרי' בגמ' מה ארון מקום ארון ולכאורה אמאי סגי מקומו אמנם להנ"ל א"ש דבאמת גניזתו היתה בתוך בהמ"ק במקומו רק שלא הי' נראה ועיי"ש היטב בגמ' דמבואר דישעי' גנזו והראי' מזה שאמר תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה וכו' וברש"י ז"ל והא התם הוי קאי אלא גניזה היינו דאותו נתינה הי' גניזה ונראה מבואר כן דהי' גניזה במקומו. אמנם במשכן שילה שנשבה הארון ולא החזירוהו אחר כך למקומו קשה טובא כנ"ל:
לכן נראה עיקר כפירוש הפני משה דמפרש דאפי' למ"ד דשימה מעכב הינו רק השלחן וקאי הכל על הציווי בפרשת תרומה אבל הארון דהי' בקדשי קדשים והי' לו מחיצה בפ"ע לא הי' מעכב כלל גם עבודת פנים דתכלית הארון להיות הלוחות בתוכו ולא הי' מכלי המקדש שיעכב את עבודת המקדש וכל מקום שהי' הארון הי' בקדושתו והיתה שם השראת השכינה ית"ש. ומעתה מובן היטב דלא שאל בצלאל על הארון להיכן אכניסו כיון דהארון לא הי' זקוק דוקא למקדש כיון דהי' לו תכלית לעצמו כמו שהי' זמן רב בימי עלי אמנם הכלים שבלא המקדש אין להם תועלת כלל וכל עשייתן הי' רק לעבודת המקדש שפיר שאל בצלאל להיכן אכניסן וז"ב ואמת לענ"ד:
ובעיקר פלוגתת אמוראי בירושלמי אי היו מעכבין גם עבודת חוץ או רק עבודת פנים ומה שהי' מעכב אם גם השלחן הי' מעכב או לא. נלפענ"ד דהרמב"ן ז"ל יש לו פירוש אחר בירושלמי דהוא ז"ל מפרש דהא דאמרינן דמעכבין את עבודת פנים היינו דוקא כשהם במקדש והם שלא במקומן אז מעכבין אבל אם ליתניי' כלל אז אין מעכבין כלל זא"ז ולמד כן מתוספתא פ"ו דמנחות דמשם מקור דינים אלו וי"ל דדמי לתפילין של יד ושל ראש דכתב שם בסמוך דמעכבין זא"ז והיינו רק ביש לו תרווייהו אבל באין לו אלא אחת מהן צריך להניח אותה שיש לו וסובר הרמב"ן ז"ל דגם הא דתני בתוספתא דהשלחן והמזבחות והמנורה מעכבין זא"ז היינו רק בשיש כל הכלים האלו אז מעכבין זא"ז אבל אם נשבר אחד מן הכלים ואינו לפנינו אינו מעכב שאר העבודות שבמקדש:
ועפי"ז א"ש מה שיש לכאורה לתמוה על הרמב"ן ז"ל בספר המצות מצוה ל"ה שכתב לתמוה על הר"מ ז"ל שכתב שהכלים הם מחלקי המקדש וכתב הוא ז"ל דמקריבין בבית אע"פ שאין שם כלים אלו ולכאורה אינו מובן הא עבודת פנים עכ"פ מעכבין לד"ה אמנם להנ"ל א"ש כיון דאם חסר לגמרי אינו מעכב נהי דבאיתנייהו כל הכלים צריך שיעמדו כל אחד במקומו הראוי ומעכב את העבודה אמנם מ"מ כיון דאם ליתניי' אינן מעכבין ומקריבין גם את עבודת פנים בהכלים שנמצאים לכן אינן בכלל חלקי הבית ואולי י"ל דהרמב"ן ז"ל הכריח זה דהי' ס"ל דלמ"ד דשימה מעכב גם הארון מעכב והי' קשה לו קושיתנו הנ"ל ולכן הכריח מזה דאינו מעכב אלא כשהוא במקדש ואינו במקומו הא בלא"ה אינו מעכב אמנם הר"מ ז"ל נראה דס"ל דארון אינו מכלי המקדש ואפי' למ"ד שימה מעכב היינו רק השלחן אבל הארון לא הי' מעכב כלל וא"כ שוב י"ל דכלים מעכבין לגמרי ושפיר הם מחלקי המשכן. ועיין היטב בכ"ז שכתבנו כי קצרנו בהרבה דברים וסמכנו על המעיי' שיבין הדברים לאשורן: