אעתיק בזה מה שכתבתי זה חמשה עשר שנה בתשו' להגאון ממעזריטש ז"ל. וכבר רמזתי אותה בספרי חמדת ישראל בחלק הלאווין אות כ"ה ויען שהי' לי אח"כ איזהו פילפולים על מ"ש בספרי שם וכ"ז גרם שלא העתקתי דברי בשלימות לזאת אני מעתיק הדברים כאן במקומן. וז"ל שם. וזה מקרוב נתקשיתי בהא דמבואר בזבחים (דף צ"ה ע"א) אמר ר"ל מעיל שנטמא מכניסו בפחות מג' על ג' ומכבסו משום שנאמר לא יקרע. וכתבו בתוס' בד"ה מכניסו ואפי' למ"ד ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחתכו לא חשיב כאילו נכנס כולו עכ"ל. וקשה אם נימא דאינו ראוי מחמת איסור ג"כ מיקרי אינו ראוי א"כ ה"נ כיון דמעיל אסור לקרוע וא"א לחתכו שוב נימא ביאה במקצת שמה ביאה ואיך מותר להכניסו בפחות מג' על ג' ומוכח מזה כיון דבעצם יכול לחתכו נהי דאסור לקורעו שוב לא חשיב ביאה ע"י ביאת מקצתו:

ולכאורה עלה בדעתי דיש לדחות בפשיטות דא"נ דאסור להכניסו לעזרה א"כ שוב לא יהי' תיקון לבגד זה והוי כבגדי כהונה שבלו דמותר לקורען לעשות מהן פתילות וא"כ ה"נ א"נ ביאה במקצת שמה ביאה ויהי' אסור להכניסן ואין תקנה להבגד שוב מותר לקורעו וא"כ שפיר אמרי' דמותר להכניסו בפחות מג' על ג' דל"ש בזה לאסור מצד ביאה במקצת דאם תאסר הרי מותר לחתכו ושוב ל"ש ביאה. אמנם לאחר העיון ז"א דנראה פשוט דאפי' במכניסו בפחות מג' ע"ג ומכבסו ג"כ פסול לבגדי כהונה לפי"מ דקיי"ל דבגדי כהונה אין מכבסין אותן כמבואר בזבחים (דף פ"ח ע"ב) ואע"ג דאין מבואר אם בנתכבסו פסול וי"ל דנהי דאין מכבסין מ"מ הכא דהכיבוס מצוה חזיין אח"כ לבגד"כ. אך באמת יש להכריח דגם בדיעבד פסול מסוגין. א'. דא"נ דבדיעבד כשרין לבגד"כ א"כ למה לי' לר"ל לומר משום דכתיב לא יקרע תיפוק לי' לפי"מ דקיי"ל דמקורעין פסולין לבגד"כ א"כ אפי' אי מותר הקריעה ג"כ מוטב להכניסו בפחות מג' על ג' ולכבסו. ועוד והוא העיקר לפענ"ד מדנקט ר"ל דינו דוקא במעיל ולמה לא אמר סתם בבגד"כ אלא ודאי דבכל בגדי כהונה כיון דבלא"ה פסולין לבגד"כ וצריכין לקורען לעשות מהן פתילות כמבואר בשבת (דף כ"א ע"א) ובתוס' שם ד"ה שמחת בית השואבה וא"כ מה נפ"מ אימת קורען ושפיר מותר לקורען גם עכשיו כיון דבלא"ה לקריעה הן עומדין משא"כ מעיל דהי' טעון גניזה אף שבלה כמבואר בר"מ ז"ל פ"ח מכלי המקדש הל' ה' עיי"ש ואסור לקרוע כדי לכבסו לכן צריך להכניסו בפחות מג' ע"ג וא"כ מוכרח דגם בלא קריעה פסולין לבגדי כהונה כיון דצריכין כיבוס דאל"כ אמאי לא תני דינו בכל בגדי כהונה ומ"ש מעיל דנקט. ועיי' במל"מ פ"ט מכלי המקדש הלכה ג' שהביא בשם מוהר"מ גלאנטי ז"ל בספר קרבן חגיגה שהרגיש ג"כ בזה לר"ל דמ"ש מעיל דנקט ורוצה להוכיח מזה דמעיל חלוק מבגד"כ מקריעה לצורך תיקון והמל"מ כתב שם דליתניי' להני מילי ולא ביאר טעמו ועיי' במנ"ח במצוה זו שהאריך בזה וג"כ לא ירד לסוף דעת המל"מ בזה. ולענ"ד ברור הדברים דכוונת המל"מ דאין ראי' כלל דבכל בגדי כהונה כיון דבלא"ה פסולין והי' דינם לקרוע לפתילות ושפיר מותר לקורען גם קודם כיבוס משא"כ מעיל דטעון גניזה שפיר אמרי' דאסור לקרוע וז"ב מאוד:

ועיין במל"מ פ"ח שם שילהי הלכה ו' מ"ש בכוונת התוס' שבת דאם נפסלו לבגד"כ אמרי' לב ב"ד מתנה והוי חולין גמורין ופשיטא דמותר לקורען משא"כ במעיל כיון דטעון גניזה ל"ש בו לב ב"ד מתנה ונשאר בקדושתו ולכן אסור בקריעה ונסתר דינו דהקרבן חגיגה. הארכנו קצת בזה מפני שהדבר חדית לן וקרוב לאמת בעזהשי"ת. עכ"פ מוכח מזה דבמעיל אפי' אם נימא דאסור לכבסו ג"כ יהי' אסור לקורעו אע"ג דנפסל מדין בגד"כ וא"כ הדר"ל קושיתינו כיון דאסור לקורעו נימא ביאה במקצת שמה ביאה:

והנה עלה בדעתי להעיר עוד עפי"מ דקיי"ל בכ"מ אמירה לעכו"ם מותר מה"ת ורק מדרבנן אסור א"כ מה"ת ראוי לקרוע ע"י שיאמר לעכו"ם לקרוע אותו ושוב אמרי' בי' ביאה במקצת ל"ש ביאה כיון דראוי לקרוע ע"י עכו"ם ונהי דמדרבנן אסור בשביל זה אינו חשוב אינו ראוי כנ"ל. אך יש להעיר בזה עפי"מ שכתבו הפוסקים דהיכא דגרמא אסור גם אמירה לעכו"ם אסור וא"כ נראה כיון דכתיב לא יקרע גם ע"י גרמא אסור מה"ת. וא"כ אינו ראוי מה"ת אפי' ע"י אמירה לעכו"ם. ויש לפלפל עפי"ז בקושית הקרבן חגיגה דמ"ש דמעיל דנקט ר"ל ולפי הנ"ל י"ל דר"ל סובר דשאר בגד"כ נתמעטו רק מדכתיב לא תעשון כן לד' וא"כ גרמא שרי כמבואר בשבת (דף ק"כ) וא"כ מותר לקרוע ע"י גרמא ול"צ דוקא להכניסו בפחות מג' על ג' משא"כ במעיל דכתיב לא יקרע וגם גרמא אסור לכן ליכא עצה כ"א בפחות מג' על ג' כנ"ל. ויש עוד לפלפל בזה אך לקושטא דמילתא נראה כדאמרן דמסוגי' זו מוכח דדוקא אינו ראוי בעצם מיקרי א"ר אבל מה דאינו ראוי מחמת איסור מיקרי ראוי וזה ברור בעזהשי"ת. עד כאן מלשון התשו' שכתבתי להרב הגאון ממעזריטש ז"ל:

אחר זמן רב בא לידי ספר היקר עין יצחק להגאון מקאוונא ז"ל וראיתי בחלק או"ח בתשו' נידון הקארעקטין אם יש בהם קדושה האריך הרבה בענין זה. ועיי"ש היטב בכל הסי' בענין הקארעקטין תראה שהרגיש ג"כ בדברינו ובזה ממילא נסתר מה שכתבתי בתשו' הראשונה בענין זה להחזיק בדברי הקרבן חגיגה ולתמוה על המל"מ. ועיי"ש שכתב ג"כ להחליט דפסולין לבגד"כ מצד בגדים המכובסין אמנם בדבר אחד יש להתפלא על הגאון ז"ל בס"ה אות ג' שם שכתב בפשיטות דהא דקתני במשנה בגד שנטמא אחר שניתז עליו דם חטאת קורעו פירושו בגדי כהונה עיי"ש. וכ"נ מכל תשובותיו בענין זה. ולענ"ד יפלא מאוד דמנ"ל זאת דילמא הפירוש בגד סתמא וכן נראה מכל המפורשים שלא נחתו לזה. ובאמת איך אפשר לומר כן בפשיטות כיון דאיכא עצה בפחות מג' על ג' והכא בוודאי ל"ש קושית התוס' דהוי ביאה במקצת כיון דאפשר לחתכו כיון דגרמא מותר הרי אפשר לחתכו ע"י עכו"ם לכ"ע. וא"כ הרי אין הקריעה מוכרחת ול"ש לומר דהקריעה לצורך תיקון. ובאמת במעיל קשה לומר דהוי בגדר אסור לחתכו כיון דאסור מה"ת גם ע"י גרמא. ומה שחלקתי בין אינו ראוי בעצם בין א"ר מחמת איסור לכאורה יש לעיי' הא באדם הוי ג"כ רק א"ר מחמת איסור. ועיי' ברש"י גיטין (דף כ"א ע"ב) בשלמא יד עבד א"א למקציי' דהוא מחמת איסור חבלה. והעירני בזה כבוד הגאון הנפלא מוהר"ח העללער שליט"א מווארשא. אך י"ל דשם פי' רש"י ז"ל על הא דאמרי' א"א למקציי' ומוכרח רש"י ז"ל לפרש מפני מה א"א אבל באמת האדם הוא אחד בכל גופו כיון דהחיות שבו הולך לכל האיברים א"כ הכל הוא האדם ואינו דומה לבגד. אמנם בשאר בגדי כהונה הרי ראוי מה"ת לקרוע ע"י גרמא ואי דמדרבנן אסור הא גם עצה ע"י קריעה אסור מדרבנן כיון דשייר כדי מעפורת כמו"ש התוס' שם. ואמת א"נ בהחלט דפסולין לבגד"כ מצד מכובסין י"ל דקאי גם על בגד"כ כיון דקורען בלא"ה לפתילות. אבל לה"ר מזה דהדין כן הוא מערכה על הדרוש:

ובאמת אע"פ שכתבנו שנראה להכריח כן דפסולין לבגד"כ אמנם מסברא קשה הדבר כיון דהא דצריך כיבוס הוא משום קדושת הדם חטאת וכיון דכל הכיבוס רק מצד קדושה אין סברא שיפסל עיד"ז שיהיו בכלל מכובסין מגועל שלהם והרי בכהן השורף את הפרה דמטמא בגדים אטו הבגד"כ נפסלין ועיי' בחולין (דף צ' ע"ב) גבי פרוכת שנטמאת. וגם בבגד"כ שנטמאו במת דצריכין הזאה וטבילה מבואר ברמב"ן ז"ל עה"ת פרשת שמיני בפסוק ויקרבו וישאום בכתונתם דכשרין אחר הטהרה לבגדי כהונה וא"כ נראה דה"ה בניתז דם חטאת עליהם אע"ג דצריכין כיבוס מ"מ אין נפסלין ואם כי יש לחלק הענינים ובאמת הרב הגאון הנ"ל שיחי' כתב לפלפל בכל הענינים הנ"ל וגם אני השבתי לו בזה באריכות אך אכ"מ ויבואר אי"ה בקונטרס התשו' שלי: