Keli Chemdah on Torah, Pekudei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ל"ט ל"ג) ויביאו את המשכן אל משה וגו' וברש"י ז"ל שלא היו יכולים להקימו ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקב"ה הקמתו שלא הי' יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים וכו' ומשה העמידו. אמר משה לפני הקב"ה איך אפשר הקמתו ע"י אדם אמר לו עסוק אתה בידך ונראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו וזה שנאמר הוקם המשכן הוקם מאליו עכ"ל רש"י ז"ל. והנה לכאורה יפלא מאוד. א'. דמקודם כתב רש"י ז"ל דמשה העמידו ואח"כ כתב אמר משה לפני הקב"ה וכו' נראה דמשה לא הי' יכול להעמידו. ב'. איך אפשר לומר דמשה לא הי' יכול להעמידו והא הא דכתיב בתוה"ק הוקם המשכן היינו בשמיני למילואים בא' בניסן וא"כ נראה מבואר דרק אז הי' ע"י סיועת השי"ת והרי משה רבינו הי' מעמידו ופרקו כל ז' ימי המילואים וא"כ בח' למילואים אמאי אמר לפני הקב"ה איך אפשר הקמתו ע"י אדם:
ומה שנלענ"ד בכוונת רש"י ז"ל דבאמת מ"ר הי' יכול להעמיד את המשכן מעצמו ובאמת בז' ימי המילואים הי' מעמידו ופרקו בעצמו אמנם ביום השמיני שפיר שאל מ"ר איך אפשר הקמתו ע"י אדם והוא לפי"מ דמבואר בזבחים (דף ס"א ע"ב ודף קט"ז ע"ב) דלכן לחה"פ ושאר קרבנות לא נפסלו ביוצא בשעה שסתרו המשכן ונסעו משום דכתיב ונסע אוהל מועד אע"פ שנסע אוה"מ הוא עיי"ש. מבואר מזה דהוצרך כח בהקמת המשכן שיהי' נקרא אוה"מ אף לאחר סתירה ושיהי' לו תמיד קדושת המשכן דאל"כ לא יהי' אפשר לקיים מצות לחה"פ כיון דיהי' תמיד נפסל ביוצא וזה ששאל מ"ר איך אפשר הקמתו ע"י אדם והיינו איך אפשר דע"י מעשה בן אדם יהי' מתקיים אף לאחר סתירה וע"ז השיב לו הקב"ה עסוק אתה בידך והוא נזקף וקם מאליו וכיון שהי' הקמתו ע"י שמים נשאר בו כח הקמה אף לאחר סתירה דאע"פ שנסע אוה"מ הוא ולכן בז' ימי המילואים דמבואר בתוספתא פ"ז דמנחות ר' יוסי אומר כל ז' ימי המילואים הי' השלחן בטל בלא לחם עיי"ש דדייק לה מדכתיב כאשר צוהו ד' ובלחה"פ צוה השי"ת לסדרו על השלחן בשבת והכא לא הי' אפשר לסדרו בשבת לכן לא הי' מסדרו כלל וא"כ נראה פשוט דבז' ימי המילואים לא הי' בו כח הקמה לאחר הסתירה והדעת נותן כן כיון דהי' צריך בכל פעם הקמה חדשה נראה דבעת שהי' נסתר הוי סתירה מעליא דאל"כ אינו אח"כ הקמה חדשה כמובן. ולכן באמת הי' משה רבינו מעמידו בעצמו וא"ש מאוד דברי רש"י ז"ל וז"נ מאוד בס"ד. ואע"ג דפליגי בזה במנחות (דף צ"ה) אי אמרינן ונסע אוה"מ גם לענין לחה"פ כשהוא מסולק מעל השלחן ועיי' בתוס' מנחות (דף ס"א ע"ב) בד"ה אעפ"י שנטע. ויש להאריך הרבה בזה ואכ"מ. מ"מ דברינו בדעת רש"י ז"ל נכון הוא:
אמנם כן בעיקר דברי ר"י בתוספתא שם דלחה"פ לא הי' מסודר בז' ימי המילואים הנה מדברי הרמב"ן ז"ל לקמן (מ' כ"ז) בקרא ויקטר עליו קטורת סמים שכתב בזה"ל משה הקטיר עליו כל ז' ימי המילואים וכו' שהרי כלה אותו בכאן שיסדר הלחם ויעלה הנרות וכו' והנה משה רבינו בכל עבודות הכהן הראשון עכ"ל. מבואר דס"ל דבאמת סידר את השלחן ג"כ כל ז' ימי המילואים ולכאורה צ"ע על רבינו הרמב"ן ז"ל וכי אישתמיט לי' דברי התוספתא דר"י ס"ל בהדי' דהי' השלחן בטל. ונראה דהרמב"ן ז"ל לשיטתו דס"ל כהתורת כהנים דמצות המנורה הי' שיהי' נר המערבי דולק תמיד והנה זה ג"כ לא הי' יכול להתקיים בז' ימי המילואים דהרי מ"ר הי' מעמידו ופרקו וא"כ בשעה שמפורק לא היתה המנורה דולקת וכן מבואר ברמב"ן ז"ל עצמו בקרא דוביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את המשכן אוה"מ עיי"ש. שכתב להכריח דמשה רבינו הי' מעמידו בכל יום בבוקר בבוקר ומניחו כל היום וכל הלילה עד למחרת בבוקר מפני שהי' צריך להקריב בו קרבנות והי' מדליק את הנרות בערב עיי"ש. וקשה הא נר המערבי הי' צריך להיות דולק תמיד וא"כ לא הי' כאשר צוהו ד' ועכצ"ל דז' ימי המילואים הי' כשר באופן זה א"כ ה"ה דהי' סידר לחה"פ אע"פ שלא הי' בשבת. ועיי' בערבי נחל פרשת פקודי שהעיר מעצמו בלחה"פ הראשון ולא ראה דברי התוספתא הנ"ל:
ובאמת לר"י נראה דאהרן לא סידר לחה"פ עד שבת הבא כיון דמודה דכל ז' ימי המילואים הי' השלחן בטל בלא לחם א"כ גם שבת בכלל וביום א' שהי' שמיני למילואים לא הי' יכול לסדר הלחם כיון דמצותו שיהי' מסודר בשבת. אמנם הרמב"ן ז"ל דס"ל דכאן הי' הכל הוראת שעה וכמו דמנורה לא היתה דולקת תמיד ואעפ"כ העלה את המנורה ה"ה בלחה"פ. איברא די"ל דממנורה אין ראי' כלל לפמ"ש בפרשת במדבר בשם אדמו"ר הקדוש הגאון מסאכטשאוו שליט"א שאמר שאף על גב דקיימא לן דנרות המנורה מעכבין זא"ז מ"מ הדלקת הנרות אין מעכבין זא"ז וכל נר ונר הוי מצוה בפ"ע ועיי"ש שכתבתי הראיות לזה ומה שכתבתי בתשו' להרב החריף מוהר"י מו"צ מרדאמסק נ"י. ומכבוד הרב הגה"צ מפילץ שליט"א שמעתי ששמע כן גם מזקינו מרנא הגאה"ק בעל חידושי הרי"ם זצללה"ה. ומעתה י"ל כיון דשאר הנרות מצותן רק מערב ועד בוקר נהי דנר המערבי הי' מצותו שיהי' דולק תמיד מ"מ הי' מתקיים המצוה בשלימות בשאר הנרות ושפיר שייך לומר כאשר צוהו ד' דהי' מקיים מצות הדלקת המנורה [ובאמת י"ל דכל שבעת ימי המילואים ששימש מ"ר דלא הי' שכינה כמ"ש חז"ל מובא ברש"י ורמב"ן וא"כ לא הי' דולק נר המערבי ביום דהי' רק להורות ששכינה שורה בישראל וזה הי' ע"י הטבת הנרות ע"י אהרן דמאז היתה שכינה בישראל והי' דולק נר המערבי תמיד] לגמרי בשאר הנרות משא"כ בלחה"פ דאם אינו מסדרו בשבת הו"ל לגמרי שלא כמצותו שפיר הכריח ר"י דלא הי' סידור לחה"פ כלל על השלחן כל ז' ימי המילואים עד שבת הב' שאז סידר אהרן את השלחן כאשר צוה השי"ת לסדרו בשבת:
אך יש לעיי' עוד לפי"ד הר"מ ז"ל דס"ל דמצות הדלקת הנרות הוא תמיד ביום ובלילה וא"כ איך הי' מתקיים מצות הדלקת הנרות כל ז' ואיך אפשר לומר כאשר צוהו ה' ונראה מוכרח מזה דחלק מהמצוה הוי ג"כ מצוה ואם לא נוכל לעשות המצוה בשלימות יש לקיים עכ"פ כל מה שנוכל לכן אע"ג דלדעת האומר במד"ר מובא ברמב"ן הנ"ל דשלשה פעמים ביום הי' משה רבינו מעמידו ומפרקו וא"כ לא הי' אפשר לקיים בו מצות הדלקת הנרות ביום מ"מ כיון דמערב ועד בוקר הי' יכול לקיים מצות הדלקה הי' חייב לקיים מצוה זו והוי בכלל כאשר צוה השם. וי"ל יותר דאע"ג דהר"מ ז"ל ס"ל דמצותן שיהיו דולקין תמיד מ"מ כיון דמודה הר"מ ז"ל דבין הערבים לא הי' נותן שמן יותר אלא שיהי' דולק מערב ועד בוקר וא"כ ע"כ דשתי מצות הם ואם דולקין מערב ועד בוקר ג"כ קיים מצות הדלקת המנורה אע"ג דמצותן שיהיו דולקין תמיד היינו שבבוקר יש ג"כ חיוב הטבה והדלקה אבל אינה מצוה אחת רק שצריך להטיב את הנרות ולהדליקן שני פעמים ביום. אחד בין הערבים וזה מצותו שיהי' דולק עד הבוקר. וב' בבוקר וזה מצותו שיהי' דולק עד בין הערבים ובזה מתקיים הקרא דלהעלות נר תמיד וא"כ נהי דבשבעת ימי המילואים לא הי' אפשר לקיים מצות הדלקת היום אבל מצות הדלקת הלילה הרי קיים בשלימות ואדרבה לדעת הר"מ ז"ל ירווח לן יותר מלדעת הרמב"ן ז"ל דלדעת הר"מ ז"ל נתקיים מצות הדלקת המנורה בלילה בשלימות משא"כ לדעת הרמב"ן ז"ל דלהעלות נר תמיד קאי על נר המערבי א"כ נראה דבאמת נר המערבי הי' מצותו שיהי' דולק כל היום ע"י הדלקה דבין הערבים ובאמת הי' כן כל זמן שהנס הי' בנר המערבי וא"כ לא נתקיים המצוה בנר המערבי בשלימות ויש להוכיח מזה כדברי מרן הב"י ז"ל שכתב לתרץ על הקושי' דאמאי עשאו ח' ימים חנוכה הא על לילה הראשונה הי' שמן ותי' דלא רצו להדליק בכל לילה אלא על זמן מועט כיון שלא יכלו לעשות כל המצוה ותמהו עליו הא ח"ש לאו מצוה הוא כלל ולהנ"ל י"ל דמרן ז"ל הוכיח ממנורה בז' ימי המילואים דג"כ לא היתה דולקת כל זמן מצותה ואעפי"כ כתיב בה כאשר צוהו הש"י וא"כ מוכרח דבמנורה גם ח"ש מהמצוה הוי מצוה. אמנם בעיקר הענין אי ח"ש מהמצוה חשיב ג"כ מצוה כבר האריכו האחרונים בזה ויען שיש לנו בזה איזו הערות ארשום אותם בזה לעורר לבב התלמידים: