Keli Chemdah on Torah, Sh'lach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שם ל"ז ל"ח) מצות ציצית הנה במצוה זו כתבתי הרבה בחי' ואכמ"ל אמנם ארשום בזה מה שראיתי דבר פלא בס' ראש יוסף ביצה (דף טו"ב) דמקשינן בגמ' כלאים למאי חזי וכו' והקשה הוא ז"ל הא י"ל דמיירי בשילח בליל יו"ט בגד ציצית של כלאים דחזי ליום יו"ט וכ' וז"ל ומן שמיא אנהירין לעיינין דבשבת ויו"ט אסור ללבוש בגד כלאים עם ציצית דמ"ט בחול מותר כיון דרוצה לילך בטלית זה וצריך ציצית עדל"ת משא"כ בשבת ויו"ט מה"ת ליכא עשה כלל דא"י לקשור ושרי מה"ת ללבוש בלא ציצית תו אסור בכלאים דליכא עשה ומנא אמינא לה מהא דאו"ח י"ג בשבת היושב בביהכ"נ יכול ללבוש טלית בלא ציצית והוא מהמרדכי דלא אסרה תורה ללבוש בלא ציצית אלא שהצריכה ציצית ובשבת א"א ורק מדרבנן אסור עיי"ש ותו לא דחי את"ד הגז"ל:
ויען כי הגאון ז"ל כ' שהאירו עיניו בדבר זה מן השמים לכן העתקתי כל לשונו הקדוש מבואר בד' ז"ל דבשבת ל"ש בציצית עדל"ת דליכא מצ"ע דציצית בשבת כלל ולענ"ד הד' תמוהין מאוד וא"א לאומרם וראיות ברורות יתנו עידיהן ויצדקו א) מד' התנא דבי אליהו המובא בילקוט בפרשה זו ומוזכר גם באוה"ח כאן דאיתא התם דכשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ד' בימי החול לובשין הישראל תפילין וזוכרין המצות ביום השבת במה יזכרו והשיב הקב"ה הריני נותן להם מצות ציצית שבה יזכרו מבואר מד' התנא דבי אליהו דכל מצות ציצית נתנה מתחילה מהשי"ת על יום השבת ואיך אפ"ל דבשבת ליתא למצוה כלל ב) מד' הר"מ ז"ל פי"ט מה' שבת ה"כ שכ' בזה"ל אבל טלית המצויצת כהלכתה מותר לצאת בו בין ביום בין בלילה כו' ואלו הי' חוטי הציצית שהוא מצויצת משוי הי' חייב היוצא בה אף בשבת שאין מצ"ע שא"ב כרת דוחה שבת עכ"ל מבואר מד' הר"מ ז"ל דרק משום דהוי עשה שא"ב כרת א"ד את השבת אע"ג דבלא"ה מי יכריחו לצאת בהטלית לרה"ר ישב בביתו ולא יצטרך לעבור על הל"ת ז"א כיון דהוא בגדו והתורה אמרה שיטילו ציצית על כנפי בגדיהם לא חייבה אותם התורה לשבת בבית ושלא לצאת למקום שצריך לכן הי' דוחה שבת א"ל משום דהוא עשה שא"ב כרת עכ"פ מבואר מד' הר"מ ז"ל דגם בשבת הוי ציצית מצ"ע רק דשבת אינו דוחה אבל הל"ת דכלאים ודאי דוחה כמו שדוחה בחול:
ויותר מזה מבואר בת' פאר הדור להר"מ ז"ל ס' ס"ב והובא בשם הרי"ף בת' דאוסר לצאת בציצית בליל שבת מפני שאינם זמן חיוב מדאמר ר"ה היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב חטאת וסבר הטעם שחייב חטאת מפני שלא יצא יד"ח ולמד מכאן שבליל שבת שאינו זמן חיוב לא יוכל לצאת וכל הת"ח אשר באו אחריו למדו מזאת ההקדמה שאין אדם רשאי לכרוך הטלית על ראשו אלא באופן שיוצא בו יד"ח וכו' אמנם לדידי חזי לי דמותר לצאת בלילה וכו' ולדעתו שהציצית משא איך יוכל להתירו משום מצוה לצאת בשבת אפי' בעטיפה דהא לא אתי עשה דמצות ציצית ודחי שבת שהוא ל"ת שיש בו סקילה ועיי"ש בכל אריכות דה"ק שהם מקור דבריו ז"ל בהלכה ומהם אתה למד שדעת הרי"ף ז"ל באמת דמטעם עשה דוחה ל"ת אתי עלה וכן דעת כל הת"ח שבאו אחריו ומה שהקשה הר"מ ז"ל עליהם דאיך עשה דציצית דוחה שבת י"ל דהם ס"ל דמלאכה שאצל"ג פטור מה"ת א"כ אע"ג דהציצית המה משא מ"מ כיון שא"צ בהוצאתם אלא בשביל קיום המצוה הוי מלאכה שאצל"ג והר"מ ז"ל לשיטתו דס"ל דלהלכה מלאכה שאצל"ג חייב הכריח מזה דציצית אינם משא אלא תכשיט אמנם לא יתיישב בזה דעת ר"ה דהוא תלמידו דרב וס"ל מלאכה שאצל"ג חייב א"כ אמאי אמר דווקא דיוצא בטלית שא"מ כהלכתה חייב הא אפי' בטלית המצוייצת כהלכתה צריך להיות חייב חטאת כיון דהוי משא ואין עשה דציצית דוחה שבת:
לכן נראה עיקר בדעת הרי"ף ודעמי' ז"ל דס"ל דאע"ג דהציצית הם בעצם משא מ"מ המצוה אחשבה אותם לתכשיט ולכן אם הולך בהם מחויב במצוה ובזמן מצותן לרה"ר אינו עושה מלאכה ול"צ לבוא לעדל"ת משא"כ כשאינו מקיים המצוה שוב הוי משא והוי מלאכה וא"כ מבואר שדעת כל רבותינו הקדמונים דבשבת איתא ג"כ למצ"ע דציצית ואין להשיב על זה כיון דהפר"מ יסודו רק מהא דאו"ח סי' י"ג שהוא מד' הר"ש שבמרדכי דאין איסור לילך בלא ציצית כ"א שמצוה לעשות ציצית ולכן בשבת דא"י להטיל ציצית מותר לילך בלא ציצית ומזה הוכיח הרב ז"ל דממילא אין מצות ציצית בשבת משא"כ להחולקין על הר"ש ז"ל מודה הפרמ"ג דגם בשבת איכא מצות ציצית ז"א כלום דמלבד דעכ"פ מוכח מכל דעת הקדמונים דליתא לשיטת הר"ש ז"ל מלבד זאת נראה דאינו ענין זל"ז דהר"ש ז"ל לא קאמר אלא דאם אין לו ציצית אנוס הוא ומותר לילך בלא ציצית אבל כשלובש בגד ד' כנפות בציצית בשבת מקיים מצות ציצית:
ובח' כתבנו לה"ר דרך פילפול דהר"ם ז"ל סובר כשיטת הר"ש הנ"ל דהנה ראיתי מקשין בשם הגאון פרמ"ג ז"ל לפי"ד הר"מ ז"ל מכלי המקדש דהמעיל הי' בגד ד' כנפות ולא הי' חייב בציצית כיון דאינו מבואר בשום מקום דהי' בו ציצית וא"כ יקשה בריש ערכין דאמרינן בגמ' כהנים אצטריכא לי' מצד כלאים אמאי לא אמרינן בפשיטות כיון דאשתרי מעיל דהי' בגד ד' כנפות והי' הולכין בו בלא ציצית א"כ מוכח דכהנים מותרים ללכת בלא ציצית. אמנם נראה עפ"ד הר"ש הנ"ל דלא אסרה תורה לילך בלא ציצית אלא דמצ"ע להטיל בבגד ציצית והיכא דהוא אנוס ואסור לו להטיל בו ציצית מותר לילך בלא ציצית א"כ י"ל כיון דבגדי כהונה אפי' נימא אחת יתירה הוי ריבוי בגדים א"כ אסור להטיל בבגד הלז ציצית דיהי' ריבוי בגדים וכיון דאסור להטיל בו ציצית שוב מותר לילך בלא ציצית דהכא שאני כיון דאסור להטיל בו ציצית מצד רבוי בגדים שוב מותר לילך בלא ציצית וא"ר מזה דכהן מותר לילך בלא ציצית דהכא שאני כיון דאסור להטיל בו ציצית מצד ריבוי בגדים שוב מותר לילך בלא ציצית וא"כ ראי' להר"מ ז"ל כדעת הר"ש הנ"ל ויקשה מאוד לפ"ד הפרמ"ג הנ"ל דלמה צריך הר"מ ז"ל לומר מצד דציצית הוי עשה שאב"כ ת"ל מצד דבשבת ליכא מצוה כלל וע"כ כדאמרן:
ובאמת ד' הרב ז"ל תמוהין מאוד שלד' הרב ז"ל דבשבת ליכא עשה דציצית א"כ הוי ציצית מצ"ע שהזמ"ג מצד שבת ואע"ג דהמקור הוא משום דשבת לא ניתן לדחות אצל ציצית מ"מ כיון דלפ"ד הפרמ"ג בשביל זה ממילא בשבת ליכא למצוה כלל ושוב הוי מצ"ע שהזמ"ג וכן יקשה דהרי המעי' במרדכי שם יראה דהר"ש ז"ל מדמה דין זה למזוזה וכ' דגם במזוזה כן הוא דאין אסור לכנוס לבית שאין בו מזוזה אלא דמצ"ע לקבוע מזוזה ולפ"ז בשבת ל"ש מצ"ע דמזוזה והוי גם מזוזה מצ"ע שהזמ"ג ומבואר להדי' להיפוך ביומא (דף י"א ע"ב) דמקשה בגמ' כ"כ פשיטא דנשים יתחייבו במזוזה וא"נ דהוי מצ"ע שהזמ"ג א"כ איכא סברא גדולה לפטור נשים ע"כ צ"ל דנהי דבשבת מותר ללבוש בלא ציצית כיון דא"י לעשות את הציצית בשבת ואינו עובר בעשה מ"מ אם הולך בטלית מצויצת כהלכתה בודאי מקיים מצ"ע דציצית ואין זה מצ"ע שהזמ"ג וכדומה הדר בשבת בבית שיש בו מזוזה ודאי מקיים מצ"ע ונהי דבלית לי' מזוזה אנוס על קיום המצוה הוא מ"מ לא מקריא עשה מצוה והדבר ברור דציצית בשבת הוי מצוה ואמרי' בי' עדל"ת:
וחפשתי בספרים ומצאתי בביאור מרדכי להגאון ר' מרדכי בנעט ז"ל שכ' להדי' כדברי דבמזוזה איכא מצוה בשבת אלא דאם לית לי' אונס הוא על קיום המצוה וה"ר לזה מירושלמי בשלהי מגילה דאיתא שם דמזוזה נוהג בשבתות ויו"ט עיי"ש:
ותמהני דלמה צריך להביא ממרחק לחמו אחר שיש ראי' ברורה מגמ' דילן דל"ח מזוזה למ"ע שהזמ"ג וע"כ דגם בשבת מקיים מצ"ע במזוזה וה"ה ציצית אך לכאו' עלה בדעתי לומר לחלק בין מזוזה לציצית לפמש"כ הפוסקים דמזוזה יכול לקבוע ע"י נכרי ג"כ וכיון דאמירה לעכו"ם שבות א"כ מה"ת גם בשבת יכול לקבוע לו מזוזה ושפיר איכא המצוה גם בשבת ושפיר הוי מצ"ע שאין הזמ"ג משא"כ ציצית דקיי"ל תלאן עכו"ם פסולים א"כ בשבת לא משכח"ל לעשות ציצית ושפיר י"ל דליתא למצות ציצית כלל בשבת וכד' הראש יוסף הנ"ל איברא דלקושטא דמילתא נראה ברור דז"א דא"נ דמצות ציצית ליתא בשבת כיון דא"י ישראל לעשותן ה"ה מזוזה ואע"ג דיכול לקבוע את המזוזה ע"י נכרי מ"מ התורה לישראל נאמרה וכיון דליכא ע"י ישראל ליכא מצוה וכמוש"כ במק"א על קושיות המפ' דלמ"ד מילה בנכרי כשרה למה התירה התורה מילה בשבת הא אפשר ע"י נכרי אמנם באמת ז"א דעיקר תלי' אם ביד ישראל לקיים וא"ז עצה שנוכל לעשות ע"י נכרי:
ויש להסביר הדברים ביתר ביאור דהנה תכלית נתינת התוה"ק לישראל הוא שעי"ז שיתקדשו ישראל בקדושת התורה ויכירו מלכות שמים בכל האומות ויקבלו כולם עליהם עול מלכות שמים לחסות תחת כנפי השכינה וא"כ כיון שהתכלית האמיתי של נתינת התורה לישראל להפוך את כל העמים להיותם ג"כ נכנסים תחת עול תורה ומצות איך אפ"ל שהמצות שזמנן בשבת לא יתקיימו ע"י ישראל כ"א. ע"י נכרי ודא הוא בירורא דמילתא וא"כ כיון דמוכח מגמ' דילן ומירושלמי דמזוזה נוהגת בשבת ויו"ט ע"כ צ"ל דאע"ג דא"א בשבת לקבוע מזוזה מ"מ כשקבע מזוזה ודר בה בשבת מקיים מצ"ע דלא הוה מצוהב"ע כיון דהזמ"ג ושוב המצוה נוהגת גם בשבת וה"ה ציצית אע"ג דא"י לעשות ציצית בשבת [דמכשירין אין דוחין שבת לדידן] מ"מ ההולך בבגד ד' כנפות בציצית בשבת מקיים מצ"ע דציצית כמו בחול ואמרי' בי' עדל"ת וה"ה דהי' דוחה שבת אף לצאת בו ברה"ר אם לא יהי' רה"ר דאורייתא ואע"ג דאפשר שלא לילך ז"א דבציצית אמרה תורה שיעשו על כנפי כסותו וכיון שהוא הולך בכסות הרי יש עליו מצות ציצית וכ"מ שהולך הרי מקיים המצוה וא"ז בגדר אפשר לקיים ב' לשבת בבית והרי חזינן דכלאים בציצית הותרו מה"ט אע"ג דאפשר לקיים מצות ציצית בטלית של צמר, מ"מ אמרינן עדל"ת דכשיש לו טלית זה של פשתן והוא כסותו מצוה לעשות בו ציצית אף שהם של תכלת:
ודבר נפלא ראיתי בס' יראים עמוד היראה סי' טו"ב שכ' בזה"ל וטלית של פשתן אם יש לו תכלת מן התורה מותר לתת בו שהרי מותר לתת כלאים בציצית ואין זה אפשר לקיים ב' שיקנה טלית של צמר מידי דהוי אמילה בזמנה דדחי' שבת ואע"ג דאפשר למיעבד כחסידים הראשונים שלא הי' משמשין מטותיהן אלא מרביעי ואילך עכ"ל והוא מבהיל עין הרואה דמה דמיון זה למילה בזמנה דהתם קיים מצות עונה בזמנו ועתה כשנולד הבן אין שום עצה ואם לא ימולו אותו בזמנו לא יהי' נימול משא"כ בציצית דיש עצה לקיים המצוה של תכלת בטלית של צמר שפיר י"ל דא"ד בטלית של פשתן ובשלמא א"נ דציצית חובת טלית הוא י"ל קצת דמיון כיון דהבגד הזה ל"מ שיתקיים בו מצות ציצית בלא דחוי' לא הוי בגד אפשר לקיים ב' כמו במילה כיון דהילד הזה א"א בו לקיים ב' אם לא ידחה שבת אבל למה דקיי"ל חובת גברא הוא וכן פסק היראים שם לקמן דליכא מצוה בעשיית ציצית בטלית אם לא יתעטף בו וכיון דאפשר לו להתעטף בטלית של פשתן ולקיים בו מצות ציצית א"ז דמיון כלל למילה דדוחה שבת אך העיקר כמוש"כ כיון דהתורה אמרה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם וסתם בגדים צמר ופשתן וא"כ גם בבגדים של פשתן אם הוא כסותו והולך בו יש מצות תכלת ול"ש בזה אפשר לקיים ב' וכמו דמוכרח מד' הר"מ ז"ל הנ"ל גבי שבת וזה מה שרציתי לבאר בהך עניינא: