Keli Chemdah on Torah, Shmini
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במסכת תענית (דף י"ז ע"א) ת"ר מפני מה אמרו אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות וכו' רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו אמר אביי כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי. וכתב ע"ז הגאון בעל שאג"א ז"ל בספר גבורת ארי קשה לי אמאי אסור כל השנה מטעם שמא יבנה הבית היום הא עד כאן לא פליגי ר"א ור"י אלא אי בניסן או בתשרי עתידין ליגאל א"כ אמאי אסורין כל השנה וכו' מיהו בהא י"ל דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד דהיינו ביאת הגואל וכדאמרינן בירושלמי פ"ה דמע"ש גבי כרם רבעי הי' עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד ותנאי הי' בדבר שאימתי שירצו יחזירו הדבר לכמות שהי' ר"י אומר משחרב ביהמ"ק הי' התנאי והתנאי הי' אימתי שיבנה ביהמ"ק יחזור הדבר לכמות שהי' וגרסינן עלה בירושלמי זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד והשתא אפ"ל דאין יום קבוע לבנין ביהמ"ק אלא כל ימות השנה ראוי לבנינו ובחידושינו פ"ק דר"ה שיש שני מיני קיצין זכו אחישנה לא זכו בעתה. וכי נחלקו ר"א ור"י על קץ דבעתה אבל קץ דאחישנה אין לו זמן קבוע אלא כל יומא זמני' א"כ לק"מ אפילו תאמר שבנין ביהמ"ק יהי' בביאת המשיח אכתי אסורין לשתות כל השנה שמא יהי' הקץ של אחישנה אמנם אין אנו צריכים להאי טעמא כי דברי חז"ל שבירושלמי נאמנים עלינו והרחמן יזכנו לבנין הבית ולימות המשיח עכ"ל. העתקתי כל דה"ק מפני שצריך אני להתלמד בהם ויש לי לישא וליתן בהם כדרכה של תורה:
והנה טרם שנבוא לעיקר דה"ק אני תמה על מרא דכולה תלמודא שברור לו דכ"ע ס"ל כירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם שיבוא משיח ולכן אסורין הכהנים לשתות תמיד יין דילמא יבנה ביהמ"ק ויהי' צריך כהנים לעבודה כיון שיהי' בנינו קודם הגאולה והרי אביי עצמו דאמר הכא כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי אמר בזבחים (דף מ"ח ע"א) אלא מעתה כל שחיטת קדשים לא ליתני הילכתא למשיחא הוא אלא דרוש ומקבל שכר ה"נ דרוש ומקבל שכר ומרבא [או ר"י לפי גירסת הספרים] דמקשה על ר"נ שאמר הלכה כר"א שאמר משום ר"י ל"ק כ"כ די"ל דבאמת פר כהן משיח לא משכח"ל טרם שיבוא משיח צדקנו ויהי' כה"ג וא"כ דבר זה דאין פיגול בפר כהן משיח הוי באמת הילכתא למשיחא לכ"ע אמנם אביי דאמר על כל שחיטת קדשים דלא ליתני דהוי הילכתא למשיחא מבואר דס"ל דקודם שיבוא משיח לא יהי' שחיטת קדשים כלל ואם כן מבואר דלאביי לא א"ש בד' הירושלמי:
אמנם כ"ז אני אומר עפ"ד רבינו הגדול בעל שאג"א ז"ל דפשוט לי' דפירוש הירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד פירושו קודם ביאת המשיח אמנם לענ"ד אע"פ שאיני כדאי להרהר אחריו בכ"ז תורה היא ולשון הירושלמי קודם למלכות בית דוד יש לפרשו דהיינו שבנין ביהמ"ק יהי' קודם שתוסד המלכות על מכונה דהרי מיד שיבואו מלכות בית דוד ויגאלינו יהי' עוד מלחמות עם שאר האומות עד שנוצח את כל העולם ויכון מלכותו וקמ"ל הירושלמי דלא יתעכב בנין ביהמ"ק עד שיכון המלכות בשלימות אלא מיד שיבוא משיח יבנה ביהמ"ק וכוונת הירושלמי י"ל דהי' ק"ל למה צריך תנאי כיון דהתקנה הי' לאחר חורבן המקדש מצד חורבן המקדש א"כ ממילא ידעינן דכשיבנה ביהמ"ק יחזור הדבר למקומו לכן פירש הירושלמי דזאת אומרת דבנין ביהמ"ק יהי' קודם מלכות בית דוד והיינו דמיד שיבוא משיח יבנה ביהמ"ק טרם שיתוקן המלכות ויהי' עוד מלחמות ולא יהי' עוד מנוחה בירושלים ולולא התנאי לא הי' ידענו שיחזור מיד למקומו עד שתכונן המלכות בכל ענינים לכן אמר ר"י דתנאי הי' בדבר שמיד שיבנה בהמ"ק יחזור הדבר לכמות שהי' ונראה שס"ל כפי' התוס' שם דהפירוש בירושלמי דמדצריך תנאי הא הב"ד שאח"כ יכולין לבטל וע"כ דלא יהיו גדולים כמו הב"ד הזה וע"כ משום דבנין ביהמ"ק יהי' קודם אך אפי' לפי פי' זה כ"כ בספר מלאכת שלמה למר"ש עדני ז"ל דהירושלמי ל"ק הכי במסקנא וס"ל דקרבנות יהיו לאחר ביאת משיח עיי"ש וגם הפני משה פי' באופן אחר דברי הירושלמי עיי"ש שדבריו נוטים לדברינו דהפירוש דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד היינו שיתיסד המלכות אבל זה ברור אצלו דבנין ביהמ"ק לא יהי' קודם ביאת משיח ב"ד אך שהוא מפרש בלשון קושי':
הכלל יהי' איך שיהי' אין לבנות יסוד על דברי הירושלמי הנ"ל דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח צדקנו ועיין בתוס' פסחים (דף קי"ד ע"ב) ד"ה אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה שכתבו בזה"ל כשחל י"ד להיות בשבת א"צ רק בישול אחד דחגיגת י"ד אינה דוחה את השבת ומיהו אומר ר"י דמ"מ אין לחלק וכו' ואין שום חשש אם אנו עושין אע"ג דל"צ דליכא למיחש שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד עשינו זכר לחגיגה בשבת והשתא נמי יקריבה בשבת דהקרבה מסורה לזריזין וכשיבנה משה ואהרן יהא עמנו וליכא למטעי עכ"ל מבואר מדברי התוס' דלא יהי' בנין ביהמ"ק קודם שיבואו משיח ומשה ואהרן. וראיתי בספר דרושת ציון במאמר קידושין (דף ל"ח ע"ב) הביא שהקשה לו כן ח"א וכתב הרב ז"ל דשם בפסחים מיירי לענין קרבן חגיגה וחגיגה אינה באה בטומאה וכשיבנה מזבח לא ירשה רק ק"צ שבא בטומאה אבל חגיגה לא ירשה עד בוא משיח ויהי' לנו אפר פרה א"ד. ובמחכ"ת דברי שגגה המה וכתב שלא בהשגחה כלל דהרי ע"ז גופא יש לחוש כיון דיעשה היום שני תבשילין א' לפסח ואחד לחגיגה וא"כ יטעו דחגיגה דינה כדין פסח דהוי ק"צ שדוחה שבת א"כ ממילא דוחה גם טומאה וא"כ דילמא אח"כ יבנה ביהמ"ק קודם ביאת משיח ויקריבו קרבן חגיגה בטומאה דהרי שבת וטומאה חדא הוא ותוס' חדא מינייהו נקטה אבל ברור הדבר דיש לחוש עיד"ז שיטעו שחגיגה דוחה שבת שה"ה שדוחה טומאה וא"כ מה תירצו התוס'. א"ו דברור הדבר דתוס' ס"ל דלא יהי' בנין מזבח קודם שיבוא משיח אף לענין הקרבת הפסח וז"ב ואמת:
ומש"כ הרב ז"ל ראי' מתוס' הנ"ל דע"כ מודים דיהי' בנין מזבח קודם שיבוא משיח דאל"כ איך אמרינן בחדש גזירה משום יום הנף הא לאחר שיבואו משה ואהרן ל"ש גזירה כמו"ש התוס' א"ו דהתוס' מודים דיש לחוש דיבנה ביהמ"ק ויקריבו עומר קודם שיבואו משיח ומשה ואהרן ואז יש לחוש דיסברו דיום הנף מותר וזה טעות גדול ואין זה ענין לדברי התוס' דהתוס' לא כתבו אלא על חשש שיקריבו בביהמ"ק שלא כדין ע"ז שפיר כתבו התוס' דהקרבה נמסר לזריזין אבל בחדש דהוי טעות של כל העולם שפיר יש לחוש לטעות וז"פ. וכן מבואר בגמרא ביצה (דף ה' ע"ב):
ובאמת אף אם נימא כדעת הר"ח מפריז ז"ל שהובא בכפתור ופרח שרצה לבוא לירושלים לבנות מזבח להקריב קרבן פסח נראה דרק ק"פ רצה להקריב דהוא קרבן יחד ודינו כמו ק"צ שדוחה טומאה אבל זולת ק"פ א"א להקריב שום קרבן דקרבן יחיד א"א מצד שאינו בא בטומאה וק"צ א"א משום דצריך שיהי' מכל או עכ"פ רוב ישראל ואע"ג דמהני מסורה לציבור מ"מ צריך שהציבור כולם יסכימו לזה ואם יש הרבה מהציבור שאינם מסכימים כלל להקריב ומכ"ש כשהם בדיעותיהם רחוקים מהקרבת קרבנות כמו שהוא בזמנינו בעוה"ר בוודאי א"א להקריב ק"צ. ובאמת כבר העיר בזה מורי הגאון האדיר מקוטנא זצ"ל בהסכמתו לספר דרושת ציון וכוונתו לזה כמו"ש בספרו ישועות ישראל סי' ל"א סק"ג ועיין מ"ש בזה בספרי חמדת ישראל אות צ"ב שנראה שסגי ברוב ציבור ול"צ דוקא כל הציבור אבל זה פשוט דרוב הציבור צריכין שיהיו שוין בדיעותיהן וירצו בקרבן ציבור אבל בלא זה לא משכח"ל ק"צ כלל וזה לא יהי' עד שיבוא משיח צדקנו ויסיר מאתנו לב התועים. ובמח"כ המחבר דרושת ציון ז"ל לא הבין כלל כוונת מורי הג' זצ"ל וכתב להשיב עדה"ק מטעם שיוכל להקריב ולמסרו לציבור אמנם כוונת רבינו ז"ל כדאמרן כמו"ש בלשונו עיי"ש. היוצא לנו מתוך דברינו שכתבנו עד כה דאפי' א"נ דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת המשיח ויקריבו עליו קרבנות לא משכח"ל אלא ק"פ הבא בטומאה זולת זה לא משכח"ל לה קרבנות כלל. ומעתה מבואר סתירת דברי הגבורת ארי ז"ל דאפי' א"נ כירושלמי דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח מ"מ ל"ש משום זה לאסור כהנים ביין אלא בניסן בלבד והיינו בי"ד בניסן משום הקרבן פסח וא"כ הדר"ל קושית הטו"א:
איברא דבעיקר קושית הטו"א ז"ל לולא שהייתי כדאי הייתי אומר לתרץ בפשיטות דאע"ג דפליגי ר"א ור"י אימתי נגאלין אי בניסן או בתשרי היינו הגאולה השלימה קיבוץ גליות לארץ הקדושה ושבירת עול וכו' אמנם ביאת משיח צדקנו יכול להיות תמיד לבד מערבי שבתות וי"ט כמו שנראה מפשטות הסוגי' בעירובין (דף מ"ג ע"ב) דהריני נזיר ביום שבן דוד בא דאסור לשתות יין כל ימות החול ומותר לשתות בשבתות וי"ט עיי"ש היטב כל הסוגי' נראה דביאת בן דוד יכול להיות תמיד וכאשר יבוא משיח ב"ד מיד יבנה ביהמ"ק בירושלים כמו"ש הפני משה בירושלמי הנ"ל ואח"כ יהי' עוד מלחמות עם האוה"ע וינצחם ויגאול אותנו מבין העכו"ם וזה יהי' בניסן או בתשרי למר כדאית לי' ולמר כדא"ל וא"כ א"ש בפשיטות קושית הטו"א. ויודע אני שהגאון בעל שאג"א ז"ל ס"ל דסוגית הגמ' עירובין הנ"ל הוא ג"כ מצד שמא יהי' זכו ויהי' אחישנה ואז יבוא בכל השנה אמנם לענ"ד נראה יותר כדאמרן דהגמרא קאי על הגאולה דבעתה ואעפי"כ יוכל לבוא בכל השנה לבד משבתות וי"ט:
ואון מצאתי לי מדברי רבינו הגדול בעל כו"פ ז"ל בבית הספק שכתב דהא דאמרינן בגמרא דאין משיח ב"ד בא קודם אליהו ואליהו מוכרח לבוא מקודם לבשר ביאתו ה"ד בגאולה דבעתה אבל אם יזכו ישראל ויהי' גאולה דאחישנה אז מדלג על ההרים ויבוא משיח קודם אליהו ולא יהי' סדר זמנים כלל עיי"ש מה שהאריך בדברי חכמה לתרץ עפי"ז דעת הר"מ ז"ל וכל הסוגי' בעירובין דמקשינן הא א"א לביאת בן דוד טרם אליהו היינו משום דלגאולה דאחישנה ל"ח רק לגאולה דבעתה ובזה צריך שיבוא אליהו מקודם לכן מוכרח הגמרא לתרץ דילמא כבר אתי לב"ד הגדול:
ורגיל אני לומר עפי"ז מה שיסד הפייטן בנוסח הרחמן לברית מילה שמקודם מתפלל הרחמן הוא ישלח לנו משיח הולך תמים וכו' ואח"כ הרחמן הוא ישלח לנו כהן צדק כו' והוא שינוי הסדר שמתפללין מקודם על משיח ואח"כ על אליהו אמנם לדעת הכו"פ ז"ל א"ש שמקודם אנו מתפללין על הגאולה דאחישנה ואז יבוא משיח בלי בשורת אליהו הנביא מקודם ואח"כ מתפללין שאם לא נזכה לזה נזכה עכ"פ לגאולה דבעתה ויבוא אליהו ויבשר לנו הגאולה [ובדרך צחות י"ל כיון דמבואר במדרש דעל כל ברית מילה נמצא אליהו הנביא לכן אנו מתפללין מקודם שמשיח יבוא מיד כי אליהו נמצא עתה אצלינו ואח"כ אנו מתפללין על אליהו היינו אם לא זכינו שיבוא מיד ויהי' כסדר שאליהו יבוא מקודם ואח"כ מב"ד] ומוכרח לפי דברי הכרו"פ דכל הסוגי' אזלה מצד הגאולה דבעתה ואעפי"כ אמרינן דהאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא אסור לשתות יין בכל השנה משום דיכול להיות דכבר בא אליהו מאתמול לב"ד הגדול והיום יבוא משיח ב"ד וקשה קושית השאג"א ז"ל וע"כ כדאמרן דאין ענין זל"ז דאע"ג דיבוא משיח ב"ד מ"מ הגאולה השלימה לא יהי' אלא או בניסן או בתשרי. זה מה שרצינו לבאר בענין זה והשי"ת יזכנו לגאולה שלימה בב"א: