Keli Chemdah on Torah, Terumah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(כ"ה י"ב) ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמותיו. עיי' ברמב"ן ז"ל שהביא דברי רש"י ז"ל וכתב שיפה פירש. אבל לא ידעתי למה אמר שבזויות העליונות סמוך לכפורת היו הטבעות. שהכובד הי' גדול יותר מאוד ועוד כי דרך הכבוד הוא שיהי' הארון נשא וגבוה למעלה על כתפות הכהנים וכו' וזה באמת כך הוא שבזויות התחתונות היו הטבעות והארון נשא למעלה עכ"ל הרמב"ן ז"ל:
והנה כבר נתפרסם מה שמקשין העולם על הרמב"ן ז"ל שדבריו ז"ל הם היפך גמ' ערוכה שבת (דף צ"ב ע"א) דדייק הגמ' דמוציא משא למעלה מי' טפחים חייב מארון דאמר מר ארון ט' וכפורת טפח הרי כאן י' וגמירי דכל טינא דמידלא במוטות תילתא מלעיל ותרי תילתא מלרע אישתכח דלמעלה מי' הוי קאי הרי מבואר מגמ' דהטבעות היו בשליש העליון ושם נשאו על הכתף וא"כ איך כתב הרמב"ן ז"ל דהטבעות היו בזויות התחתונות והארון הי' נשא למעלה ולא הביא כלל הסוגיא דמבואר להיפך:
וראיתי להגאון בעל חת"ס ז"ל בחידושי שבת שם שכתב מראה דהסוגי' קאי רק על הארון ששברי לוחות מונחין בתוכו דבארון שעשה בצלאל ל"ש כלל גמירא דכל טינא דמידלא במוטות תילתא מלעיל ותרי תילתא מלרע כיון דהארון הי' נושא את נושאיו וא"כ לא הי' משא כלל ולא הי' בו כובד וא"כ ל"ש הכלל הזה וצדק דברי הרמב"ן ז"ל. אך זה דוחק מאוד דהרי הגמ' מייתי הא דאמר מר ארון ט' וכפורת טפח הרי י' ובארון ששברי לוחות היו מונחין בתוכו לא הי' בו כפורת ואף אם הי' לו כפורת מנ"ל דגבהו טפח. ואע"ג דבלא זה ג"כ א"ש קושית הגמ' מ"מ מסתימת הסוגי' נראה דקאי על הארון שעשה בצלאל ושהלוחות היו בתוכו:
אמנם מה שנלענ"ד לקיים דברי החת"ס ז"ל בדעת הרמב"ן ז"ל שהרמב"ן ס"ל דהוכחת הגמ' הי' בדרך ממ"ן דמארון מוכח דחייב על משא למעלה מי' טפחים דממ"נ דא"נ דארון אינו בכלל הגמירא כיון דהי' נושא את נושאיו א"כ בוודאי הי' נושא לגמרי מלמעלה והטבעות היו בזויות התחתונות וא"כ בוודאי הי' נשא למעלה מי' אך אפי' אי נימא דגם הארון הי' בכלל משא ולא הי' נשא למעלה לגמרי מצד כובד שבו עכ"פ תילתא מלעיל בוודאי הי' נשא מלמעלה וא"כ אכתי הי' גבוה מי' טפחים ושפיר נשמע דמוציא משא למעלה מי' חייב ומעתה י"ל דהרמב"ן ז"ל ס"ל דלקושטא דמילתא אמרינן דארון אינו בכלל הגמירא כיון דאינו משא כלל ושפיר כתב דהיו הטבעות בזויות התחתונות וביאור דברי הרמב"ן ז"ל כך הם דעל מ"ש רש"י ז"ל דהטבעות היו בזויות העליונות סמוך לכפורת כתב הרמב"ן ז"ל שלא ידע מנ"ל לרש"י ז"ל לומר כן דהרי כיון דרש"י ז"ל ס"ל כן ע"כ דס"ל דהי' בכלל משא וא"כ אם הי' נישא לגמרי למטה מכתיפם הרי יש בו כובד גדול והרי גמירי דתילתא מלעיל ועוד דאפי' א"נ דרש"י ז"ל ס"ל דלא הי' כובד כלל בארון כיון דהי' נושא את נושאיו וא"כ היו יכולין לשאת אותו לגמרי למטה ג"כ. ז"א דא"כ שוב אמרי' דלגמרי הי' למעלה כיון דזה הי' כבודו של הארון להיות נשא למעלה על הכתף והרמב"ן ז"ל הכריח זה מכח הסוגי' דפשיטא להו כ"כ להוכיח מארון דמוציא משא למעלה מי' חייב מכח הגמירי ומנ"ל דארון הי' בכלל הגמירי כיון דהארון הי' נושא את נושאיו כקושית התוס' אלא ודאי דהכרח הגמ' מכח ממ"נ דא"נ דארון אינו בכלל הגמירי א"כ בוודאי הי' נשא לגמרי למעלה כמ"ש הרמב"ן ז"ל כנ"ל נכון לחומר הנושא ומי שדעתו רחבה יתרץ דברי הרמב"ן ז"ל בתירוץ יותר מרווח וישא ברכה: