Keli Chemdah on Torah, Toldot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(כ"ו ה') בקרא עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו'. וכתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל ויש לשאול א"כ היאך הקים יעקב מצבה ונשא ב' אחיות וכו' והאיך אפשר שיהי' נוהגין היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם ע"ע וקבע לו השם שכר על הדבר וכו' והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש ועסק בה בטעמי מצותי' וסודותי' ושמר אותה כולה כמו שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היתה בא"י בלבד ויעקב בחו"ל לבד נשא שתי אחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלקי הארץ אע"פ שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום עכ"ל:
והנה בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל כבר האריכו כל המפורשים וגם אני כתבתי בזה במקומות הרבה. ויש להביא ראי' לדברי הרמב"ן ז"ל דבא"י הי' להם לגמרי דין ישראל מזבחים (דף קט"ז) דשו"ט הגמ' למ"ד דב"נ לא קרב שלמים ומייתי ראי' מקרא דגם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וקשה למה לא הביא הגמ' ראי' מקרא דויזבח יעקב זבחים בפ' ויגש וסתם זבחים הוא שלמים ג"כ כמו"ש רש"י חולין (דף מ' ע"ב) ד"ה לישנא אחרינא ואע"ג דאינו מוכרע מ"מ אמאי לא מייתי הגמ' מזה:
אמנם להנ"ל א"ש דאף אי נימא דאין ב"נ מקריבין שלמים מ"מ כ"ז שהיו האבות בא"י היו יכולין להקריב גם שלמים כיון דבא"י הי' להם לגמרי דין ישראל. ועיי' ברמב"ן ז"ל לקמן בפ' ויגש שכ' ג"כ בפשיטות דיעקב הקריב שלמים ולא קשיא לי' מזה דב"נ אין מקריבין שלמים וע"כ כדאמרן:
אמנם בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל יש לעיין למה הוצרך לתרץ דרק בא"י קיים המצות לגמרי ולכן נשא יעקב שתי אחיות בח"ל בלבד שזה לכאורה מחוסר הבנה כיון דדעתו הי' לחזור לא"י וצ"ל שדעת הרמב"ן ז"ל כיון דנשאה בהיתר ולא עבר בשעת מעשה על הקרא דאשה אל אחותה לא תקח שוב ליכא איסור אח"כ קודם מתן תורה עכ"פ ואמאי ל"כ לתרץ בפשיטות כיון דהרמב"ן ז"ל ס"ל דמיום שבא אברהם אבינו בברית. בכלל ב"נ לא יחשב והיה בכלל ישראל כמבואר בדבריו בפ' אמור בענין מגדף וכבר האריך בזה המל"מ ז"ל בספרו פרשת דרכים דרוש א' דלדעת הרמב"ן ז"ל היו ישראלים גמורים מיום שבא א"א ע"ה בברית ואע"פ שלא הוצרכו לקיים המצות כ"א בא"י זה הוא מטעם אחר כיון דלא נצטוו עדיין על מצות התורה א"כ נהי שקיימו מעצמם לא קיימו אלא בא"י דעיקר החיוב הוא שם אבל בכלל ישראל היו מיום שבא אברהם אבינו בברית. וא"כ אמאי לא תירץ בפשיטות דמסתמא כשנשא רחל ולאה גייר אותם להיותם ג"כ בכלל ישראל וא"כ גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא הוי שתי אחיות כלל ועיי' בפר"ד שם שהביא תירוץ זה בשם המהר"ש יפה ז"ל וכתב שתליא אם האבות הי' להם דין ישראל ועיי"ש שכ' שעפ"ד הרמב"ן ז"ל בפ' אמור מבואר שאזיל בשיטת המהר"ש יפה ז"ל ותמהני שלא ביאר דא"כ למה הוצרך הרמב"ן ז"ל לתרץ על קושיתו מיעקב שלא קיימו המצות בח"ל. ועיי' היטב בדברי הפר"ד ותראה שלשיטתו הוא תמי' קיימת על רבינו הרמב"ן ז"ל:
אמנם מה שנלע"ד בדעת הרמב"ן ז"ל דס"ל דאע"ג דהי' להם דין ישראל מ"מ ל"ש לומר אז גר שנתגייר כקטן שנולד דמי כיון דעדיין לא נתנה התורה והמצות ולא נשתנו כלל בדינים מכלל ב"נ אלא בענין עכו"ם א"נ דב"נ אינו מוזהר על שותף עכו"ם והזכרים במילה. אבל בלא"ה לא הי' בהם שיטי ל"ש לומר למי שבא להתדבק להם וללכת בדרכיהם גר שנתגייר כקטן שנולד דמי הן אמת שראיתי להפרשת דרכים דרוש ב' שכתב דלדעת הרמב"ן ז"ל דאבות יצאו לגמרי מכלל ב"נ לאחר שנתגיירו פטורים על מה שעבדו עכו"ם קודם שנתגיירו כיון דנשתנה דינם ומיתתם עיי"ש שהביא דברי הגמ' סנהדרין (דף ע"א):
אמנם אני תמה על רבינו הגדול ז"ל שלא זכר דברי הגמ' סנהדרין (דף נ"ח) דדינים במרה נצטוו ועיי"ש לענין עדה ועדים והתראה מבואר מזה דקודם לכן גם בישראל הי' להם כל דיני ב"נ ויותר מזה מבואר ברש"י יומא (דף ס"ו ע"ב) דלכן בחטא העגל היו נידונים בסייף אע"ג דישראל שעבד עכו"ם בסקילה דעדיין לא נאמרה מצות ארבע מיתות ב"ד והיו דנים אותן בסייף כדין ב"נ וא"כ נסתרו כל דבריו ז"ל וברור הדבר דלא אשתנו כלל בדין מב"נ וא"כ נראה דל"ש בי' גר שנתגייר כקטן שנולד דמי שנימא דפקע הקורבה מהם. ויש ראי' ברורה לזה מגמ' ערוכה בסוטה (דף י' ע"א) דאיתא התם רשב"נ אמר שנתנה עינים לדברי' כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה לי' גיורת אני וברש"י ז"ל בזה"ל "ואינה עובדת עכו"ם וראוי' לך" שמא א"א את אמרה לי' פנוי' אני שמא קיבל בה אביך קידושין אמרה לי' יתומה אני עיי"ש. וקשה מאוד כיון דכבר אמרה גיורת אני א"כ מה שאל אותה יהודה אח"כ שמא קיבל בה אביך קידושין הא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין לה אב כלל דפקע הקורבה. ומצאתי בת' מהרי"א הלוי ז"ל ח"א סי' ק"י שנתעורר בזה חכם אחד והג' המחבר ז"ל השיב לו דלק"מ די"ל דקיבל בה אבי' קידושין קודם שנתגיירה וכיון שהיתה קטנה כשנתגיירה יכולה למחות אח"כ והוי קידושין (קודם שנתגיירה) למפרע עיי"ש. ותמהני מאוד ששכח דב"נ אין להם קידושין אלא בעולת בעל וא"כ קודם שנתגיירה ל"ש החשש כלל שקיבל בה אבי' קידושין וכן נתכוון לזה בני הב' המופלג כמר ישראל נתן שיחי':
אמנם לדברינו א"ש כיון דכל ההבדל הי' רק לענין עבודת עכו"ם כמפורש ברש"י ז"ל א"כ לא מיבעי' אי נימא דב"נ מוזהר גם על שיתוף עכו"ם רק דלא קיימי המצוה עליהם א"כ פשיטא דל"ש לומר דמי שבא לקיים המוטל עליו ועל אביו ג"כ יהי' בכלל גר שנתגייר כקטן שנולד ויפקע הקורבה מהאב אך אפי' א"נ דב"נ אינו מוזהר על שיתוף עכו"ם והגירות היתה להאמין באחדות השי"ת בלבדו מ"מ בשביל זה ג"כ לא פקע הקורבה לפמ"ש במק"א דגם גר תושב מוזהר על שיתוף עכו"ם לכ"ע וא"כ כמו דגר תושב אינו נפקע הקורבה שלו מאביו הב"נ ה"ה עתה כשנתגיירו לקבל עליהם אחדות השי"ת לא הוי בכלל קטן שנולד ועדיין איתא ברשות האב וכיון דהר"מ ז"ל פסק דב"נ יש לו זכות בבניו ובנותיו למוכרן לעבדים ושפחות וא"כ עתה דנתגיירה ונוסף בה עוד צד זכות שתוכל להתקדש בכסף אבי' אף שלא נתגייר יכול לקדש אותה לאחר ושפיר חשש יהודה דילמא קיבל בה אבי' קידושין והוצרכה לומר לו יתומה אני. שבתי וראיתי בספר פענח רזא פ' חיי שרה דקרא דויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק שכ' בזה"ל תימא הא אסור לאעבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא. וי"ל דגר לא מוריש לעכו"ם לא מד"ת ולא מד"ס כדאיתא בקידושין עכ"ל:
אך לכאורה דבריו הקדושים אינם מובנים כלל דהא קטורה לקח אחר שנתגייר א"כ הרי הם בניו ממש וא"כ מה בכך דהי' אברהם גר הא הבנים שנולדו לו בגירותו המה בניו. ונראה דכוונתו מישמעאל אמאי העביר נחלה ממנו וע"ז תירץ כיון דאחר שנולד לו ישמעאל נכנס בברית ונתגייר פקע הקורבה ושוב אין ישמעאל יורש אותו. וא"כ מבואר דס"ל דאמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי לענין שהקורבה נפקע:
אמנם נראה דהפע"ר מודה בנקיבות דלא הי' שייך גר שנתגייר כשנ"ד. ודוקא בזכרים דצריך מילה לענין הגירות ויש הבדל ניכר ושינוי בגוף בינו לבין ב"נ לכן הוי כקטן שנולד ולכן אברהם וישמעאל דנתגיירו תרווייהו פקע מהם הקורבה משא"כ בנקיבות דלא הי' קודם מתן תורה שום הפרש אלא איסור עכו"ם אינה כקטן שנולד כדמוכח מש"ס סוטה הנ"ל ויש להאריך הרבה בזה:
ובאמת בראב"ן ז"ל סי' נ"ח בסוף דה"ק מבואר דאף לאחר מ"ת דקי"ל דגר שנתגייר כשנ"ד היינו דוקא בזכרים אבל בנקיבות לכו"ע אמרינן דלאו כקטן שנולד דמי ומה"ט גיורת אסורה לכהונה עיי"ש ואע"ג דבזה נראה עיקר דלאחר מ"ת אין נפ"מ בין זכרים לנקיבות וגם הראב"ן ז"ל לא אמרה בהחלט עיי"ש אמנם קודם מתן תורה בוודאי צדקו דברינו בדעת הרמב"ן ז"ל:
ועיין ברמב"ן ז"ל פרשת דברים נראה דהא דישמעאל נתמעט מאחוה הוא משום דכי ביצחק יקרא לך זרע ולא משום גירות. נראה לכאורה דס"ל דאף בזכר לא אמרינן גר שנתגייר כקשנ"ד שיפקע מהם הקורבה אך י"ל דאם הי' ישמעאל מזרע אברהם לא הי' שייך לומר שיפקע הקורבה ע"י המילה כיון דהשי"ת רצה שיהי' נשאר זרעו של אברהם ובאמת י"ל דאחר שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע הוא באמת מטעם כיון דישמעאל נולד קודם מילתו של אברהם ואח"כ נמולו שניהם הוה בגדר גר שנתגייר שפקע אחוה מהם ואין כאן מקום להאריך יותר: