בפרשת קדושים האריך כבוד אאמו"ר הגאון שליט"א בדין שליחות אי הוי בגדר שנים שעשאו ועיי"ש שכ' שמסברא נראה כיון דהמעשה מתיחסת להמשלח לא הוי בגדר שנים שעשאו. ואני מצאתי בת' טוב טעם ודעת להג' מהרש"ק ז"ל מהדו"ג ח"ב סי' צ"ט שכ' דלכן במילה א"א ע"י שנים כיון דצריך שיהי' בשליחות האב והמעשה מתיחסת להמשלח ליכא למימר דהוי בגדר שנים שעשאו כיון דצריכין מעשה שלימה ואם כי בדה"ק יש לעיין כי דלפי האמת ל"ש שליחות לענין שבת אך עכ"פ מבואר מדבריו כמו"ש אאמו"ר שליט"א דבשליחות ל"ש כלל לומר דהוי שנים שעשאו והבן כי קצרנו וסמכנו על המעיין, וי"ל בזה ביאור ד' המכילתא שזכרנו לעיל באות א' עיי"ש דהנה באמת קשה אמאי שחיטת הפסח דוחה שבת הא יש עצה לשחוט ע"י שנים למ"ד שנים שוחטין בזבח אחד. אך ל"ק כנ"ל כיון דשחיטת הפסח צריך שליחות וא"כ א"א ע"י שנים וזה כונת המכילתא דכיון דדרשינן מושחטו דצריך שליחות לכן אמרינן ושחטו בין בחול ובין בשבת כיון דליכא עצה ע"י שנים. ומיושב בזה ד' הירושלמי דיליף חיוב מילה על אב מביום השמיני (המובא באות הקודם) כמובן. ובאופן הנ"ל נראה לי בכונת המכילתא בפשיטות לפימ"ש הר"ן רפ"ב דקידושין בכונת ריב"ק מנין ששלוחו ש"א כמותו שנאמר ושחטו והלא אינו שוחט אלא אחד דנפקא לן מדכתיב תזבח שלא יהיו שנים שוחטין זבת אחד (וצ"ל דס"ל כראב"ש עיין חולין כ"ט) אפ"ה אמר רחמנא ושחטו והיינו משום שלוחו ש"א כמותו עיי"ש א"כ נוכל לומר דזה כונת המכילתא כיון דמבואר מושחטו דצריך שליחות כיון דאין שנים שוחטין בזבח אחד לכן אמרינן ושחטו בין בחול ובין בשבת כיון דליכא עצה ע"י שנים וז"נ בעזהשי"ת:

ישראל נתן פלאצקי בלאאמ"ר הגאון המחבר שליט"א: