פרשת תזריע האריך כבוד אאמו״ר שליט״א בדברי הירושלמי קידושין (פ״א ה״ז) דיליף לה דהחיוב מילה מוטל על אב מקרא דביום השמיני עיי״ש. ולפענ״ד נראה בכוונת הירושלמי בדרך פלפול דלכאורה קשה אמאי מילה דוחה שבת דהוא עשה ול״ת ימולו ע״י נשים דליכא אצלם אלא הלאו גרידא. אך באמת ל״ק כיון דמצות מילה הוא מצות אב וכבר כ׳ המקנה קידושין דעל אב איכא ב׳ מצות מצות אב ומצות ב״ד ונודע דעת הריטב״א דתרין עשין דוחין גם ל״ת ועשה א״כ אינו נפ״מ מאב לאשה כיון דגם אצל אב אמרינן ע״ד כדין ומצוה בו יותר מבשלוחו וזה כוונת הירושלמי דהנה נודע סתם ירושלמי הוא ר״י ור״י ס״ל בע״ז (דף כ״ז) דמילה באשה כשרה וכבר כ׳ המקנה קידושין בסוגי׳ דשם דלמ״ד מילה באשה כשרה הוי אשה בכלל ב״ד א״כ לשיטתו הי׳ קשיא לי׳ אמאי נימא דביום אפי׳ בשבת הא איכא עצה ע״י אשה ע״כ מדחזינן דאין מלין ע״י אשה אף דהוי בכלל ב״ד ע״כ צ״ל דהחיוב מילה הוא על אב דוקא וזה נשמע מקרא דביום ודו״ק וע"ל בכוונת הירושלמי לפימ״ש המאירי ביצה (דף ו׳) דמלאכשאצל״ג מותר לגמרי ביו״ט לכ״ע והנה מבואר ברשב״א שבת (דף ק״ו) דתיקון מצוה הוא רק מלאכשאצל״ג א״כ לפ״ז קשה אמאי מילה שלב״ז אינו דוחה לא את השבת ולא את יו״ט ואמאי הא באמת גוף המילה הוא קלקול רק דמצוה מחשיב אותו לתיקון והתיקון הוא רק מלאכשאצל״ג א״כ ביו״ט דמותר מלאכשאצל״ג אמאי אינו רשאי למולו ביו״ט אמנם י״ל לפימ״ש הר״ן בשבת (דף קל"ו) דהתיקון מילה הוא במה שמתקנו לאכול תרומה ולשחוט עליו את פסחו א"כ י"ל דזה הוי תיקון גמור ול"ה מלאשאצל"ג ואף שהרשב"א ז"ל שם כ' וז"ל אע"פ שמתקנו לתרומה וקדשים ולאכילת פסחים אין אותו התיקון בגוף המצוה רק אצל אחרים עיי"ש. אמנם נראה מד' הר"ח ז"ל שדקדק בלשונו לשחוט "עליו" את פסחו י"ל דהוי תיקון גמור כיון דתיקון הוא רק אצל אביו דאם לא ימול אותו לא יהי' רשאי לשחוט עליו את פסחו] אמנם זה התיקון הוא רק גבי אביו כמובן ובזה יש לפרש דברי הירושלמי הנ"ל דהנה סתם ירושלמי הוא ר"י והוא ס"ל מקלקל בחבורה פטור והא דצריך קרא דמילה דוחה שבת משום דהוי תיקון מצוה כמ"ש הרשב"א ז"ל שם וא"כ הי' קשיא לי' אמאי נימא דביום השמיני דווקא מילה בזמנה דוחה שבת ויו"ט ולא מילה שלא בזמנה הא ביו"ט מותר מלאשאצל"ג ואמאי לא יהי' מותר למול ועכצ"ל דמצות מילה מוטל על אב דוקא והוי מלאכה גמורה לכן א"ד גם את היו"ט ודו"ק: