Keli Chemdah on Torah, Vayera
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בסנהדרין (דף נ"ו ע"א) ברש"י ד"ה וגילוי עריות כולן חוץ מנערה המאורסה דכתיב גבי אבימלך הנך מת על האשה וכו' נערה המאורסה אין להם עכ"ל לכאורה מוכח קצת מזה דהי' לאאע"ה דין ב"נ דאל"כ אכתי קשה אמאי לא אמר השי"ת סתמא א"א דהרי בנעה"מ דישראל אתרבי לקטלא ועי' בסנהדרין (דף נ"ז ע"ב) וברש"י ד"ה בעולת בעל ותבן דברינו אמנם י"ל דזה תליא בפלוגתת רש"י ורבינו יונה ז"ל בהא דתרצינן (בדף נ"ז ע"ב) לא נצרכה אלא לנעה"מ דרש"י ז"ל ס"ל דגם בנעה"מ דיינין להו בע"א ודיין אחד ובלא התראה אמנם בחידושי רבינו יונה ז"ל שם כתב דיש לבעה"ד לחלוק על זה כיון דאצלם ליכא כלל נערה המאורסה כשבאין לדון אותם צריך עדים והתראה כמו בדינא דידן עיי"ש ומעתה י"ל דאין ראי' דא"א הי' לו דין ב"נ דשפיר י"ל דהי' לו דין ישראל ואעפ"כ אמר לו הקב"ה מצד בעולת בעל דמשום זה נתחייב מיתה כיון דהוי שוגג קרוב למזיד משא"כ מצד נערה המאורסה א"ח מיתה כיון דבדיני ישראל א"ח מיתה בכה"ג דלא הי' מזיד גמור והי' בלא התראה אמנם לדעת רש"י ז"ל דגם מצד נערה המאורסה דיינינן להו בדינא דידהו יש קצת ראי' דא"א הי' לו דין ב"נ ולא הי' אצלו קידושין ואולי י"ל עפ"מ שכתבו המחברים דלכן אבימלך לא הי' חשיב אונס אע"ג דא"א אמר לו אחותי היא דמ"מ הי' לו לחוש דילמא היא אשת איש של איש אחר ולכן ל"ח אונס וכיון דבב"נ ליכא נעה"מ אלא בעולת בעל וא"כ אע"ג דא"א ע"ה הי' לו דין ישראל מ"מ ע"ז הי' אונס כיון דא"א אמר לו אחותי היא לא עלה בדעתו שהיא אשתו לכן אמר לו הקב"ה רק מצד בעולת בעל ויש לדחות דבאמת גם מצד א"א לא הי' אונס די"ל דהיא אחותו ואשתו כמו שהי' באמת וכמ"ש המפרשים ובאמת בתרגום יונתן נראה דא"א ע"ה הי' לו דין ישראל בזה ואף את הגר קידש בקידושין ופטר אותה בגט אמנם מה שיש לומר דרך חידוד בפי' הגמ' אפי' א"נ דא"א הי' לו דין ישראל לפי"מ שכ' מו"ה ר"י חגיז ז"ל בס' הלכות קטנות לחדש די"ל דבקידושין מהני שאלה כיון דשורש ענין קידושין הוא דאסר לה אכולי עלמא כהקדש וכמו דמהני שאלה בהקדש ה"ה דמהני שאלה בקידושין אמנם בזה ברור דזה דוקא קודם שכנסה אבל אחר שנשאה לו ע"י ביאה כיון דביאה עושה קנין שוב א"צ קידושין הראשונים דהרי גם בב"נ בעולת בעל יש להם שוב ל"מ שאלה ועיי' בבאר הגולה למהר"ל מפראג ז"ל ריש ביאור ו' שכ' הטעם דנעה"מ בסקילה וא"א רק בחנק וז"ל והטעם כי מפני הבא על נערה המאורסה הוא חוטא בקדושה שהנערה מקודשת לאחר והוא בא עלי' ואינו כמי שבא על בעולת בעל שכבר היא אשתו ואין כאן שם קידושין ואע"ג דלא פקע מיני' שם קידושין הראשונים מ"מ אין שם מאורסה עלי' רק בעולת בעל ולכך של ארוסה חמורה מבעולת בעל עכ"ל והוא כדברינו הנ"ל ולפי"ז זה דוקא אי נימא דבב"נ ל"מ קידושין אלא ביאה וע"כ צ"ל דקידושין בישראל הם מפאת הקדש ושפיר מהני שאלה משא"כ א"נ דגם בב"נ מהני קידושין וע"כ דהוא קנין כמו כל הקנינים דבב"נ ל"ש הקדש דאינו מוזהר בבל יחל דברו ואע"ג דהקדש גמור גם בב"נ מהני וכ"כ האבני מילואים בת' דהוא מטעם דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי משא"כ בקדשי אשה דאינו מקדיש לגבוה ל"ש בב"נ וע"כ דהוי קנין וא"כ שוב ל"ש בזה שאלה ומעתה א"ש דאע"ג דא"א יש לו דין ישראל מ"מ כיון דלדידהו לית להו דין נעה"מ אלא בעולת בעל א"כ אפי' א"נ דא"א יש לו דין ישראל ושייך אצלו נערה המאורסה מ"מ ל"ש בשביל זה מיתה כיון דיכול לשאול על הקדישם וכיון דנלקחה ברצון אברהם בוודאי שאל על הקידושין ולכן הוכרח הקב"ה לומר והיא בעולת בעל דבזה שוב ל"מ שאלה משא"כ א"נ דבב"נ גם נעה"מ אית להו וא"כ ל"ש שאלה כלל בקידושין וא"כ לא הי' צריך הקב"ה לומר והיא בעולת בעל והוא נכון לפלפולא. ומזה תראה שיש לקיים הגירסא של ספרים ישנים שהביא המהרש"א ז"ל בקידושין (דף ט' ע"ב) דהא דילפינן בגמ' קידושי ביאה מבעולת בעל והביא המהרש"א ז"ל דשם גירסת ספרים ישנים דכוונת הגמ' על והיא בעולת בעל דהכא והמהרש"א ז"ל דחה זה דהרי מזה ילפינן בסנהדרין דנערה המאורסה אין להם בעולת בעל יש להם א"כ לא איירי בקידושין אמנם לדברינו יש לומר דבאמת א"א קידשה בביאה והקב"ה אמר לו והיא בעולת בעל כמו שהי' באמת אך מ"מ מוכח מזה דנעה"מ אין להם לב"נ כלל דאל"כ הוי אמר הקב"ה סתם אשת איש ודו"ק היטב:
ואם אמנם כי דברי הג' מוהר"י חגיז ז"ל אין להם יסוד כמו שכתבנו במקומן מ"מ העליתי הדברים על ספר לבאר ההבדל בין ישראל לב"נ בענין נערה המאורסה ובאמת נלענ"ד שזה ענין ברכת האירוסין שאנו מברכין אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות ולכאורה ק"ל. א' כיון שבן נח גם כן מצווה על עריות ל"ש בזה ברכה. ב' לפ"מ דמבואר בגמ' יומא (דף כ"ז ע"ב) דגילוי עריות הוי בכלל מצות שכליות וכבר כתבו רבני בתראי דעל מצות שכליות ל"ש ברכה א"כ איך אנו מברכין אשר קב"ו על העריות. ג' דאמאי דוקא על איסור עריות מברכינן ובכ"מ קיי"ל דאין מברכין על השלילה ובזה כבר העיר החת"ס ז"ל ונדחק בזה. אמנם לענ"ד נראה בזה ונקדים לתרץ ד' הר"מ ז"ל בשמונה פרקים פ"ו שחשב עריות בין מצות החוקיות וזה היפך ד' הגמ' יומא (דס"ז) דחשיב לי' במצות שכליות. כבר עמד ע"ז הגאון ר' ישעי' פיק זצ"ל ביומא שם:
אמנם לענ"ד נראה פשוט דהר"מ ז"ל מחלק בין עריות שאסורין לב"נ זה הוא ממצות שכליות כיון שאין אסורין לו אלא אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ובהמה וא"א וכ"ז יש לקרב אל השכל מה שא"כ עריות דישראל דאסורין עריות דאישות והם אסורים לעולם אף כשנפסק האישות מ"מ חמותו וכלתו ואשת אחיו ובת אשתו וכיו"ב אסורה לו לעולם זה אינו שכל כיון דהאיסור מכח אשתו א"כ כאשר יסיר האישות צריכות העריות להיות מותרות ולכן חשבו הר"מ ז"ל בכלל החוקים וראי' ברורה לזה דהרי הר"מ ז"ל בעצמו בפ"ט ממלכים כתב ע"ז מצות ב"נ דהם מצות שכליות וקשה הא עריות הם מכלל החוקים א"ו כדאמרן ובאמת הענין הוא בישראל כיון דקידושין הוא ענין קדושה כשקידש הקב"ה את ישראל שנשואין שלהן יהי' בהן קדושה רוחניות ולכן ההקדש לא נפקע אפי' כשמתה אשתו וכל העריות האלו אסורין. וזה הוא ענין שבב"נ ל"צ קרא להתיר כלל מיתת הבעל כיון דהוא רק קנין בעלמא ממילא ידעינן כשמת אחד נפקע קנינו משא"כ באשת ישראל צריך קרא להתירה לינשא. ועיי' בגור ארי' פ' וישב גבי תמר שכ' ג"כ כדברינו דבב"נ ל"ש כלתו כלל לאחר מיתת בנו והוא כדברינו וזה הוא ענין הברכה דאשר קב"ו על העריות דהיינו שקדשנו בזה שאסר לנו עריות לעולם ע"כ דהוא מכח שנעשה מנישואין ענין קדושה ולכן אסר לנו את הארוסות וזה בראה נכון ומתורץ היטב נוסח הברכה בעזהשי"ת: