Keli Chemdah on Torah, Vayeshev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברש"י והוא מדרש רבה אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר"מ תמר בתו של שם היתה לפיכך דנוה בשריפה עכ"ל. וכתב ע"ז במזרחי ואע"פ שאמרו בנדרים ניטלה הכהונה משם הא מסקינן התם שמזרעו ניטלה ולא ממנו א"כ אע"פ שאין בתו כהנת מ"מ דנוה בשריפה משום כבוד אביה דשריפה שחייבה התורה לב"כ אינה רק מפני כבוד אבי' כדכתיב את אבי' היא מחללת ושם אבי תמר מיהו כהן הי' עכ"ל. מבואר מדברי קדשו דבר חדש מאוד דהא דהחמירה תורה בב"כ אינה מפאת קדושתה מצד שהיא כהנת רק מצד שאבי' כהן לכן אע"ג דתמר היתה זרה כיון דהיתה בת כהן חייבת בשריפה מצד אבי' היא מחללת:
אמנם לענ"ד קשה ע"ז מהא דאמרינן בסנהדרין (דף נ"א) ובת כהן כי תחל לזנות יכול חיללה את השבת ת"ל לזנות ומקשינן בגמ' הלא כהנים אינן חייבין רק סקילה ותי' סד"א כהנים דאישתרי שבת גבייהו בעבודה בסקילה וכו' מבואר מדברי הגמ' דהי' סד"א להיות בת כהן חמורה מאבי' ואי נימא דכל העונש עלי' מפאת אבי' א"כ איך אפשר לומר דטפל חמור מן העיקר וכיון דכהנים אינן חייבין בחילול שבת אלא סקילה יהי' הטעם מה שיהי' אין סברא לחייב את בתו יותר מזה אלא ודאי דהא דבת כהן בשריפה היינו מפאת קדושתה שיש עלי' קדושת כהונה וא"כ שפיר אמרינן דנהי דאבי' רק בסקילה היינו משום דאישתרי לגבי שבת בעבודה אבל היא דלא אישתרי לגבי שבת שוב חייבה מיתה חמורה מצד קדושת כהונה שיש עלי' וזו קושיא גדולה על שיטת המזרחי לענ"ד ומלבד זאת תמהני על המזרחי דאיך לא שת לבו לדברי התרגום אונקלוס על הקרא דבת כהן כי תחל לזנות שמתרגם בזה"ל. ובת גבר כהן ארי תחל למיטעי מקדושת אבי' הוא מתחלא עכ"ל נראה מבואר דהתרגום מפרש הקרא דאת אבי' היא מחללת היינו דהיא מחוללת ע"י הזנות מקדושת כהונה שהיא קדושת אבי'. וזה ברור בפירוש התרגום. וא"כ אם היא זרה מעולם ולא היתה עלי' קדושת אבי' כלל א"כ פשיטא דל"ש האי טעמא ואינה חייבת שריפה. ואולי התרגום בא לשלול בזה ד' המזרחי שלא נימא דהוא רק מפאת קדושת אבי':
הן אמת שזה נראה ברור דהבדל יש בין קדושת בת כהן לבן כהן דבן כהן ה"ה קדוש כמו האב ואינו מכח האב רק כיון דהוא נולד מכהן ה"ה גם הוא כהן כאביו משא"כ בת כהן קדושתה רק מכח האב ואינה קדשה בעצמותה וכנראה מדברי התרגום הנ"ל ועיי' בסוטה שילהי פרק הי' נוטל במשנ' מה בין כהן לכהנת כהן אינו מתחלל וכהנת מתחללת והטעם כנ"ל דכהן קדושתו בעצם וזה א"א להפריד ממנו בשום אופן משא"כ כהנת דקדושתה רק מכח אבי' ולכן יכולה לחלל את הקדושה וכ"ז מבואר בדברי התרגום הנ"ל למעיי' היטב. אמנם בכ"ז מ"ש המזרחי שאע"פ שאין עלי' קדושת כהונה כלל מ"מ כיון דהיא בת כהן חייבה שריפה זה אינו נראה כמו שכתבנו מדברי הגמ' סנהדרין ומדברי התרגום הנ"ל:
שבתי וראיתי בספר לוית חן פרשת וישב הביא ג"כ דברי הרא"מ הנ"ל וכתב לתמוה עליו מגמ' ערוכה דכריתות (דף ז' ע"א) פלוגתת ר"מ וחכמים בבת כהן שניסת לאחד מן הפסולין ואח"כ זינתה דר"מ ס"ל כיון דאסירה לכהונה שוב זרה היא וחכמים סוברים דבעינן זר מעיקרא עכ"פ מבואר דבזרה מעיקרא אע"ג שהיא בת כהן ג"כ אינה חייבת אלא חנק וא"כ מבואר היפך דברי המזרחי ז"ל והיא תמי' קיימת לכאורה. אמנם מאשר נודע שרבינו הרא"מ זצ"ל הי' רבן של כל ישראל בדורו וח"ו שיטעה בדבר פשוט כזה. לכן נלענ"ד ללמד זכות עליו ז"ל דבאמת מודה הוא ז"ל שכל הטעם שבת כהן חייבה מיתה חמורה היינו מפאת קדושת כהונה שיש עלי' אמנם מפני שקדושה זו שעלי' אינה קדושה עצמיות אלא נמשכת מקדושת אבי' וכמו דמוכרח מביאור התרגום בקרא ואת אבי' היא מחללת וכמו שביארנו לעיל וכיון שמשם בעצמו לא ניטלה קדושת כהונה א"כ גם קדושה זו הנמשכת מאב לבתה ג"כ לא נלקחה ודוקא בניו של שם לא היו כהנים דהם אינם מפאת קדושת האב רק מכח עצמם זה לקח הקב"ה אבל בתו של שם דקדושתה מכח אבי' וכיון דאבי' נשאר בקדושה ממילא גם היא יש עלי' קדושת כהונה וכוונת המזרחי ז"ל דמבתו ל"ש לקיחת כהונה כלל כיון דכל קדושתה מפאת קדושת אבי' וכיון שאבי' נשאר כהן ממילא היא בת כהן ושייך בה את אבי' היא מחללת דהיינו קדושת אבי' שיש עליה וכהתרגום אונקלוס ואע"פ שלשון המזרחי בקיצורו מורה דכוונתו בפשיטות מ"מ האמת יעיד לעצמו שהדברים נכונים בעזהשי"ת בכוונת דבריו הקדושים: