Keli Chemdah on Torah, Vayikra
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בתורת כהנים פרשתא א' סי"ב איתא בזה"ל. משה משה. אברהם אברהם. יעקב יעקב. שמואל שמואל לשון חבה. ולשון זירוז. ד"א משה משה הוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו עכ"ל וצ"ב. ונראה דהענין הוא עפי"מ שכתב רש"י ז"ל בפ' בהעלותך בקרא ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. דפירש רש"י ז"ל בעבדי אע"פ שאינו משה. במשה אע"פ שאינו עבדי עכ"ל. ותמי' לכאורה דבמשה אע"פ שאינו עבדי מה הוא היתרון הלא כל מעלתו של משה רבינו ע"ה שהי' עבד השי"ת ומה הפירוש משה אף על פי שאינו עבדי:
ונלענ"ד בביאור הענין עפי"מ דמבואר בברכות (דף ל"ד ע"ב) שאמר ריב"ז על ר"ח ב"ד הוא דומה כעבד לפני המלך ואינו דומה כשר לפני המלך. וברש"י ז"ל בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות כשר לפני המלך שאינו רגיל לבוא לפניו עכ"ל. וצריך מובן הכוונה. ונראה דריב"ז הי' שר התורה. ותורה לאו בשמים היא וניתנה לחכמי הדור כפי"מ שיורו זאת הוא התוה"ק כמו שמבואר בכמה דוכתין וזה נקרא שר לפני המלך. אמנם רחב"ד הי' עמוד העבודה והי' כל עסקו בצדקות ומע"ט לעבודת השי"ת ולזאת הי' כבן בית ונכנס ויוצא שלא ברשות וזה שהשיב ריב"ז לא שהוא גדול ממנו אלא שהוא בחינת עבודה ואנו בחינת תורה. ולפי"מ דקיי"ל תורה גדול שמביא לידי מעשה א"כ ריב"ז עוד גדול מרחב"ד. אמנם לענין שיתקבלו תפלותיו רחב"ד נתעלה יותר מריב"ז כיון שזה הוא הבחינה שלו וזה עבודתו. ומעתה נאמר שזהו הפירוש בעבדי אע"פ שאינו משה. במשה אע"פ שאינו עבדי. דמרע"ה היו בו ב' הבחינות אלו עד היסוד שהי' כל ימיו עוסק בתועלתן של ישראל ומתפלל עליהם תמיד ומשפיע עליהם יראת שמים. ומלבד זה הי' יסוד התורה וזה בחינת משה. וכמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות משה שפיר קאמרת. וזהו הפירוש עבדי אע"פ שאינו משה היינו אם הי' בחינת עבד גרידא ג"כ הי' צריך לכם להזהר שלא לדבר עליו וכן אם הי' משה בלבד היינו בחינת תורה אע"פ שלא הי' בבחינת עבד. ועתה שהוא בשני הבחינות הו"ל בתכלית השלימות מדוע לא יראתם לדבר. וזה האמת בכוונת רש"י ז"ל:
ומעתה נאמר שהנה לשון זריז שייך בעבד שמזרזו לעשות פעולתו בזריזות. אמנם לשון חבה שייך בשר שמדבר עמו המלך בלשון חבה כדרך שמדבר המלך עם שריו. וזה כוונת התורת כהנים דמה שמצינו במשה רבינו ע"ה ובאאע"ה וביעקב אבינו ע"ה ובשמואל הנביא ע"ה שכפל הקב"ה שמותם. היינו מפני שהם הי' להם שני הבחינות. בחינת שר לפני המלך ועבד לפני המלך. כמו שאמרו חז"ל על א"א שלמד וקיים כל התורה והי' לו תלת מאה פירקי במסכת עכו"ם וכן הי' עמוד הגמ"ח. וזה בחינת עבד לפני המלך. וכן יעקב אבינו שהי' איש תם יושב אוהלים וזה שר לפני המלך אמנם מלבד זה הי' בבחינת עבד לפני המלך. כמו שאמרו חז"ל עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי. וכן הא דיעקב אבינו תיקן תפלת ערבית. וכתבו המפורשים דעבודתו הי' להכניס הרשות ג"כ לעבודת השי"ת וזהו תכלית עבודת ישראל. ושמואל הנביא ג"כ הי' בו ב' הבחינות הללו שהי' שופט ישראל והי' נזיר השם. ולכן מצאנו בהם כפל בקריאת שמותם לשון חבה ולשון זירוז כיון שהי' בהם שני בחינות הנ"ל. וא"ש דברי התו"כ:
ואח"כ כתב התו"כ ד"א משה משה. והיינו כי על מרע"ה יש לומר עוד טעם אחר בכפילות קריאת שמו דהוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו. והכוונה נראה דהנה יש שני בחינות במנהיגי ישראל יש מנהיג הדור שמעצמו נתעלה בכל הענינים בעבודת השי"ת ועיד"ז זוכה לה ות מנהיגן של ישראל והוא משפיע עליהם תורה ויר"ש וא"צ להשפעת ישראל עליו רק הכל הוא מכחו. ויש מנהיג של ישראל שזוכה בעבור איזו מעלות שיש בו להיות מנהיגן של ישראל. ועיד"ז שנעשה מנהיגן של ישראל נשפע עליו מקדושת ישראל. וכבר פירשנו בזה מה שאמרו חז"ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. זקנים שבדור אמרו אוי לו לאותו בושה ואוי לו לאותו כלימה. דהכוונה הוא עפי"מ שאמר מרנא הקדוש בעל חידושי הרי"ם זצוקלל"ה. שקרח הי' גדול מאוד במדריגה אמנם לא הרגיש שכל זה נמשך מקדושת מ"ר ע"ה וכן ראה שכל העדה כולם קדושים והי' סובר שקדושת מ"ר הוא מכח קדושת ישראל ולכן שאל ומדוע תתנשאו על קהל ד'. אמנם באמת הכל הי' מקדושת מ"ר שהוא הי' החמה המשפיע על כל ישראל קדושה וטהרה. ולכן בימי יהושע שהי' מנהיגן של ישראל בעבור שימושו את מ"ר. וכבר כתבנו במק"א דמ"ר שהי' איש אלהים לא הי' צריך שירות רק שהי' משרת משה לישראל מה שישראל היו צריכין ממרע"ה הי' על ידי יהושע. ולכן זכה להיות מנהיגן של ישראל והי' רק כפני לבנה שמקבל האור וכן הוא הי' בבחינת מקבל וכפי מעלות ישראל וקדושתם הי' נשפע עליו ג"כ קדושה וטהרה ולזאת הזקנים שבדור שזכרו את גדלותן בימי משה הרגישו עתה שכל קדושתן הי' ממרע"ה ולכן אמרו אוי לאותו בושה אוי לאותו כלימה. שלא הרגישו בזה כל ימי היות משה רבינו מנהיגן של ישראל. ועיין בילקוט שמואל א'. א'. על אלקנה אבי שמואל ועלה האיש ההוא. נתעלה בביתו. נתעלה בחצירו. נתעלה בעירו. נתעלה בכל ישראל. וכל עילויו לא הי' אלא משל עצמו והיינו כנ"ל שלא הי' מושפע בקדושתו ע"י ישראל רק שזכה לכל זה ע"י מעשיו הטובים עיי"ש. ובדרוש שדרשתי בעת שנתמנתי לאב"ד בפ"ק יצ"ו. אמרתי בזה לפרש דברי הירושלמי פרק מצות חליצה הלכה ו' גבי עובדא דלוי בר סוסי דרבי יהיב להון לבני סומני' את לוי בר סוסי שיהי' להם לרב ולמנהיג. ואח"כ כששאלו אותו ולא ידע להשיב באו לרבי ואמרו לי' הדין פייסינא דפייסנתיך. אמר להון דחייכון בר נש דכוותי יהבית לכון, ולכאורה תמוה אטו הי' לוי בר סוסי גדול כמו רבינו הקדוש. ופירשנו דהכוונה דרבי אמר להם ברוב ענותנתו שגם הוא כשנעשה נשיא ישראל לא הי' כלי מוכשר לקבל טהרה יותר מלוי בר סוסי רק ע"י הסכמת ישראל שמנוהו עליהם השפיעו עליו תורה ויראת שמים וכן לוי בר סוסי הוא כלי מוכשר לזה אם אתם תקבלו אותו על עצמכם להיות לרב שלכם ותהיו שמחים עמו ומכבדים אותו כראוי מבלי שאלות וספיקות ישפע עליו קדושה וטהרה להנהיג אתכם. ועד"ז נראה לפרש הכוונה שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי דהיינו שביקש שלא יכשל בדבר הלכה והוא עיד"ז שישמחו בו חביריו ויקבלו ממנו ולא ירצו לקנטרו ולקפחו בהלכות עיד"ז יזכה ממילא לכוין כהלכה וכפי הנודע מהסיפור על השאג"א ז"ל שלא יכול לכוין הלכה בשאלה אחת והבן עיד"ז שהוא שאלה לנסות אותו כנ"ל. אמנם כל זה במנהיג שצריך להיות נשפע מישראל וצריך כוחן של ישראל. אמנם מרע"ה הוא הי' מקור התורה והקדושה והוא הי' משפיע על הכל קדושה וטהרה ועבור זה זכה להיות מנהיגן של ישראל. וזה כוונת התו"כ. ד"א משה משה. הוא משה עד שלא נדבר עמו הוא משה משנדבר עמו דגם קודם שנעשה מ"ר מנהיגן של ישראל והשי"ת שלח את דבריו על ידו לכן ישראל הי' משה בכל הבחינות כנ"ל וזה נכון בכוונת התו"כ:
[אמר המחבר העתקתי דברים אלו כאן בראש ספרי זה מפני שהוא חלק מהדרשה שדרשתי בז' אדר שנת תרס"ה והזכרתי את השבר אשר השברנו כאשר נסתלק מאתנו נשיא ישראל אדמו"ר הגאה"ק רבן של ישראל מגור זצוקלל"ה ובארתי עליו דברי התו"כ הנ"ל לזאת העתקתי הדברים כאן שיהי' לזכרון. והשי"ת ישמחנו וישלח לנו משיח צדקנו בב"א]: