Keli Chemdah on Torah, Yitro
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בספר פענח רזא בד"ה אנכי כתב בזה"ל אמרו חז"ל כששמעו אנכי ולא יהי' לך חזרו לאחוריהם י"ב מיל והחזירם מלאכי השרת כדכתיב מלאכי צבאות ידודון וקשה הא ס"ל דבשבת נתנה תורה ואיך הלכו כ"כ בשבת וי"ל דכיון שהוקפו בענני הכבוד הרי כאלו היו בחצר אחד עכ"ל. והנה יש לדקדק בלשון הפענח רזא דמשנה מלשון הגמ' שבת (דף פ"ח ע"ב) דזה לשון הגמ' ואמר ריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה חזרו ישראל לאחוריהם י"ב מיל וכו' נראה מדברי הגמ' דבכל עשרת הדברות כן הי' אמנם מדברי הפענח רזא נראה דרק באנכי ולא יהי' לך דשמעו ישראל מפי הגבורה בעצמם בזה חזרו לאחוריהן י"ב מיל משא"כ אח"כ בשאר הדברות דשמעו רק קולו של משה לא חזרו לאחוריהן. ובאמת נראה ריב"ל מדקדק כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה היינו דמקול הרעש שיצא ע"י דיבורו של הקב"ה אע"ג דהם לא שמעו הדיבור חזרו לאחוריהן אמנם הפענח רזא כ' בהדיא דהחזרה לאחוריהן הי' מכח שמיעתן וממילא הי' רק באנכי ולא יהי' לך:
ובאמת יש לעיי' לפי גירסת הפענח רזא דרק באנכי ולא יהי' לך חזרו לאחוריהן א"כ למה צריך לידחק לתרץ על קושייתו משום דענן הוי מחיצה הא נוכל לתרץ בפשיטות דריב"ל ס"ל כר"א בר יעקב דאתחומין לא איפקד במרה א"כ אפי' א"נ דאיפקדו אתחומין מיד כשצוה הקב"ה על השבת בעשרת הדברות נפקדו מאותה רגע ואילך גם על תחומין מ"מ כיון דלא חזרו לאחוריהן אלא בדברות ששמעו מפי הקב"ה בעצמו א"כ באותן דברות דמשבת ואילך באמת לא החזירו לאחוריהן ועיי' ברוקח סוף סימן קע"ח שהביא לשון המכילתא מקול הדיבור חזרו לאחוריהן י"ב מיל נראה דס"ל דלא הי' תליא בשמיעתן את הדיבור וכמו שנראה פשטא דגמ' דילן ועיי"ש שכתב ג"כ כדברי הפענח רזא הנ"ל:
ובאמת לכאורה יש להעיר אפי' א"נ דבכל דיבור ודיבור חזרו לאחוריהן מ"מ כיון דבמרה לא איפקד אתחומין א"כ קודם ששמעו הדיבור של שמירת שבת לא הי' עליהם איסור תחומין ואי שיחול אח"כ עליהם איסור תחומין ע"ז י"ל דשוב אינו חל מצד דיחוי כיון דבתחילת שבת לא נצטוו על זה ואע"ג דהרא"ש ז"ל סו"פ ואלו מגלחין כתב דבשבת ל"ש זה כיון דאין סוף שבת התשלומין לתחילתו ומבואר כן בפשיטות ביבמות (דף ל"ג) דקטן דאייתי שתי שערות בשבת חייב לשמור את השבת מ"מ נראה דזה לפי האמת דאתרבי מקרא דמחללי' מות יומת דאפי' אם חיללו את השבת בהיתר מ"מ אין אומרים הואיל וחיללו את מקצתו נחלל את כולו עיין במכילתא בפ' כי תשא אבל בלא"ה הו"א דאמרינן דיחוי אצל שבת וא"כ נהי דגלי קרא רק בל"ט מלאכות דשבת אבל בתחומין שוב יש מקום לומר כן כיון דלא נצטוו על התחומין בתחילת שבת שוב ל"ש איסור תחומין כלל אמנם לקושטא דמילתא נראה דז"א דהנה באמת צ"ע דלמה צריך קרא לזה דלא אמרינן דיחוי אצל שבת הא אין דיחוי באיסורין ודוקא לענין מצות אמרינן דיחוי:
אמנם כ"כ בספרי דרך חיים דבאמת בשבת איכא עשה ול"ת וזה נכלל בזכור ושמור ועיין היטב ברמב"ן ז"ל בקרא דזכור ובד"ה לא תרצח במ"ש טעם שלא נאמר עונש במחלל שבת ושכר במקיים את השבת עיי"ש שכתב שמקיים את השבת נכלל באנכי וממילא הוא בכלל עושה חסד והמחלל נכלל בעונש דאל קנא וגו' ולפי"ז י"ל דעיקר השבת הוא מצ"ע דאנכי ושוב עיקר הוא המצוה ואמרינן בי' דיחוי אע"ג דכולל איסור ג"כ ומעתה נראה דזה דוקא מה שהוא בכלל ל"ט מלאכות שיש עליהן חיוב מיתה וא"כ הם בכלל העשין דשבת ג"כ משא"כ בתחומין אפי' לר"ע דתחומין דאורייתא מ"מ אינו אלא לאו גרידא ושוב הוי רק איסורין ואמרינן אין דיחוי באיסורין ולכן לענין תחומין גם בלא קרא ידעינן דאייתי ב' שערות בשבת חייב מכאן ואילך על איסור תחומין וכיון דאמרינן דממתן תורה ואילך הם בכלל אזהרה דאל יצא איש ממקומו א"כ אסור מעתה ללכת ממקומו זה ויש להכריח הדברים מירושלמי עירובין פ"ד ה"ה דאיתא התם ר' חינא אמר רב נחמן בר יעקב בעי גר שטבל לאחר שהאיר המזרח מאחר שאלו הי' ער הי' קונה לו שביתה ועיי"ש במפורשים דשאלת רנב"י הוא אם יש לו אלפיים אמה כיון דהי' בידו לטבול קודם שבת או דילמא דאין לו אלא ד' אמות כיון דביה"ש לא הי' בר קנין שביתה ואינו דומה לישן בין השמשות אמנם זה פשוט לי' דאסור בתחומין וקשה אמאי פשיטא לי' כ"כ הא ר"נ בר יעקב עצמו ס"ל בירושלמי פ"ב דמגילה דגר שטבל לאחר שהאיר המזרח יהי' פטור מקריאת מגילה מצד דבתחילת חיובו לא הי' ראוי וא"כ אמאי לענין איסור תחומין פשוט לי' דישנו בכלל איסור תחומין אלא ודאי כמו"ש דדוקא מגילה דהוא בכלל מצות שייך בי' דיחוי משא"כ לענין תחומין דהוא בכלל איסורין וזה ברור: