סעי' י' (א"צ טענה אחרת) אחד ערער על בית אחד שזה ב' שנים לפי דבריו הי' פה עם אביו כשישב בהבית אחות אביו אֵם אֵם המחזיק ואמרה שתשלם שכירות ואחר כך ערך כ' שנים עתה הי' פה עם אביו כשישב בבית אבי המחזיק וערערו ולא ציית דינא זה דברי המערער והמחזיק בא בירושה מאביו ואביו החליף עם גיסו מביתו לבית זה זה ערך נ' שנים דאחר כך הי' צוואה מאבי המחזיק בין בניו ואחר כך נכתב מעשה ב"ד והוחלט להמחזיק והמערער ערער גם כן על מקומות בביהכ"נ שנשארו מאבי אביו והמחזיק ההוא טען שראה כ' בחתימת ידי יורשי הזקן הנ"ל ג' או ד' החלטה לאביו על המקומות וגם המקומות נכללו בהמעשה ב"ד הנ"ל וגם לפי דברי המערער נשארו מאביו ג' יורשים ומאבי אביו נשארו ד' יורשים וכולם היו סמוך לפה במדינה זו ולא ראיתי שום צד חוב על המחזיק על פי ערעור הנ"ל כי הבא מחמת ירושה אין צריך טענה כבקמ"ו סעי' י' ואין חשש מצד שאולי בקרובים כאלו לא שייך קפידא שהיא הייתה אחות ד' יורשים הנ"ל ובסימן קמ"ט סעיף ו' מבואר שהיא לפי ראות עיני הדיינים ואי אפשר להבחין עתה בזה על כל זה לפי דברי המערער גופי' הי' קפידא ועל כל זה לא הי' מחאה בכל ג' שנים כמו שהוא הצורך ועכ"פ כל ימי חיי הזקנה הנ"ל וגם שהרי הי' מכירה בפרסום ב' פעמים ובמעשה ב"ד פשיטא דשייך פרסום וכמ"ש באור"ות שם בקמ"ו סעי' י' דלאו דוקא כרוז בביה"נ ונראה שכל שהוא במדינה ששיירות מצויות הו"ל כהי' שם ממש גם לענין הפרסום והרי לפי דברי המערער גופי' הי' גדול וידע מהערעור ולא עשה מחאה: