סעי' ז' (אין שומעין לו מפני שמכביד) בית או חנות ע"ג בית חברו או מרתפו ורוצה העליון לחלק ע"י מחיצה ביתו או חנותו לב'. אם חשש עי"ז רפיון התקרה שביניהם יכול התחתון למחות וגם שהי' ביד העליון להניח משאות כבידות ביותר ברשותו יותר מכובד הכותל ומכובד רבוי נכנסים ויוצאים שע"י חילוק הנ"ל עכ"ז כיון דלפי סגנון הפשוט אינו עומד לכבדות כ"כ לולא החילוק י"ל דיכול למחות וגם אם תיכוף מיחד העליון רשותו להנחה כבדות ביותר מ"מ אינו קיים כ"כ היחוד ההוא לעולם כמו שהוא ע"י חילוקי ואם אין רפיון להשייך להתחתון עי"ז רק ע"י זמנים שיחלפו אח"כ בנדנוד י"ל דשייך בסך מה שהניזק צריך להרחיק א"ע ורק במה שהוא כגירא צריך המזיק להרחיק א"ע ואם הנדנוד גופי' אינו מזיק כלל להתחתון רק בהמשך זמן כשיורקב עץ מהיסודות של בנין התחתון אז יגרום הנדנוד שלעבר הירוס בבנין תחתון ואז בעת הרקבון לא יהי' נדנוד עוד י"ל שאין יכול למחות. ולפי"ז י"ל דשייך בכך הפלוגתא הכוללת וכתבתי במק"א שבכאן הנהוג כהסברא עתה שהוא סגנון זה נהנה וזה לא חסר בונה כרצונו ואח"כ כשיומשך לשכינו צד חסרון בכך יהרס. וכן בהנ"ל יכול לבנות חילוק וקודם הרקבון יסלק כל צד הכבדה שע"י חילוק כנ"ל ומה שגרם נדנוד הקודם הרי אינו כגירא וכנ"ל וספק בכך מונע מלבנות והבונה הו"ל המוציא מחבירו עליו הראי'. ועי"ז בטענת זה נהנה וזה לא חסר עתה צריכים להבחין ג"כ שלא יהי' אח"כ ספק ולא יסלק ספק ההפסד ע"י שהמוציא מחבירו עליו הראי' כי אז יהי' הוא מוחזק או יתן כתב שקיבל על עצמו בכל אופן היותר מועיל שגם ע"י ספק יהרס אח"כ וביותר במקום שהנהוג שסומכים את עצמם על פנקס הדיינים אין טענה כ"כ שיצטרך לשמור שטרו: