Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 195
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ו (כ"ז שעוסקים בא"ע) מאי דקי"ל עסוקים באותו הענין יכול לחזור בו מקנין סודר אולי גם כשאחד אינו עוסק באותו ענין אם זה החוזר בו עסק באותו ענין אולי יכול לחזור בו וצלע"ע היטב. כשחזר בו בעסוקים באותו ענין ואח"כ נתרצה ולא הי' אח"כ קנין שייך אתי דיבור ומבטל דיבור ומה שהי' רצון בסוף הו"ל כלא הי' חזרה כלל ומקח קנין ראשון קיים וכמו בתוך כדי דיבור שהחזרה מבטלת הקודם שיהי' כדליתי' כן רצונו אח"כ בעסקו באותו ענין מבטל החזרה והחזרה לא ביטלה הקנין שיהי' כדליתי' עד שנפרדו מלעסוק באותו ענין:
סעי' ז (אחר כד"ד) גם שבקנין שבגוף המקח אין יכולים לחזור אחר כד"ד גם שעסוקים באותו ענין מ"מ אם הי' רק בשליחות י"ל כי יכול לחזור מהשליחות כי אין שליחות רק ע"פ רצון השליח והשליחות הוא מה שאינו בגוף המקח ושייך חזרה אחר כד"ד גם שבשליחות בעלמא אין חזרה אחר כד"ד של עשייתו ע"פ השליחות במקח י"ל דשייך חזרה ע"י שהשליחות אינו קביעות הקנאה בגוף המקח וממילא כ"ה בשותפים שכיון דבטל המקח מצד שליחותו מן שותפו כל המקח בטל. אך ממה שלא כ' שתועלת בהרשאה כי בשליחות הי' יכול לחזור כשיקנה בפשר כנ"ל [לא אדע לאיזה ענין שייך] משמע קצת דאינו יכול לחזור וכ"ה מסברא שכיון דההקנאה בגוף המקח אין בה חזרה ועל שליחות ג"כ אין חזרה אחר מעשה אין קולטת בכך הרכבה לומר חזרה. בקנין כסף כתב הסמ"ע ע"ה שספק אם יכול לחזור אחר כד"ד בעסוקים באותו ענין. בשליח הו"ל מעין תופס במקום שחב לאחריני דקיי"ל גם בעשאו שליח אינו יכול ומ"מ י"ל דשייך בכך חזקת מרא קמא כי י"ל שהחזרה הו"ל כביטול למפרע כי כן דרך התגרים לסמוך א"ע על חזרה היטב:
(עוד מצאתי) אולי הצ"ע שכתב הסמ"ע ע"ה אודות פרוטה לקנין כסף אם יכול לחזור בו בעסוקים באותו ענין. אולי י"ל שכסף הניתן ממעות המקח סך מסוים הו"ל יותר קנין בגוף המקח שהרי ע"י עייל אזוזי יש ביטול מקח. ובפ"י ע"ה כ' חילוקים אודות חליפין אם הם בסגנון מקח: כשהי' קנין כסף ותקיעת כף וחזר בו בעסוקים באותו ענין הסטומתא בטילה וקנין כסף קיים למי שפרע לבד:
סעי' ח (דיינים לפשרה) מ"ש בחו"מ קצ"ה שקנין סודר על פשר של דיינים אין יכולים לחזור בו בעסוקים באותו ענין אולי כ"ה רק בג' דיינים משא"כ דיין א' גם שקנין סודר מועיל מ"מ אולי אינו עדיפותא מכל קנין סודר של מתנה או מכר ורק גבי קנין סודר של ג' דיינים כשרים כתב הגאון ז"ל כנ"ל וכעת לא ראיתי הכרע בזה ואיני יודע מאין למד הגאון ז"ל כנ"ל ואם למד מסתמיות לשון חז"ל נאמן עלי פ' אינו יכול לחזור בו אולי יש משם איזה הכרע וצלע"כ היטב:
(עוד מצאתי) כתבתי במק"א שאולי מ"ש בסי' קצ"ה שקנין סודר שקיבלו לדיינים לפשרה אינם יכולים לחזור בו אחר כד"ד בעסוקים באותו ענין שאולי כ"ה דוקא לפני ג' שגם אם הם הדיוטות מ"מ שם ב"ד ודיינים עליהם משא"כ ב' גם אם הם דיינים קבועים. ואולי דוקא מצד חשיבות ג' דיינים א"י לחזור בו. כעת לא מצאתי הכרע בזה ולפום רהיטא הי' מקום לומר שלפמ"ש מוהרש"ל ז"ל בשו"ת ד' הובא בסי' י"ב שבפני ג' דלא גמירי א"צ קנין דלפ"ז צ"ל שלשון הגאון ז"ל שהביא בעהע"ט ז"ל שם יביא בב"י ע"ה כאן לדיינים לפשרה איירי בב' דאי בג' הרי א"צ קנין סודר אך יש לדחות שאולי לשלא יוכל לחזור בעסוקים באותו ענין צ"ל מעלת קנין סודר ג"כ ומ"מ בג' דוקא. גם י"ל דלדעת מהרש"ל ז"ל בדיינים גם אם אמרו בפירוש שמקבלים על עצמם שיפשרו ביניהם צ"ל קנין סודר ודוקא בהדיוטות שניכר ממילא ממעשיהם על עצמם רק פשר ס"ל דא"צ ק"ס וצלע"ע:
(סעי' ט) בהגה (שכירות סגי לי' בכסף) שכירות קרקע נקנה בכסף כי אין כותבין בכך שטר. אם השכיר קודם שבא לעולם. וכסף מועיל גם חם נתאכלו המעות (ע' סי' קצא בסמ"ע סק"ט) וגם במכר דנוהגין בשטר ג"כ מ"מ י"ל שעל קנין פירות לשכירות חל כסף לבד וגבי קנין הגוף הו"ל בא ברשותו גם בזמן שהי' מושכר לאחרים (שכ"ה הנהוג פה שבעת שכירות לאחרים הו"ל אינו ברשותו ומועיל בכך השטר הניתן אח"כ כי גם שלקנין גוף קרקע הנהוג בשטר ואין כסף קונה מ"מ מועיל השטר שלאח"כ וכן קנין סודר מיעיל על קנין הגוף תיכף ול"ש הדר למרי' בכלות שכירות לאחר. קנין סודר לכתיבה עומד י"ל דהו"ל כשטר לקנות הכסף אחר כלות שכירות של אחר כנ"ל. ואולי מ"מ לא סמכא דעתי' כיון דיכול לחזור בו. מלכתוב שטר כיון דהקנין לא ברשותו וחוזר ועל שליחות פשוט שחוזר בו: