סעי' א' (שאין בו ממש) גם שכתוב בספה"ק ובפרט בספה"ק בני חייא ז"ל שהקנינים על החזקות והאורנדיש שבמדינות אלו גם שהם בגדר דבר שאין בו ממש. ובגדר דבר שאינו ברשותו ושלא בא לעולם. מ"מ הם מועילים מצד דינא דמלכותא דינא על כל זה אין שנוי עי"ז במדינות אלו שפקודת הקיר"ה שלא ישכור יודי אורנדיש בכפרים. ואין לומר שעי"ז שוב לא שייך בזה דינא דמלכותא דינא. כי כיון דלגבי אוה"ע יש דינא דמלכותא שיש קנין גבי זה. וכשנכרי משכיר אורנדיש לנכרי על פי דינא דמלכותא דינא המקח קיים. א"כ לא נשתנה דינא דמלכותא בזה כלל כי הפקודה איננה ענין כלל לגבי הקנינים שבזה. ובפרט שאם ישכור יודי על מנת שלא יהי' הוא יושב בכפר רק כדי שישכיר לנכרי וירוויח ע"ז אין שום פקודה כלל. ומסתמא יותן תוקף לקיום קנין דיודי בהאורנדיש על מנת שישכירם לגוי. גם שייך בהוארנדיש קני את וחמור כיון שיש בו פרטים רבים שבאו לעולם והם ברשותו גם שייך בו אי שמיט ואכיל:

סעיף ג' (ושייר לעצמו דירת הבית) מי שהתנה היטב בשעה שמכר ביתו שיהי' לו דירה שם זמן מוגבל ואח"כ אומר הלוקח שחזר המוכר והשכיר לו זכותו. כל שידוע ע"י עדים שכ"ה התנאי הרי המוכר מוחזק ונאמן בשבועת היסת שלא חזר והשכיר לו גם אם הלוקח נכנס להבית ודר שם לבדו כי קרקע בחזקת בעלי' עומדת וגם שגוף הקרקע שייכת להלוקח מ"מ לזמן ששייר לעצמו הוא בעל הקרקע ואם התנאי לא הי' בעדים יש ללוקח מיגו: