Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 217
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ד' (המוכר לחבירו דרך) יד בעל השטר על התחתונה אם כתוב שיור דריסת הרגל אין בכך משא בבהמה גם באחת. ואולי די באמה רוחב שכ"ה רוחב גוף. ואם כתוב כל מקום החצר לדריסת הרגל שייך בכל רחבו ומכל מקום י"ל שלא במשא בבהמה. ואם כתוב גם במשא י"ל דקאי בבהמה כי בלא בהמה לא הי' צריך לפרט משא. ומכל מקום י"ל רק בבהמה אחת. ובפרט במקנה דריסת הרגל שמשייר בעין יפה היטב. ואולי יש לומר דכיון דהמשאוי בהרחבה יותר מהנושא י"ל דהיינו בטיעון כנהוג ומכל מקום שלא בבהמה ואם כתוב בבהמה י"ל ולא בעגלה: כתוב דריסת הרגל ופרה לחליבה כיון דנהוג לילך בשעת חליבה י"ל דצ"ל רוחב לדרהר"ג ופרה בשעת חליבה. ודרהר"ג בעגלה טעונה יש לו יותר משיעור רוחב עגלה כי צ"ל מהלך בצידה ומשאה לפעמים מרחיב הרבה מהעגליה וצ"ל כפי שייכות רוחב הנהוג לפעמים: שטר שכתוב בו זכות דריסת הרגל בכל מה שקורין פיר הויז ולא כתוב בו משער לשער לעבור בהם אולי יכול המקנה לומר בכל מה שבין השערים הקניתי לך ולא ברשותי שחוצה לשניהם רק שער א' איזה שארצה בו יש לך לכנוס ולצאת שכולל ממילא דרהר"ג לך בגבולי שחוץ להבנין ולא בשער השני כי יד בעל השטר על התחתונה. וגם אם פתח א' קרוב אליו יכול ליתן לו רשות רק בהרחוק לבד: שטר שכתוב בו שמה שקורין פיר הויז שבין ב' בתים. אשר אחד מהבתים מכור ללוקח וכתוב ללוקח שיהי' שניהם שווים בשימוש בהפיר הויז. ואחר כך כתוב ובידו גם כן להעמיד לו שם אלמיר בצד כותלו. וטוען הלוקח שרק הוא יעמיד ולא המוכר. אין זה טענה כי שימוש שוה כ"ה נכון ומ"ש רשות להעמיד כו'. הוצרך לכך כי לולא מפורש והי' הי' צד לומר שלשימוש קבוע בהעמדה הממעט שם שימוש בשום פעם אין רשות. וממילא כיון דהלוקח יכול להעמיד לא גרע ממנו המוכר ומשייר בעין יפה משייר. גם הלשון ג"כ להעמיד תיבת כן מורה שההעמדה היא כן כשמוש שהם שווים גם מספק יש חזקת מרא קמא: