סעיף ו' בהגה (ראובן אמר לשמעון) הי' מדובר לאחד עם חברו שעסק בקניית בהמה מנכרי שימכרנה לו בסך פ' ריוח ואח"כ קנה ורוצה אח"כ לחזור בו גם דהו"ל כאמר זכה לי והגבי' סתם ובקנייתו שייך ג"כ זכיה בשביל חברו (אולי מצד תקנות ארצות אלו שיתנו סך מסוים סרסרות גם כשמבטיח לו הרבה י"ל שעל ידי זה לא זכה לחברו כשקונה דא"כ יהי' רק סרסור ולא יוכל להרויח כמו שאמר לו והו"ל גלוי מלתא שבודאי רוצה להרויח כהמדובר וקנה לעצמו על מנת למכור לחברו בריוח וממילא יכול לחזור בו. ואולי לא שייך התקנה רק כשהי' רק סרסור והלוקח גופי' קנה מהמוכר מה שאין כן כשהשליח קנה מהמוכר גם שלא קנה לעצמו אולי יכול לתבוע כהמדובר כיון דהי' יכול לקנות לעצמו ולא דמי למעבורת והו"ל כרפואה שנוהגים ליתן שכר הרבה. ובכהאי גוונא לא תיקנו באולי וצלעע"כ ובפרט אם ידוע שהי' להשליח מעות וכ"ש אם קנה במעות של עצמו ואולי כשקנה במעות של עצמו לא דמי כלל לאמר זכה לי בקונה מנכרי להסוברים שנכרי מקנה רק בכסף מטלטלין שהרי במשיכתו לא שייך זכי' והכסף אי אפשר לו לצאת מרשותו לזכותו לחברו לא ע"י עצמו ולא ע"י נכרי שאין זכין על ידו ונקנו ממילא המטלטלין לבעל הכסף. אך מ"מ שייך קנין כסף מדין עבד כנעני ואין בכך הצטרכות זכי' בהכסף אך שייך מעין לשון חז"ל מי הודיע לבעל החטים כו' וצלע"ע) מ"מ לפימ"ש התוס' ז"ל בב"מ ע"ג שכיון שהוא מיד נכרי אין ישראל זוכה לחברו לא שייך בכך מצד זכה לי ואולי יש לחלק וצלע"ע. ומצד כי טרח וקנה כו' צ"ל דוקא מעמד גמור וידוע שבודאי יקנה וטרח ואולי היינו דוקא במה שאם לא יקנה מזה מצוי לקנות בשוק מה שאין כן כשלא הי' מדובר רק על בהמה ידועה ואולי כיון דהי' קרוב למקח שייך טרח כו' וגם אם שייך סברת התוס' ז"ל כנ"ל מ"מ שייך טרח כו' גם בשקנה מנכרי כי י"ל שנעשה הפקר מכי מטי זוזי ליד נכרי ואח"כ קנה בשביל חברו מההפקר מה שאין כן מצד אמר זכה לי כיון דלא שייך זכי' ולא זיכה וטרח לא שייך בדיבור לבד כמו באמירת זכה לי רק צ"ל איזה קנין מקודם או כסף או משיכה או קנין סודר או סטומתא: