Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 290
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א (למנות להם אפוטרופוס) אב שמינה אפטרופוס ואמר שיהי' בידו למנות אפוטרופוס גם אם אמר על איש מיוחד וגם אם לא מת האב מקודם י"ל דשייך בכך מילי לא מימסרי לשליח. גם אם הי' אפוטרופוס שמינה אב יכול למנות אחר במקומו מכל מקום מה שמצד שסמכו אצלו אינו יכול למנות אחר וכ"ש לגבי אחר מותו: ב' אפוטרופסים ממונים ע"י אב ומחלוקות ביניהם אם יתרצו לברור מכריע מרוצה להם טוב. ואם לאו ימנו ב"ד שלישי מכריע אז או גם לקבע וכ"ש במינום ב"ד:
סעי' כד (קטנים שסמכו אצל בעה"ב) ביתומים שסמכו אצל בעה"ב לא פירש היטב הגדר וגבול בזה ולא ראיתי גם בקדמוני' הגבול מפורש היטב. אך נראה פשוט שלפי מה דקיימא לן כהרא"ש ע"ה שגם בקרקעות יכול למכור בב"י הביא סוברים כהרמ"ה ע"ה אך בש"ע סתם ומשמע כהרא"ש ע"ה. א"כ צריך הסמיכה שתהי' באופן שלא הי' להם להיתומים משתדל אחר בהצטרכותם ההכרחי במזונותיהם וכדומה בהכרחיות ורק הבעה"ב שסמכו אצלו על ידו הוא כל השתדלות ההכרחי שלהם בכהאי גוונא דוקא יש לו דין אפטרופוס ולא ע"י שסמכו אצלו להשתדלות שאינו הכרחי להם. או לענין שימכור את שלהם. ונראה דאפי' לגבי מטלטלין אין במכירה כלום שהרי אין שליחות לקטן וגם לדעת הרמ"ה ע"ה שסבירא ליה דלא מהני לקרקעות אין הטעם מה דמהני במטלטלין משום הסכמת הקטן שהרי אין שליחות לקטן רק בטעם משום תיקון העולם כיון שהשתדלות הכרחי של הקטן על ידו קבעו לו חז"ל כח אפטרופסות מה שאין כן כשאין הסמיכה על הכרחיות ועל כל זה סבירא לי' להרמ"ה ע"ה כיון שהסמיכה נגמרה על ידי בחירת הקטן כי כבר הי' אפשר לבחור במשתדל אחר שהי' נמצא ע"י עזר מבדה"צ לזה בעינין בן ט' ובמטלטלין דוקא. אך לכ"ע נראה שצריך שיהי' על ידו כל השתדלות הכרחיותם לנכון: מאי דקיימא לן יתומים שסמכו אצל בעה"כ הוא כאפוטרופוס. אם שלחו ב"ד לבעה"ב שלא ימכור משל היתומים גם שהיתומים הם סמוכים אצל בעה"ב מן אז והלאה. ועוסק בטובתם כיון שמנעוהו הב"ד מלמכור משלהם אין מכירתו כלום וגם אם הרשוהו למכור קצת מטלטלים כל מטלטלים שאינם בכלל מה שהרשוהו עליהם מכירתו בטילה בהם ע"י שמנעוהו מלמכור כמה מטלטלים בפירוש כי ע"י זה נפקע ממנו סגנון אפוטרופסות ומה שהרשוהו למכור אינו הכרע לשיהי' ע"י זה סגנון של אפוטרופסות עליו רק שלחוהו בפירוש וצלע"ע. אם סמכו בשכר אולי לא שייך בכך אפוטרופסות וצלעע"כ היטב:
סעי' כה (וזן אותם משלו) אלמנה שפרנסה בנותי' הקטנות אם הן פעוטות שייך שלותה להן לגבות מהעזבון מדר' נתן ז"ל. ואם קטנות ביותר אולי אינה יכולה לומר שהלוותה גם שהוא כהשבת אבידה וזכי' שייך גם לקטן וגם לעובר מכל מקום י"ל שהי' לה ליתן על פי בדה"צ או ע"י אפוטרופוס ואינה יכולה לגבות שלא בפני היורש כמו כל חובות גם שבשטר מכ"ש בכך שגם שהבת תנאי כתובתה מה שלוותה הבת אינו בשטר: